כניעה מתוכננת מראש

אנו שומעים כי ראש הממשלה זקוק לתמיכת העם לדחיית הלחצים של הנשיא האמריקני.

הערבים ומדינות העולם חוזרים על השקר של התנחלות יהודית בשטחים פלשתינים כבושים, וממשלתנו נאלמת דום. האם הלחצים של אובמה מופעלים אף על מיתרי הקול של דוברי ישראל בעולם? איך יידחו הלחצים הללו אם הממשלה אינה פועלת ליצור דעת קהל אוהדת אשר תפעיל לחץ נגדי על אובמה?

ביום ביקור ראש הממשלה לאחרונה בבריטניה השמיע הרדיו של הביביסי במהדורת הצהריים הסבר כי השיחות של נתניהו וג'ורג' בראון יסובו על עצירת הבנייה בהתנחלויות בשטחים הפלשתינים הכבושים. הושמעו דבריו של פיאד המכונה "ראש הממשלה" של ראשות הישות של המחבלים, כי הדרישה הזאת היא המעט מן המעט ("מינימום") עד שיסכים מחמוד עבאס לשוחח עם נתניהו.

לאחר מכן ניתנה ההזדמנות לנציג ישראלי לומר את דברו. מר זלמן שובל הוצג כיועץ מדיני של ראש הממשלה והוא נשאל, כמובן, מתי תעצור ישראל את הבנייה בשטחים הכבושים. מר שובל השיב כי יש נושאים יותר חשובים על סדר היום בפגישה עם ראש הממשלה הבריטי. משנשאל שנית, השיב כי מאחזים הם עניין לישראל, מכיון שהם מפירים את החוק הישראלי – ובדרך זאת הוסיף לקטרוג על המתיישבים. מעניין כי לא עלה בדעתו לומר כי רוב המאחזים הללו הוקמו במקום של רצח טרוריסטי, או להגנה מפני מחבלים.


אין דחיית לחצים בלא מלחמה על דעת הקהל

ממשלה אשר שר הביטחון בה מבקש להחריב את בתי המתיישבים, נמנעת מלהגן על זכויתיהם בפני העולם כדי שלא תיחשף האיוולת של מעשיה. ממשלה אשר מבקשת להקים מדינה פלשתינית, לא תזכיר לעולם כי לא כבשנו שטחים "פלשתינים". כאשר דורשות המדינות הערביות מאובמה את הסגת ישראל מיהודה ושומרון, אין הממשלה מזכירה כי השטח של האזורים האלה פחות ממחצית של עשירית של אחוז משטחי המדינות הללו. השטחים הללו אינם חשובים לערבים מלבד למטרה אחת – להשמדת ישראל.

כאשר מדינות ערב מצדיקות את מלחמתן בישראל בטענה של הזדהות עם הערבים בארץ ישראל, אין ממשלת ישראל מזכירה כי עליהם לקלוט אותם בשטחיהם. ממשלת הליכוד לא נרתעה מלגרש תושבים יהודים מישובים שיסדו וחיו בהם חיים משגשגים למעלה משלושים שנה. ולעומתם, הערבים בעזה אינם רואים עצמם קשורים למקום אלא חיים שם כפליטים. מדוע לא תציע ממשלת ישראל לממלכה הסעודית לסיע לתושבי עזה לבנות ישובי קבע במרחבים הריקים של סוריה? אבל נשיא מדינת ישראל עסוק בחלוקת שבחים ל'תוכנית השלום הסעודית' שאינה אלא אולטימטום לישראל, לקבל את הדרישות הסעודיות להתאבדות בשלבים – או שהערבים ימשיכו במצב המלחמה שהחלו בה לפני ששים שנה. ממשלת ישראל המבקשת להקים מדינה פלשתינית, אינה יכולה להודות בפני עמה כי הערבים אינם מבקשים מדינה בעזה, אלא הם מבקשים את חיפה, יפו ועכו.

הממשלה אינה מעזה להזכיר את זכויותינו על הארץ, ואינה מפריכה את השקרים של התעמולה הערבית הבונה דעת קהל עולמית עוינת לנו.


הרכב 'מטבחון' מתוכנן לדרך הכניעה והנסיגות

כרגיל מאז ימי הסכם אוסלו, שנרקם במסתרין והוצג לעם רק לאחר שהממשלה התחייבה לו ולימי ההחלטה על החרבת גוש קטיף, גם הממשלה הזאת מסתירה על מה היא דנה עם הממשל האמריקני. אבל המבקש להבין באיזה דרך מהלכת ממשלת ישראל ואלו וויתורים מסוכנים היא מתכננת בחדרי חדרים, די לו לראות מי הם חברי 'המטבחון המדיני' – ועדת השרים הקובעת את ההחלטות המדיניות והביטחוניות החשובות ביותר. השר אליהו ישי צורף רק לאחרונה לגוף הזה, והוא היחיד מבין חברי המטבחון אשר הצביעו בכנסת באופן עקבי נגד תוכנית הנסיגה של שרון מן הרגע הראשון. נתניהו הצביע בעדה עד הרגע האחרון. ליברמן הצביע בעד בכנסת ונגד בממשלה. משה יעלון היה מוכן לפעול כרמטכ"ל להגשים את הנסיגה ולא התפטר, אלא פוטר.

אבל יותר מעניין במי בחר מר נתניהו לצרף למטבחון – את מר אהוד ברק ואת מר דן מרידור. אהוד ברק הציע ליאסר ערפאת את ירושלים ואת יהודה ושומרון, והוסיף לדון עמו הרבה אחר שכל מפלגות הקואליציה נטשו את ממשלתו והוא איבד את הרוב בכנסת. המסנגרים עליו אמרו אז כי טוב עשה, כי הוכיח כי ה"פלשתינים" אינם מעוניינים בשלום, לאחר שדחו את הצעותיו. אבל כיום אומר מר ברק כי הוא מאמין בהקמת מדינה פלשתינית. בפעולת 'עופרת יצוקה' הוכיח אהוד ברק כי אין לו יכולת תכנון וחשיבה אשר תביא לנצחון. למרות גבורת הבנים והקרבתם, הסתיימה המלחמה הזאת בלא שהחמאס ייחלש, ולהפך - ישראל גונתה בכל העולם.

דן מרידור נטש את ממשלת נתניהו והיה בין מקימי מפלגת המרכז, ואז הזדהה עם פורשי קדימה ותמך בתוכנית הנסיגה של שרון. אחר זאת חבר לאהוד אולמרט וציפה שימנה אותו לשר בממשלתו. הוא החל את עלייתו בליכוד והגיע לתודעת הצבור בעקבות מעשה התפרעות ועבירה על החק בהיותו תלמיד למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא התנפל על מכונית יוהן שטראוס שהיה בעבר שר ביטחון גרמני שעזר רבות לישראל, בין היתר במסירת צוללות חינם לחיל הים. כיום הוא נמנה על תומכי 'שלטון החוק', ואמר במסיבת העתונאים עם נתניהו בה הודיע על חזרתו לליכוד, כי לממשלת אולמרט היו שני כשלונות -מלחמת לבנון ומעשי פרופ' פרידמן. ההשוואה בין האסון של כשלון במלחמה ובין ניסיון מתון לתיקונים של ה'אקטיביזם השפוטי', מציב את מערכת המשפט מעל הכנסת וניהול המדינה על-פי השקפת עולם ודעות פוליטיות של חבריה, בלא שאיש בחר בה.

באותו זמן אין ייצוג בוועדה המכרעת הזאת לציונות הדתית, אשר בניה מקימים ישובים ונמצאים בחזית המתנדבים ליחידות הקרביות בצה"ל. נתניהו בחר לא לצרף את האיחוד הלאומי לממשלתו, וראש סיעת הבית היהודי, החברה בממשלה, הפרופסור למתמטיקה דניאל הרשקוביץ, עדיין לא נכלל בין חברי הוועדה. עד כה היו כל ששת חברי הוועדה, במקרה, אשכנזים ואלי ישי הוא הספרדי היחיד בין שבעת החברים בהרכבה. מרבית מצביעי הליכוד והמחנה הלאומי הם ספרדים, יוצאי שטחי האימפריה העותמנית לשעבר. לא במעט בזכות ההיסטוריה השונה שלהם, כאשר המגורשים מספרד הנוצרית התקבלו בכבוד בידי העותמנים.

אנו רואים בתנועות כמו שלום עכשיו מורשת גלותית של מציאת חן בעיני הפריץ בכל מחיר. הרדיפות של היהודים בארופה הנוצרית אשר הואשמו ברצח בן אלהי הנוצרים, בעקר בזמן חג הפסחא הנוצרי, והיו נתונים במזרח ארופה לאינסוף פוגרומים, הותירו בלב העם צלקות נפשיות, וקמו בקרבם תנועות מתבוללים ובולשביקים אשר היו שביקשו להסיר מעליהם את תוית היהודי המקולל בתנועות התבוללות או מאבק למען המהפכה הבולשביקית, אף במחיר פגיעה ביהודים אחרים.


עצירת בנייה יהודית – לפני שבעים שנה

ביקורו של ראש הממשלה חל בזמן שבו ציינה אירופה מלאת שבעים שנה מיום פריצת מלחמת העולם השנייה. בין הכתבות לציון אותו תאריך מסרה התקשרת הבריטית בהרחבה על מפגש בין ניצולי שואה ובין סר ניקולס וינטון שהציל אותם. סמוך לפרוץ המלחמה עמל סר ניקולס להציל ילדים יהודים מפראג והביא אותם בנסיעות רכבת ללונדון. סר ניקולס בן המאה סיפר כי לבו נשבר כאשר ראה כי הילדים חופשיים לנסוע, אך אין ארץ שתקבל אותם לתוכה בלא הוריהם.

הוא השיג אשרות כניסה לבריטניה עבור ילדים מתחת לגיל שש עשרה. כדי לקבל את האשרות היה עליו לחפש ולמצא לכל ילד משפחה אשר תסכים לארח אותו ולשלם חמישים סטרלינג דמי כרטיס נסיעה חזרה. כך הביא ללונדון בשמונה קבוצות כשבע מאות ילדים, אך קבוצה תשיעית של מאתיים וחמישים ילדים אשר השיג עבורם אשרות, איחרה ביום אחד להגיע לנסיעה ברכבת העוזבת את פראג. באותו יום הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה והנאצים עצרו את נסיעת הילדים וכולם איבדו את חייהם וניספו בשואה. הילדים הינצולים לא זכו עוד לראות את הוריהם וכל בני משפחותיהם נספו בשואה.

התקשורת הבריטית לא הזכירה מדוע לא יכלו הילדים והוריהם לנסוע יחד לארץ ישראל באותו זמן. אנו יודעים כי בריטניה שלטה אז על ארץ ישראל כמו על יתר שטחי האמפריה העותמנית בעקבות נצחונה במלחמת העולם הראשונה. בריטניה לא הפכה את ארץ ישראל למושבה, ובעקבות הצהרת בלפור והחלטה של בנות הברית המנצחות במלחמה, שלטה שם בשליחות ('מנדט') של חבר הלאומים, להקים בארץ בית לאומי ליהודים. אבל אותו בית לאומי ליהודים נסגר בפני יהודים, לאחר שממשלת בריטניה נכנעה לטרור הערבי שהתנגד לעלייה יהודית. באותו זמן הייתה הארץ פתוחה להגירה של ערבים מכל רחבי המזרח התיכון אשר נמשכו למקומות העבודה שיצר המפעל הציוני.

ביום מלאת שבעים שנה לפרץ המלחמה צרף העיתון 'דיילי טלגרף' של לונדון מהדורה מצולמת של העיתון מיום ההכרזה על המלחמה. בין הידיעות הרבות על הכנות בריטניה למלחמה עם גרמניה, מצויה ידיעה קטנה מארץ ישראל על אנית הקרב 'טיגר היל' של הצי הבריטי המלכותי אשר הניסה ספינה שביקשה להתקרב לחוף יפו ומנעה ממנה להוריד שם מהגרים 'לא חוקיים'. לאחר מלחמת העולם השנייה, לאות חרטה על סגירת שעריהן בפני הפליטים היהודים הנמלטים מן הנאצים, קיבלו עליהן מדינות ארופה אמנה להעניק מקלט בארצותיהן לכל פליט הנרדף על חייו בארצו. אמנת ג'נבה זאת מקוימת גם עבור פליטים הבאים לאירופה אחר שעסקו במעשי טרור, וגם עבור מוסלמים קיצונים אשר חותרים תחת השלטון במדינה מיד לאחר שהעניקה להם מקלט.

ראש ממשלת ישראל שמע בשתי מסיבות עתונאים בלונדון ובברלין את ראש ממשלת בריטניה ואת ראש ממשלת גרמניה מכריזים כי יש להפסיק התיישבות יהודים ב'שטחים הכבושים' שוב מתוך רצון לפייס את הערבים. לא נשמעה ממנו הפרכה לטענות אלה.


התנכרות לתוצאות הבחירות

בעתון ידיעות אחרונות כותב בעל הטור נחום ברנע על החלטת הקפאת הבנייה היהודית, כי קשה להאמין כמה קשה לקבל החלטה שהייתה מובנת מאליה לפני כמה חדשים. אכן, לפני כמה חודשים דחה העם את מה שמובן מאליו בעיני החוג הצר שהביא עלינו את אסונות הסכם אוסלו והמלחמות שבאו בעקבותיו. אבל החוג הצר הזה אינו מכיר בדמוקרטיה, ואם ניסה בנימין נתניהו לרצות את החוג הזה במינוי אהוד ברק למרות שרשרת כשלונותיו לתפקיד שר הביטחון, עדיין לא יזכה לתמיכתם. הכת המצומצת הזאת המניעה את התקשורת מבקשת להגשים חזון אחד – הקמת מדינה ערבית נוספת בארץ ישראל. אין לה כל כוונה "לעמוד בלחצים של אובמה" – היא מתכננת מראש כניעה ונסיגות, גם בלא לחץ אמריקני, כפי שקרה בזמן הסכם אוסלו וה'הינתקות' – הנסיגה מעזה – אשר אמריקה התנגדה להם בתחילה.

בזמן מערכת הבחירות לא הזכיר מר נתניהו תמיכה ב'מדינה פלשתינית'. הכרתו ברעיון זה לא הובאה לדיון בכנסת ובממשלה והוגנבה לתוך נאום באוניברסיטה. על ממשלת ישראל להבהיר לנשיא האמריקני כי העם בישראל דחה את דרך אוסלו והנסיגות אשר מביאות רק מלחמות ומרחיקות שלום.