|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעד עונש מוות בספר החוקים לפשעים חמורים באופן קיצוני, אך הצבת משוכות גבוהות לפני הביצוע
|
המדינה שטופת רציחות. פחד אלקים לפתוח את הרדיו בבוקר ולהאזין ל'יבול' הלילי של המתות אכזריות, של דקירות-קטטה, של אונס ברוטאלי ושל... תאונות דרכים מזוויעות. אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו, ואין לך לילה שאין בו תעסוקה לאנשי זק"א - החסידים של אמת.
מה ניתן לומר מלבד מילים בנאליות של צורך בחינוך ובהחמרת ענישה ובהגברת אכיפה ו"איפה הייתה המשטרה?" ו"להיכן נעלמה לשכת הרווחה?" ו"השכנים איה הם?" והרי "הכתובת הייתה על הקיר". ומה יש לנו להוסיף ולא נאמר עדיין? והאם יש בכלל עצה מועילה או שמא רק שיח אקדמי פסיכיאטרי-קרימינולוגי לצאת ידי חובת התקשורת.
אנסה בכל זאת להעלות מספר הערות בשולי מאורעות הדמים:
האם עונש מוות מרתיע?
ברור כי מילת המפתח היא 'הרתעה', מבלי לפגוע ולמעט את ערכם של פתרונות 'עמוקים' יותר וארוכי-טווח יותר - מתחום החינוך, האכפתיות החברתית, המשפט וכיוצא בהם.
האם עונש מוות מרתיע פושעים? למיטב ידיעתי אין עמדה אחידה בין המומחים לקרימינולוגיה ולפסיכולוגיית הפשע. אני מסכים כי קיימים פושעי-אטרף ששום דבר לא ירתיע אותם מלבצע את זממם. מהם הלומי רצח-מזדמן בגין סיגריה או מילת עלבון, ומהם מתוכנני רצח-שטני, קר רוח ומחושב לפרטי פרטיו. הללו מתים להשיג את מטרתם הנפשעת וזו מאפילה על איומי ענישה, כולל עונש מוות או הארכת שנות מאסר.
מאידך-גיסא, גם המלומדים המתלבטים יסכימו שיש בקרב אוכלוסיית הפושעים כאלה שמחשבים 'רווח כנגד הפסד', ויחס תוצאה-עלות. אני מאמין כי יסוד ההרתעה קיים בעולם הפשע. אני חייב להאמין כך כדי שלא לכפור בתורה שבכתב, בפסוק מפורש בפרשתנו, בקשר לעונשו החמור של 'בן סורר ומורה' שצוטט בראש המדור. התורה מנמקת את עונש המוות לא רק ב'ביעור הרע' אלא גם ב"כל ישראל ישמעו וייראו". הוי אומר: נותן התורה מקוה - ויודע - כי אחרים ילמדו לקח ויירתעו; יחשבו פעמיים ושלש מה תהא אחריתם.
ובכן, 'האם היהדות היא בעד עונש מוות'? התשובה היא 'כן ולא'. הכל מכירים את דברי חז"ל על הנדירות שבביצוע גזר דין כזה, ועל הדילמה של הצורך בהרתעה מול רתיעת מערכת השפיטה מפני גזר דין שיש בו שפך דם; שמא הוא מיותר או שגוי, ואולי בכלל לא ירתיע. כך שנינו במשנה (מכות א, י). "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע (=שבע שנים) נקראת חובלנית. רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל".
פער בין החוק למימושו
אז מה עושים לנוכח מאזן האימה של שפיכות דם מכאן ומכאן?
לדעתי, תשובה תימצא בפער שבין החוק הכתוב לבין מימושו. יסוד ההרתעה קיים (במידה מסוימת) גם אם הביצוע נדיר. מספיק גזר דין מוות אחד לשבע שנים כדי להרתיע פושע מחושב וקר רוח. אך מבחינת המימוש ראוי להציב משוכות גבוהות מאוד לפני ביצוע גזר דין מוות. כל בדל ספק בעובדות, במצב הנפשי, במהימנות הראיות וכדומה - יעכב את הביצוע וימירנו במאסר ממושך.
אני איפוא בעד הכללת עונש מוות בספר החוקים הישראלי, במיוחד לפשעים חמורים באופן קיצוני, כמו רצח מתוכנן בקור רוח או כזה המבוצע באכזריות שטנית.
|
|
הרתעה כנגד פושע פוטנציאלי
|
|
חמש פעמים, לא פחות, חוזר ונשנה בפרשתנו (שופטים) הפסוק המאיים: "ובערת הרע מקרבך/מישראל"; שלש פעמים בענייני עריות, פעם בדינו של בן סורר ומורה (כא, כא) ופעם ביחס ל"גונב נפש... והתעמר בו ומכרו" (כד, ז). בשבוע שעבר קראנו פסוק זה רק שלוש פעמים, ולפני שבועיים, בפרשת ראה, פעם נוספת. אלו הם תשעת פסוקי ביעור הרע שבתורה.
עיון קל מגלה כי רק בשלושה מתוך תשעת הפסוקים הללו נלווית התקוה "וכל ישראל ישמעו וייראו", או בנוסח דומה; (א) בעניין זקן ממרא (יז, יב), (ב) בעניין עד זומם (יט, יט), (ג) ובעניין בן סורר ומורה (כא, כא). שאר הפסוקים עוסקים בעבודה זרה ובגילוי עריות, שם כנראה ביעור הרע כעונש הוא העיקר, גם ללא הרתעה (וכן בפרשתנו ב"גונב נפש").
המשותף לשלושת פסוקי ההרתעה ("ישמעו ייראו") הוא שלכאורה הנענשים לא פגעו באיש, וכל עונשם הוא כלפי הפוטנציאל הפשיעתי הטמון בהם. בעבירות אלו (זקן ממרא, עד זומם ובן סורר) כל הצידוק לעונש מוות הוא יסוד ההרתעה, התקוה שאחרים ילמדו לקח ויחַשבו כדאיותו של הפשע.
|
|
| תאריך:
|
27/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
27/08/2009
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
לפני כארבע שנים לאחר מאבק ארוך וקשה מול שרון וחלק משרי הליכוד, הכריע הליכוד להקיא מתוכו את שחיתות "מפקד הארגזים". ועידת הליכוד קבעה שרק מתפקד שיש לו ותק של 16 חודש ושילם באופן רציף דמי חבר, יוכל לבחור. יישומה של החלטה זו לאחר מספר חודשים בניכוי מספר הבוחרים מהמתפקדים הפיקטיביים שגייס שרון, הייתה בין השיקולים המרכזיים של שרון לעזוב את הליכוד לאחר שאיבד את בסיס הכוח הפוליטי שלו.
|
|
|
|
|
ברוח תוכניתו היצירתית של שר החינוך לקרוא אנשי מעשה לדגל ההוראה, אני מבקש להציע את שירותי כמתנדב להורות קצת היסטוריה בבתי הספר הפרטיים בהחלט שאתם עומדים בראשם. דאגתכם הכנה להעלאת רמת המודעות האינטלקטואלית, הרגשית, החברתית, הלאומית והדתית של תלמידיכם, מבטיחה לכאורה שתסכימו לקבל את מועמדותי. אעסוק בדברים פשוטים כגון הקניית ידע בסיסי על הנומרוס קלאוזוס, והשפעת מכאניזם הרשימות הסגורות האלה על גורלם של צעירים יהודים בין ברוסיה, בפולניה ובהונגריה בין השאר. הרציונל הרשמי היה, כמובן, החלת מדדי התאמה אובייקטיביים ללימודים האוניברסיטאיים. בהונגריה, בה מנו היהודים שישה אחוזים מן האוכלוסין וקרוב לארבעים אחוזים בקרב הסטודנטים והפרופסורים, היה צריך לעשות מעשה. מבחני ההישגים האובייקטיביים שקובעו בחוק, הם ולא האנטישמיות הערומה חלילה, נבחרו לתקן את המעוות הנורא הזה. פולין ביקשה לחוקק חוק דומה ברציונל דומה על-פי שקר מוסכם דומה בשנת 1923, אך חבר הלאומים, בשם הרתיעה מגילויי קיפוחים על-רקע אתנו דתי (!!), מחתה והתנגדה ורק ב-1937, למרבה האירוניה שנתיים לפני שפולניה עצמה נפלה שדודה לפני גדולי הגזענים, היא שיבצה את יהלום הנומרוס קלאוזוס בכתרה והגבילה את אחוז היהודים באקדמיה לעשרה אחוזים בלבד.
|
|
|
|
|
חכמים ממני כבר אמרו כי חופש הביטוי, התיקון הראשון במגילת העצמאות האמריקנית, איננו חופש השיסוי, כפי שנוהגים רבים ורעים מקרב בני הארץ הזאת לחשוב.
|
|
|
|
|
בהפגנות ובעצרות הגדולות ערב מלחמת העולם השנייה, ובמשנה תוקף אחריה, כלומר לאחר השואה, הסיסמה שנישאה בפי כל ועל כרזות ענק הייתה: מדינה יהודית עלייה חופשית. מזה ששים ואחת שנה אנו מדינה יהודית והעלייה אליה חופשית כמעט לכל יהודי, תוך כמה חריגים מן התחום הפלילי או אחר. מכאן שהדרישה מן הפלשתינים כמו מכל ישות אחרת, מדינה או מדינה בדרך, שיכירו בנו כמדינה יהודית היא דרישה מופרכת. משל שנבקש מרוסיה, מירדן, ממצרים או מסוריה - כאשר נגיע אתה להסכם שלום, שיכירו בנו כמדינה דמוקרטית. אנו מדינה דמוקרטית, בין אם יכירו בכך או לא. לעומת זאת אנו, כדבר מובן מאליו, לא מתנים הסכם שלום עם סוריה בכך שנכיר בה כמדינה ערבית או דמוקרטית.
|
|
|
|
|
נראה כי ברק חוסיין אובמה עושה כל טעות אפשרית במדיניות החוץ האמריקנית הפשרנית שהוא מנהל. אם נביט על רצף האירועים ממשקפיו של אמריקני ממוצע, הרי ברק אובמה הוא כשלון חרוץ במדיניות החוץ שלו כלפי שאר העולם. הוא נוקט כלפי דיקטטורות שמפרות זכויות אדם בסיסיות ביד רכה, בפשרנות, ואילו כלפי ישראל הוא מצא את האשם העיקרי לשלום העולם; לא האיסלאם הרדיקלי שמכלה כבר חלקים נכבדים מאירופה ואפילו מארה"ב עצמה; לא הגוש הדיקטטורי שאליו מצטרפות מדינות כמו צפון קוריאה וונצואלה של צ'אבז, ידיד אירן. לא. המרפסת של משפחת ישראלי בקרני שומרון מסוכנת הרבה יותר.
|
|
|
|
|
