העמדה העקרונית של הקבינט ושל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות דוח גולדסטון, הייתה תקיפת הדוח, על כך שאינו כולל גם את פשעי ארגוני הטרור נגד מדינת ישראל ואזרחיה התמימים. עמדת "ההגנה במתקפה", המוכרת לנו, ממקומות שונים, אינה אמורה להיות דרכה של ממשלה שקולה ונחושה, אשר החליטה, אז, לתקוף ללא הרף וללא הבדלה, את מרבית המקומות בעזה.
עמדתם של שרים וח"כים, ובראשם בנימין נתניהו בנוגע לדחייה על הסף של דוח גולדסטון, בטיעון מופרך של חוסר איזון ראוי בין התקיפות של חמאס לתגובת צה"ל להן, אינה מפריכה ושוללת את תיאור מבצע עופרת יצוקה, כמבצע מלחמתי שחצה כל גבול מוסרי-מלחמתי, אלא יש בה בכדי לחזק את המסקנה כי ישראל נהגה באופן בלתי חוקי, ממש כפי שלכאורה, נהג הצד השני ל-"מבצע". ובכך, מדינת ישראל הצהירה בפני כל העולם - חטאנו ופשענו, אך גם הם, פשעו!!!
הימנעות מהקמת וועדת חקירה פנימית, והמנעות מחשיפת המסקנות הסופיות, כמוה כשתיקת נאשם בהליך פלילי. בשני המישורים, השתיקה וההימנעות מהווים חיזוק ראייתי לראיות ולמסקנות אליהן הגיע גולדסטון. הימנעות זו, יש בה גם בכדי לרוכן את ראשינו בפני מדינות העולם, אשר רואות את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית שומרת זכויות ומכבדת חוקים. חשש זה מהקמת וועדת חקירה ומהתערבות חיצונית, לה הסכימה מדינת ישראל, בהיותה חברה באו"ם ובמועצת הביטחון הלאומי, פירושו בהכרח הודאה מפורשת ב
פשעי מלחמה, אף שהכוונה היא אחרת.
לאחרונה, ובשל לחצים אלו או אחרים, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש מקום לבחון את שינוי דיני המלחמה הבינלאומיים, אשר עוגנו באמנת ג'נבה הרביעית בסוף המאה ה-19, עוד בשנת 1949. הוא הקים וועדה מיוחדת לדיון בנושא ולהכנת הצעה מפורטת, בטעונו, כי דיני המלחמה הקיימים זה עתה אינם תואמים מצב של מלחמה בטרור"מאוכלס". להזכירכם, דיני המלחמה, התקבלו לאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה, ובאו לעולם בעקבות הפשיעה האנושית, שאירעה דאז, במדינות העולם בינן לבין עצמן, ומי לא יודע כמה מלחמות אלו היו קשות, עד שלא הוכתרה, אף מלחמה לאחר מלחמת העולם השניה, בתואר 'מלחמת העולם השלישית', עד עצם ימנו אנו. ועוד עלינו לזכור, כי השינוי הנזכר, על-ידי ראש הממשלה, הזוי, במידת מה, שכן לא מזמן 26 מדינות "תמכו" בתוצאות דוח גולדסטון, לעומת ש מדינות אשר התנגדו לו. מהיכן, איפה, תושג הסכמה כוללת לשינוי דיני המלחמה הקיימים, איננו יודעים!!
גם מהלך אחרון זה של ראש הממשלה, והצהרותיו, עם שר ביטחונו, מעידות כאלף עדים, למי שרוצה להאמין בכך, על הודאתם המפורשת כלפי מדינות העולם. ראש הממשלה פשוט פנה לעולם כולו, והצהיר, כי דיני המלחמה אינם תואמים למצב הביטחוני ממנו סובלת מדינת ישראל, ומשכך, הרשינו לעצמנו לעבור עליהם, תוך ביצוע פשעים, במבצע עופרת יצוקה.
מעניין יותר מה תהא העמדה העקרונית, עת יוחלט כי וועדת חקירה תוקם דרך מועצת האו"ם, האם יתנגדו נחרצות גם כן לכך, ויהפכו את הצבא הישראלי ומנהיגיו לפושעים, או שמא יפתחו את הדרך, בפניה תוך העלמת ראיות אלו ואחרות, ובכך ההתעלמות וההימנעויות הראשוניות יוסבו לעבירות בינלאומיות אחרות, כהסתרת ראיות והכשלת מועצת האו"ם בביצוע החלטותיה.
תמוה דעתי, למה עד עצם היום הזה לא ניתנה תשובה חד-משמעית במקום, שיטת "ההגנה התוקפת", שנוסחה בצורה כזו - אנו מודים בכך שלא נהגנו לפי דיני המלחמה, אולם, זהו האמצעי הכי מידתי בו יכלנו לנקוט, להשגת המטרה המתבקשת. אולי הקושי היה בלהודות במישרין ולקחת אחריות על מעשים בלתי חוקיים, שידעו עליהם מאז, אך, מה שכן בטוח, ישראל הודתה בדרך הכי לא נכונה, ראויה, ואף מביכה, שאינה הולמת כל מדינה דמיקרטית המכבדת חוקים.
ההשלכות, למשיכת הזמנים, בתקווה כי העולם עוד ישכח מזה, והדוח עוד ייזרק על מדפי מועצת האו"ם ככל דוח אחר, חמורת ביותר, והן יכולות אף להזיק ליחסים הבינלאומיים של המדינה עם מדינות העולם הנאורות, מהן שגם אלו שסובלות ממצבי טרור, ולא נהגו באותה שיטה ערטלאית. אמון- מקבלים רק פעם אחת.
