בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות בבורסה
|
במדד תל-בונד שקלי צפויות להיכלל, נכון לסוף ספטמבר 2009, 17 סדרות של איגרות חוב לא צמודות, בריבית קבועה, ששוויין כיום כ-12 מיליארד שקל
בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות על-ידי הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק (במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי), העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד. מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו תשקיף הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד. במקביל, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא ריבית גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" ו"גילון". איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים. כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות ריבית משתנה. שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל. הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 - בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו על-ידי קבוצת גזית, שהייתה גם המנפיקה היחידה של אג"ח לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27%, ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה. מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל. מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. מעניין לציין שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה (ראה בטבלה שבפסקה הבאה). המנפיקות הגדולות ב-2009 של איגרות חוב לא-צמודות היו: לאומי למימון ופועלים הנפקות (בהן עשויות איגרות חוב אלה להיחשב כהון משני של הקבוצה הבנקאית), פז נפט ודיסקונט השקעות, שגייסו כמיליארד שקל כ"א, וכן סלקום, כור, כיל וסקיילקס - שגייסו כ-800 מיליון שקל כ"א. מעניין לציין שבהנפקת סקיילקס, שבוצעה במטרה לממן את עסקת רכישת השליטה בפרטנר, הבטיחה החברה להחזיר למשקיעים את תמורת ההנפקה, במקרה שהעסקה לא תושלם, ובהנפקת כור קיימת אפשרות שתשלום הריבית הראשונה יוגדל ויכלול גם חלק מעליית השער של מניות קרדיט סוויס שרכשה החברה. בנוסף לכך, ביצעו שלוש חברות גדולות החלפה של איגרות חוב צמודות מדד הנסחרות בבורסה, בסדרות חדשות של איגרות חוב שקליות, בשווי של כ-1.5 מיליארד שקל. איגרות החוב הנושאות ריבית קבועה מונפקות במכרז על שיעור הריבית. איגרות החוב בריבית משתנה מונפקות במכרז על המרווח של הריבית לעומת הריבית של סדרה של איגרת חוב ממשלתית לא-צמודה ספציפית, במרווח מריבית התל-בור או במרווח מתשואת המק"מ לשנה.
|
גיוס הון באג"ח חברות לפי הצמדה וריבית - 2009-2007
|
|
|
|
- כולל הקצאות פרטיות, לא כולל אג"ח מובנות ותעודות פיקדון.
|
מאז תחילת 2007, בה הושק מדד תל בונד-20 הכולל איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, עלו מחזורי המסחר היומיים הממוצעים באיגרות החוב ביותר מפי 2.5. 23 תעודות סל הונפקו על שלושת מדדי התל-בונד הקיימים, כשהיקף ההחזקות בהן הוא למעלה מ-9 מיליארד שקלים, המהווים יותר מ-10% משווי השוק של נכסי הבסיס. כידוע, הביקוש הגובר להשקעה באיגרות חוב קונצרניות מחד-גיסא, עם הצורך של הסקטור העסקי במקור מימון נוסף מאידך-גיסא, הביאו לצמיחה מואצת של שוק זה בשנים האחרונות. עקב הגידול החד בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-צמודות והביקוש למדדים נוספים של איגרות חוב קונצרניות, החליטה הבורסה להשיק מדד תל בונד חדש, הכולל איגרות חוב שקליות בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד. האיגרות אשר ייכללו במדד יעמדו בתנאי הסף הבאים: - שווי שוק מינימלי של 250 מיליון שקל;
- דירוג A מינוס בדירוג מעלות או A3 בדירוג של חברת מידרוג;
- מינימום תקופה לפדיון - 12 חודשים;
- במדד ייכללו כל איגרות החוב העומדות בתנאי הסף, כאשר מספרן לא יוגבל (בשונה ממדדי התל-בונד הקיימים).
המועד הקובע לבחירת איגרות החוב הכלולות במדד יהיה ה-15 בנובמבר 2009, והשקת המדד החדש מתוכננת ל-1 בדצמבר 2009. במדד תל-בונד שקלי צפויות להיכלל, נכון להיום, 17 סדרות של איגרות חוב לא צמודות, בריבית קבועה, ששוויין כיום כ-12 מיליארד שקל.
|
|
|
הכותב הנו מנהל יחידת המחקר בבורסה בנושא איגרות החוב הקונצרניות הלא-צמודות בבורסה.
|
|
תאריך:
|
22/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
22/10/2009
|
|
קובי אברמוב
|
איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות בבורסה
|
|
ארי שביט בכתבתו "העשור האחרון" (22.10.09) מנתח את המצב של ישראל בשטחים ("הכיבוש" כלשונו) וקובע: הסטאטוס-קוו בעשור הראשון לאחר מלחמת ששת הימים לא הוביל לפתרון. גם הקמת ההתנחלויות בעשור השני לא הביאו לשלום. העשור השלישי אופיין בניסיונות שלום וגם הם לא צלחו.
|
|
|
בתוך העם היהודי יש גיוון רב בשאלות של זהות יהודית ומהות היהדות בימינו. יש כאלה שטוענים שגיוון זה כשלעצמו מעיד על כך שאין קולקטיב יהודי יחיד, או לפחות שהגיוון מאיים לקעקע את תחושת השייכות לקולקטיב מאוחד שכזה, ההכרחית לשגשוג העם היהודי. אחרים טוענים כי האויב "האמיתי" של העם היהודי אינו גיוון זה אלא העובדה שיהודים רבים אינם מעריכים את היסוד היהודי שבזהותם ואינם רוצים לטפחו, ובמיוחד להעבירו לילדיהם.
|
|
|
רעלת הריון, הינה אחד הסיבוכים הקשים בהריון ואחת מהסיבות המובילות לתמותה ותחלואה של אמהות ועוברים. נכון להיום, הגורם לרעלת הריון אינו ידוע, לכן המחלה, המכונה 'המחלה של התיאוריות', נחשבת לתעלומה רפואית שטרם נפתרה.
|
|
|
זמן קצר אחרי שנולד לראש הממשלה בנימין נתניהו נכדו הראשון הוא חגג בחוג המשפחה את יום הולדתו ה-60 (מן העיתונות).
|
|
|
אין דרך לחייל צה"ל המגיע לטירונות - להישרד בצבא וגם להצליח בו - ללא לימוד וידיעה של הזירה החדשה, המוזרה, השונה אליה הוא נקלע באחת.
|
|
|
|