דמו של רבין הנוקב במחשכים מעלה שנה-שנה את רף נקמתו באלו שביימו את הרצח, כולל הוא עצמו ובאלו שמימשו את הרצח. ראשיתו של הרצח בניסיון להטיל על כל הימין ובעיקר על הדתיים עלילת דם. רבין עצמו ידע על ההתנקשות המדומה העומדת להתבצע בו. מאיזו סיבה, הנקראת בחוגים היוזמים "תאונת עבודה", הפך הביום שנכשל לרצח של ממש.
הנכונות הנפשית להתגולל על ציבור יהודי בידי אחיהם ולהורידם לתהום, הוא אותו קול שאיפשר את גירוש חבל עזה, אותו קול שקידם החלטות בלתי מוסריות בעליל שקידמו את אויבינו לשערנו. שאפשרו את חדוות כתיבת דוח גולדסטון והצטרפות האומות התומכות, רבות מידידותינו עד אמש.
אותו קול שדחק בבריחה הבזויה מלבנון תוך בגידה עזת פנים בצד"ל, וקודם לכן במשתפי הפעולה הערבים שנתלו בראש חוצות בכפר קאבטייה על עמודי חשמל ודמם מן האדמה זועק.
אותו קול העומד על דמו של יונתן פולארד, אותו קול קסטנרי הדואג לעצמו בחפירת מחילה מן הכנסת לשדה תעופה בלוד. אותו קול שאיפשר את מכירת ילדי תימן. אותו קול שאיפשר את מכירת ילדי ישראל היתומים בני האלמנות ובני עניים לצבא הצאר ניקולאי תוך חטיפתם מחיק אימותיהם. אותו קול שאיפשר את הירי בפליטי אוניית הנשק אלטלנה. אותו קול של קלגסי היי בסקציה ומלשיני הגטאות.
שנה-שנה הדם מחלחל מטה-מטה ונוקב התהום, והנה הוא מתגלם בהתייצבותו של היהודי הדמוני, דוגמת השופט ריצ'ארד גולדסטון, נגד בני עמו יחד עם האספסוף הערבי, האיסלאמי והאחר כדי לקעקע את מדינת ישראל מיסודה.
אותו קול נאור המהדהד בחצרות בית המשפט העליון ובפרקליטות להפוך את עם ישראל לעם גזען ומעוות, הוא בת הקול, ההד, החוזר והמתמנה על-ידי נתניהו לבדוק את פרשת גולדסטון והאו"ם. לשאול בעצת הפושעים מחפי העלילה ומקדמיה, עלילת הדם המתמשכת נגד העם היהודי. מי אם לא משרד החוץ חיפה על פרשת מוחמד א-דורה. מי מימן את הצלם השקרן אנדרלן שהפיץ את העלילה והפסיד במשפט דיבה. מי עוד חיפה על הילד א-דורה כדי לא לפגוע באויב אם לא דובר צה"ל!
איכה אבדה ארץ אם לא באבירות הלב, הנרקסיזם המגולם על-ידי אבירי השלטון, האגואיזם האקדמי והאגואיזם הכלכלי המתגלגל בשכרות הנוער אובד הדרך ובהסטייתו לבר-נוער כבר בגיל בר-מצווה. כל הקולות הללו מתמזגים תוך גלגול עיניים דמוקרטיות המקוננות על זכויות האדם שאינן אלא הזכויות לפגוע בעם, בחברה ובמשפחה, כמו ובמקביל לוועדת זכויות האדם של האו"ם המתעלמת מכל הזוועות שבעולם פרט למה שכביכול נקלעה אליו מדינת ישראל. אותו קול המתיימר להביא שלום ממש כרבין ואינו מביא אלא שפיכות דמים נוספת מבית ומחוץ, ההולכת וגואה שנה-שנה. אין בצורת בשפיכות הדמים.
השבוע יירד גשם וישטוף את הדם על פני הכבישים מן התאונות ומן הסכינים. אך דמו של רבין לא יכופר. הקול שפיתה את רבין להשתתף בהרפתקה לא יכול היה לעמוד בזוועה שקרתה ולכן, כנראה, נאלץ להיפטר מרבין. דמו של רבין ירדוף את האומה לא בפסטיבלים אלא עד אשר יתגלה לעיני כל חי עד כמה הידרדרה האומה הזאת לתהום המחשכים, כל עוד לא יידעו מי הורה לביים, מי נכשל ומי רצח.
יש לחקור את הרצח כי דמו של רבין, כמו נתחיה של הפילגש בגבעה, לא יניח לעם ישראל לחמוק מהיטהרות, ועד למעמקיו, והייתה זאת כפרתו של רבין. הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו.
