|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עם ההווה נראה שהצלחנו להתמודד - עכשיו הזמן לתכנן ולבנות את העתיד ● מבט על התעשיה הקיבוצית
|
|
יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית
|
|
|
|
|
|
|
לפני כשנה נקלענו במלוא העוצמה לסערת משבר כלכלי עולמי. אף שהיו סימנים רבים בשנה שקדמה לה שהעולם בפני משבר, נדמה שאיש מאיתנו לא העריך את עומק המשבר ויותר מכך, את סכנת אי הוודאות בכל הקשור להמשך קיום הכלכלה המודרנית כפי שהכרנו אותה עד היום.
כעבור שנה נראה שהצלחנו להתמודד עם המשבר הקשה, למרות הירידה חסרת התקדים בביקושים בשווקים הבינלאומיים למוצרי התעשיה. איתנות פיננסית ויכולת לקבל החלטות ולבצען בזמן אמת, אלו אפשרו ומאפשרות לתעשיה הקיבוצית לשרוד ב"אוקייאנוס הסוער" של הכלכלה העולמית.
לקראת סיומה של שנת 2009 עדין ניכרים ומורגשים אותות הסערה, אך יחד עם זאת הולכת ומתייצבת האווירה הכלכלית ותחושת ההתאוששות בעולם. "רעידת הכלכלה" הייתה בעוצמה גבוהה ביותר ועדין צריך להיות ערים לאפשרות של "גלי צונאמי" שיבואו בעקבותיה (נפילת קונצרנים, טביעת חברות ספנות ועוד). כמו-כן, יש להיות ערים ודרוכים לסכנת התממשות תסריט ה-w שמנבאים רואי השחורות ולפיו אנו עומדים בפני קריסה נוספת, ואולי אף חמורה מקודמתה.
היכולת לעבור את נקודות השיא (בתקווה שהיא מאחורינו) נבעה ממספר סיבות, החשובה שבהן היא המינוף הנמוך יחסית של מפעלי התעשיה הקיבוצית, שהשכילו לבנות הון עצמי ולגייס משאבים כספיים בצד ההנאה מחלוקת דיבידנדים נדיבה. התגובות המהירות שהתבטאו בחסכון בהוצאות, בהתגייסות עובדי המפעלים להקטנת שכר זמנית ודחיית השקעות כבדות, כל אלו איפשרו ומאפשרות את המשך הפעילות וההכנות לצמיחה מחודשת.
כל מנהל יודע שעליו לחלק את זמנו ומשאביו בין הטיפול במשימות ההווה, שהן תמיד דחופות ולוחצות, לבין תכנון ובניית עתיד הארגון והתווית דרכו לשנים הבאות. בחודשים האחרונים מעטים מאיתנו הרשו לעצמם לעסוק בראיית העשור הבא, אך כעת הגיעה העת לכך.
המשימות העומדות בפני התעשיה הישראלית ככלל והתעשיה הקיבוצית בפרט, רבות וחשובות; עמידה בהן תקבע את עתיד התעשיה בישראל ובקיבוצים:
שמירה על התעשיה בבית - לאור הבדלי העלויות (בעיקר עלויות העבודה) בין הארצות השונות, קיימת מגמה של העברת תעשיות לאזורים זולים יותר. תעשיות מערביות רבות העבירו את היצור למזרח הרחוק על-מנת לשפר את הרווחיות ובכך פגעו ביכולת הפרנסה בארצותיהם. עלינו לעשות כל מאמץ לשימורה של הפעילות התעשייתית בישראל ובקיבוצים. הדרך למילוי משימה זו עוברת דרך מחקר ופיתוח שיאפשרו עמידה בשורה הראשונה של הטכנולוגיה ושמירה על מובילות.
המשך ההתייעלות - יכולתה של התעשיה הישראלית להתמודד בתחרות הגוברת תגזר מיעילותה. בתקופה האחרונה בוצעו פעולות התייעלות בתעשיה שהוגדרו כהישרדות. המשך ההתייעלות יסייע בתחרות.
קידום החינוך הטכנולוגי - ללא בעלי מקצוע במגזר התעשייתי לא תהיה עצמאות תעשייתית וכלכלית. על המדינה, בסיוע התעשיינים, לפעול בדרכים מקוריות וחדשניות על-מנת להכשיר את דור העתיד של התעשיה.
בשנת 2009 אישרה הממשלה תקציבי פעולה לשנים 2009 ו–2010. בתקציבים אלו הוכנסו סכומים גדולים מבעבר לעידוד המו"פ ולעידוד השקעות הון. אנו תקווה שהמערכות הממשלתיות תאפשרנה שימוש בכספים על-פי ייעודם.
בשונה מתקופות המיתון הקודמות שחווינו בארץ, המשבר הנוכחי משותף לכל העולם, וכמעט אין מי שהצליח להימלט ממנו. זהו גם יתרון. מאחר והפגיעה הייתה בכולם, מי שישכיל לבנות את עצמו נכון יגיע לעמדת פתיחה טובה ועוצמתית עם חזרה לצמיחה העולמית. אין לי ספק שיהיו גם כאלו שבמבט לאחור זו תהיה הקפיצה הגדולה שלהם קדימה. תפקידנו הוא לדאוג שמספר רב ככל האפשר של חברות ומפעלים קיבוציים יהיה במצב זה.
|
|
יונתן מלמד הוא יו"ר איגוד התעשיה הקיבוצית.
|
|
| תאריך:
|
22/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
22/09/2009
|
|
יונתן מלמד
|
|
|
רביב דרוקר פרסם ביממה אחרונה את "דן מרגלית מתפכח", רשימה המדירה שינה מעיניי, ואשר חייבים-חייבים לעקר ולשרש את יסודותיה. לרשימה ענה דן מרגלית, לדבריו אתייחס בהמשך.
|
|
|
|
|
אם חשבנו שגם אמצעי התקשורת ושליחיהם העיתונאים מסוגלים ללמוד לקח מאירועי העבר, באה המציאות וטופחת שוב על פנינו. אם סברנו שתוצאות האיתרוג המלאכותי שהקיפה העיתונות הכתובה והאלקטרונית את שרון ואולמרט כששינו את כיוונם האידיאולוגי במאה ושמונים מעלות לשביעות רצונה של התקשורת, כשביצעו מהלכים שגרמו לנו נזקים לאומיים כבדים – אנו עדים שוב לאיתרוג דומה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוצג שוב כמי שיודע "לתקן את דרכו", בעוד שאלה המתעקשים להמשיך להיצמד לדרך האידיאולוגית שנכונה הנכונה בעיניהם מכונים שוב "מורדים".
|
|
|
|
|
ראינו שחגיגת האחד בתשרי הראשונה ביהודה נכפתה ע"י נחמיה בכוח הסמכות הפרסית שבידיו. ראינו שהעם הפשוט ביהודה לא בקלות קיבל את הכרזת חג האחד בתשרי שאין לו שום סימוכין במסורת ישראל עד זמנו. וראינו שאופיו של החג כפי שעוצב ע"י ממציאו - נחמיה - אינו אלא חגיגת מאכל ומשתה ליום אחד. איך אם כן הפך ראש השנה לחג של שני ימים? ומה הפך את יום הכיפורים ליום דין שקובע גורלות בני אדם? מה הם בכלל, מקורותיהם של עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים? ואיך חדרו למורשת היהודית?
|
|
|
|
|
כאשר אנחנו אומרים: חינוך אירופי, התנהגות אירופית, סגנון אירופי, תרבות אירופית וכיוצא בזה, אנחנו מתכוונים לעולם של אתמול (כשם ספרו של סטפן צוויג משנת 1941 שספד אז לעולם מלפני מלחמות העולם). אירופה היא כבר מזמן לא מה שראינו, קראנו, למדנו, הערכנו, חשבנו והרגשנו. מהרו לבקר באירופה עכשיו ולמצוא בה עוד שרידי אירופה של הסופרים הגדולים, המשוררים, המוסיקאים, האדריכלים והאמנים - אירופה של התרבות האירופית. מהרו, כי תוך חמש שנים תהיה אוכלוסיית אירופה מורכבת מ-50% מוסלמים שומרי מצוות. אירופה, שפיתחה תרבות מזהירה משך מאות בשנים, זו של מוצרט, רפאל, ניטשה, פרויד, איבסן, בודלייר, בלזק, ורדי ועוד רבים, תהיה בעלת תרבות אחרת.
|
|
|
|
|
בימים האחרונים מעבירה אלינו התקשורת איתותים אופטימיים לתחילת יציאתו של השוק העולמי מהמשבר הכלכלי. המשק הישראלי ספג מכות קשות בחודשים האחרונים, אולם, סימנים ראשונים לשיפור - מתחילים להופיע.
|
|
|
|
|
