דן שיפטן מקפיץ לכולם את הנתיכים

דן שיפטן איננו פופולרי באוניברסיטת חיפה. למעשה, הוא מצוי שם במיעוט מזהיר, שכן כל שאר העוסקים במדעי הרוח והמדינה התיישרו עם הקו של תקינות פוליטית ומנפקים את השקרים הרגילים של השלום הממשמש ובא, עתיקותם של הפלשתינים בארץ הקודש, קדושתה של ירושלים בקוראן (היא לא מוזכרת שם ולו פעם אחת!!!) וזיהוים של היהודים כצלבנים בני דת משה. אלא שהסטודנטים, והחיילים, והמדינאים - נפשם נקעה מן התקינות הפוליטית המכסה בשעווה כל אוזן ונוטעת קורה בין העיניים. הם חוזרים אליו ואל אחרים, כגון רפי ישראלי ומרדכי קידר כדי לשמוע דברי אמת, עובדות ומסקנות המתבססות על עובדות, ללא הטיה שאיננה מן העניין. ייתכן ששיפטן בוטה יותר מן האחרים, אבל זה עניין של סגנון, לא של מדע.

ובכל זאת, יש דבר טוב בתקינות פוליטית והוא העידוד שהיא נותנת לערבים לאשליה של ישראל היהודית כקורי העכביש. הדבר שומר על עוינותם, ומבטל כל סיכוי להצלחה של אינטגרציה מזויפת.

מה שהקפיץ לתקשורת את הנתיכים הוא משהו אחר. שיפטן שופט לחומרה לא את הערבים, אלא את היהודים המכפיפים את התצפית האובייקטיבית, את המחקר, את שיקול הדעת הניזון מעובדות, לשיקולי התקינות הפוליטית. מה יפה ומה לא יפה לומר. יפה לומר שהערבים הובילו את האנושות במדע לפני אלף שנה. לא יפה לומר שמזה מאה שנה תרומתם לאנושות הסתכמה במתן זכיונות לחיפוש נפט. שלא לדבר על תרומתם למרבית הסכסוכים האלימים מהודו מערבה.

שיפטן יוצא חוצץ נגד קובעי מדיניות התקינות הפוליטית, וסתימת הפיות המתלווה לה. לדוגמא, אחד מן הפרופסורים המקדמים תקינות פוליטית טוען לעליונות שכלית של קהיר על תל אביב, בנימוק שקהיר יש לה רכבת תחתית ולתל אביב אין. ומי תכנן את הרכבת התחתית הזו, מי בנה את הקרונות ומערכת הבקרה. האם מצרים? כן, באותו מידה שתעלת סואץ היא מצרית. הרכבת התחתית היא עבודה צרפתית יפנית. המצרים רק הוציאו זכיונות וסיפקו את הפועלים השחורים.