משהו משונה מתרחש כרגע בשוויץ. אחד הבמאים המוכשרים ביותר בעולם הסרטים: היהודי-צרפתי-פולני-אמריקני, רומן פולנסקי, נכלא בבית כלא בשוויץ וממתין להסגרה לארה"ב.
הפשע של פולנסקי התרחש לפני 32 שנה בלוס אנג'לס. פולנסקי קיים בשנת 1977 יחסי מין עם ילדה בת 13 שפיתה באמתלה של צילומי מבחן. במהלך משפטו ברח פולנסקי מארה"ב ומאז הוא מתגורר ויוצר בפאריס, עיר הולדתו.
נכון לעכשיו אין לתקשורת הבינלאומית, לחבריו, לקולגות ולמעריצים של פולנסקי ברחבי העולם, הסבר מניח את הדעת - למה עכשיו? 32 שנה חי פולנסקי כאיש חופשי עם שני הדרכונים שלו, הצרפתי והפולני, עשה סרטים וזכה לפרסים הכי חשובים בתחום הקולנוע (כבמאי, תסריטאי וכד'), וביניהם לפרס האוסקר עבור סרטו 'הפסנתרן'. הוא ידע כי משפטו תלוי ועומד בארה"ב, אך מזה 32 שנה לא נעצר עד כי נראה שהעניין נשכח. פולנסקי הגיע לגיל 76 ונראה היה שימשיך ליצור את סרטיו ולקבל פרסים. והנה – הפתעה. האיש יושב בבית כלא והפך לנושא תקשורתי ראשון במעלה; נושא לויכוח ודיון, עם מגינים ומתנגדים, דואגים ומקללים, המבקשים לשחרר אותו מיד והרוצים לשפוט אותו, סוף סוף – ע כ ש י ו.
מאז ה-26 לספטמבר, בעת שהגיע לציריך לקבל פרס מפעל חיים בפסטיבל הסרטים, העולם מתחלק לכמה חלקים: מזה, שונאיו המתעבים אותו, המאיצים בממשלת ארה"ב לשלם לו כגמולו כמי שאנס קטינה ושייך לעולם הפדופילים. השונאים דוהרים על סוסי הצדק וטוענים כי הגיע הזמן שישלם על מעשיו הנפשעים. מזה, אוהביו, בין השאר שר התרבות הצרפתי פרדריק מיטראן (אחיין הנשיא המנוח) ושר החוץ הפולני רדיסלב סיקורסקי, מבקשים אישית וציבורית משלטונות ארה"ב להניח לאיש ולשחררו שימשיך את חייו. הם לוחמים בעבורו גם בגלל היותו אזרח פולני וצרפתי, וגם כמעריציו המתנגדים למשפט מחודש של פולנסקי שחלקים מחייו היה סאגה של ייסורים.
לכל אחד יש מה להגיד בנושא: כלי התקשורת, עיתונאים ודיפלומטים, שחקנים ואנשי תעשיית הקולנוע, פילוסופים, סופרים, נקמנים ולוחמי לזכויות האישה ובעלי דיעה. הנאנסת, שהיא היום בת ארבעים פלוס, התראיינה כבר לפני עשור בעיתונות האמריקנית והצרפתית והודיעה כי היא סולחת לו, כי לא נגרם לה נזק, כי זאת אימא שלה שהגישה את התביעה וכי היא מאחלת לו כל טוב כאדם וכקולנוען.
הקארמה
סיפור חייו של פולנסקי הוא אחד מסיפורי החיים וסיפורי השואה המדהימים ביותר. כאשר קראתי את האוטוביוגרפיה שלו 'רומן מאת פולנסקי' בסוף שנות ה-80', לא יכולתי להניח את הספר ולא יכולתי להירגע מתוכנו המסופר בגוף ראשון. משך שבועות ארוכים ליוותה אותי דמותו ומאורעות חייו יוצאי הדופן. תערובת של מזל, ומזל רע ליוותה את סיפור חייו מלידה. האיש שרד טרגדית ילדות, אנלפאבית עד גיל ההתבגרות, ילד גטו בודד ששרד את הגרמנים בערמומיות ובנסים שנמשכו כל שנות המלחמה, התחמק ממשלוחי היהודים לאושוויץ שם גם נספתה אימו בתאי הגז. פולנסקי התגלה כגאון קולנוע צעיר בפולין ובלונדון, שרד עוד טרגדיה כשחבורת מטורפים אכזרית רצחה את אשתו ההרה, השחקנית שרון טייט בקליפורניה, יחד עם עוד שלושה מחבריו הקרובים. פולנסקי שרד את משפט האונס הנ"ל, נאהב על-ידי נשים, נערץ על-ידי גברים וקהל עולמי.
פולנסקי נולד בשנת 1933 בפאריס. הוריו הפולנים חזרו לחיות בקרקוב, פולין בשנת 1936 וב-1939, כידוע, נכבשה פולין על-ידי הנאצים. את שנות המלחמה חי כילד גטו בקרקוב, עבר את שנות השואה לבדו תוך התנסויות דמיוניות ובלתי אפשריות, מתחמק מהמוות, ממשלוחי הרכבות, מרעב, מחלות, קור בדידות ומה לא. כשהסתיימה המלחמה כשהיה בן 12 למד לקרוא ולכתוב, הדהים בידע ובאינטלקט שלו את כל מי שפגש. למד קולנוע בבית הספר לקולנוע בלודג'. התחיל ליצור סרטים בלונדון ופאריס ועבר להוליווד (צלם, תסריטאי, במאי ושחקן). מרשימת סרטיו: סכין במים, הדייר, תינוקה של רוזמרי, צ'יינטאון (שהיה מועמד ל-11 פרסי אוסקר) פרנטיק, ירח מר, הפסנתרן ועוד. כאשר קיבל את האוסקר על סרט השואה 'הפסנתרן' ראה את הטקס בטלוויזיה מפאריס, יחד עם אשתו, עמנואל סנייה, ושני ילדיו שנולדו לו בגיל מבוגר יחסית. ידיד הנפש שלו, ג'ק ניקולסון, קיבל את הפסלון בעבורו.
הדילמה
יש לנו בישראל נשיא לשעבר, משה קצב, הנשפט על אונס ומעשים מגונים תוך שניצל במהלך כ-30 שנים את מעמדו והקריירה שלו לסיפוקים מיניים. נשיא המדינה לשעבר כבר נהנה מחוק ההתיישנות על שורת מעשים שחלו לפני עשרים או שלושים שנה, כאשר היה בקריירות ציבוריות שונות. למה חוק ההתיישנות לא חל על פולנסקי? איך אפשר להסביר כי שלטונות ארה"ב לא דאגו לתפוס אותו ולהחזיר אותו לארה"ב מאז שברח בשנת 1977? איך לא העלו בארה"ב את העניין כפשע מוסרי בלתי נסבל במשך 32 שנה ואף העניקו לו באהבה רבה ולפי בחירת חברי האקדמיה בהוליווד, את פרס האוסקר בשנת 2002? איך להסביר כי כל השותקים והשוכחים קמו עכשיו לזעוק את זעקתה של הילדה בת ה-13 ולא עשו זאת 32 שנה?
תאוריית הקונספירציה
יש כבר תיאורית קונספירציה בקשר למעצר של פולנסקי על-ידי השוויצרים. התיאוריה אומרת כי השוויצרים נדרשו לאחרונה על-ידי ארה"ב לדווח על ענייני רכוש של אזרחים אמריקניים בבנקים של שוויץ שהיו סודיים משך שנים. השוויצרים החליטו להשתמש בפושע פולנסקי כקלף מיקוח ללחץ נגד מסירת שמות ופרטים על לקוחות אמריקניים בבנקים שוויצרים. "ניתן לכם פושע מבוקש ותעזבו אותנו עם הבנקים".
באמת, לא יתכן שהמוסר התעורר אצל שלטונות שוויץ וארה"ב וגרם לפתע למעצר של פושע נמלט, יוצר-תרבות מפורסם שהיו כבר אלף הזדמנויות לעצור אותו.
שנאה וקנאה לא מוסתרת של אירופאים שונאי ארצות הברית צצה לה כמו "שד עדתי", ויוצרת בתקשורת משטמה חדשה ישנה נגד האמריקנים המתנשאים, "אשר לא סולחים לפולנסקי שהתחמק מהמשפט ושרד קריירה וחיים". "האמריקנים", לדברי אוהבי פולנסקי, "לא מסוגלים להבין מה עבר פולנסקי בשואה ומקנאים בעובדה שהמשיך לייצר סרטים משובחים באירופה. הם גם חסרי רגישות להבין את השפעת האובדן של אשתו האהובה שנרצחה בסוף הריונה בעת שנסע לערוך את הסרט תינוקה של רוזמרי בלונדון" .
האם תולדות חייו של פולנסקי עשויים לעזור לו אם יתקיים משפט אונס מחודש? האם אהבת הקהל, הנאנסת שסלחה, עורך דין מצוין, ממשלות צרפת ופולין, לחץ האינטלקטואלים בעולם, מספר השנים שחלפו מאז הפרשה יעזרו לו לצאת מהטרגדיה החדשה? האם הקארמה שלו של מזל וחוסר מזל, שוב עובדת ולא מרפה?
דילמת פולנסקי תלווה אותנו עכשיו זמן קצר או ארוך. מי שראה את סרטיו וקרא את פרשות חייו לא יישאר אדיש לגבר בן ה-76 הכלוא כעת בבית המעצר בציריך.