החורף הגרעיני

האמור הוא בפסיקת בג"צ כנגד הפרטת בית הסוהר החדש בדרום הארץ. איננו עוסקים כאן בחיוב או בשלילת הנושא עצמו, דיינו בכך כי כנסת ישראל שקלה וטרה בסוגיה משך זמן רב וניבחרינו החליטו לבסוף באופן דמוקרטי להלל, לאשר את ההפרטה. ברור כי היו דעות לכאן ולכאן, ברי כי שיקולים כיבדי משקל עמדו לצד כל מחנה אך הדמוקרטיה לבסוף אמרה דברה.

האומנם אמרה הדמוקרטיה דברה? האם גוף שאינו ניבחר, כשופטי בית המשפט העליון והבג"צ הישראלי, אשר בוחר עצמו מתוך עצמו, אשר חבריו שומרים על מונוליטיות אידאולוגית שמאלנית מובהקת בכך שמביאים משובטיהם על פניהם, החשוד באורח תמידי בניגוד עניינים הזועק לשמים ואשר שיקול דעתם של 15 חבריו בוודאי שאינו עולה על שיקול דעתם של 120 חברי כנסת ישראל הניבחרים בידי מיליוני אזרחים, יכול במחי החלטה להסב את פסיקת הדמוקרטיה? האם גוף שחבריו ניבחרים על-ידי וועדה בת תשעה חברים ואשר טומאת הקומבינות הפוליטיות המסתחררות בה, הן על-ידי הפוליטיקאים והן על-ידי שופטי העליון המבהנים בוועדה, הם הינם נבחרי הציבור או אך ניבחרי עצמם?

ומכאן, כיצד מעזה חונטת הבג"צ אשר זה מכבר איבדה את אמון הציבור בה, לחזור ולפסול חוקי המערכת הדמוקרטית בשם "האקטיביזם השיפוטי", הבזוי במקומותינו כמו גם ברחבי תבל? מדוע לא ידון הבג"צ בנושא וימליץ, לא ינחה, הכנסת לשקול מחדש סוגיות הנובעות מפסיקתו?

חסידיו השוטים של הבג"צ אשר מניעיהם ברורים, אלו אשר ברצונם לשמר את שלטון "כנופיות החוק", המוטות פוליטית באורח מובהק, על מדינת ישראל, טוענים בצדיה, כי נדיר שהבג"צ מבטל את חוקי הכנסת, "הדבר אינו קורה כל יום" הם טוענים. אין אחיזת עינים גדולה מכך. הדבר קורה יום יום ושעה שעה.

כחרב המתהפכת

סמכויות העל (דהיינו, "האקטיביזם שיפוטי"), שהבג"צ נטל לעצמו, אשר הלכה ולמעשה מקעקע את הדמוקרטיה ובכך השים עצמו שליט עליון על מדינת ישראל אינן בכדי. למה הדבר משול? לתוכנית הגרעין האירנית. ברי הוא כי אין חובה על אירן להשתמש בארסנל הגרעיני, הקיים או שאינו קיים בידה, על-מנת לאיים על כל העולם ואחותו.

עצם הידיעה כי ביכולתם להשתמש בנשק גרעיני כנגד אויביהם, עצם הידיעה כי הינם מוכנים לממש איומיהם, גם אם זו אך אחיזת עינים, תביא את ישראל ומדינות המערב לשינוי מחשבה אסטרטגי באשר לפעולותיהם העתידות.

לדוגמא, באם יפתח חיזבאללה בירי רקטות מסיבי על מרכזי אוכלוסיה ישראלים, ואנו יודעים כי ברשותם עשרות אלפי רקטות לטווחים שונים, וצה"ל ינסה להגיב ביד קשה, די אם אירן תאיים בשימוש בארסנל גרעיני כנגדנו על-מנת לצמצם את התגובה הישראלית לפושרת עד אנמית.

כך בדיוק, במתכונת "החורף הגרעיני" האירני פועל הבג"צ. עצם העובדה כי נטייתם הפוליטית של חברי חונטת הבג"צ ידועה ועצם הידיעה כי הינם מוכנים לממש את סמכותם (שנטלו לעצמם במחטף ושלא כדין), ולהפעיל את "האקטיביזם השיפוטי" על-מנת לבטל חוקי הכנסת, מביאה את נבחרי הציבור לגרירת רגלים כל אימת שחוקים האמורים לשמר את ריבונות העם היהודי בארצו ניזומים שם. ניבחרינו בכנסת יודעים כבר כי הלך הרוחות בקרב רוב שופטי הבג"צ הינו בכיוון "מדינת כל אזרחיה" דהיינו, כינון מדינה פלסתינית בסופו של יום, אם במעשה ואם במחדל, על חורבותיה של מדינת ישראל, ולכן ניזהרים מלכתחילה להתעמת עם "החורף האטומי" הבג"צי. כלומר איום החרב המתהפכת של "האקטיביזם השיפוטי" מנטרל את שיקול הדעת החופשי והרציונלי של ניבחרינו.

לכל אלו המתנגדים להפרטת בתי הכלא ואפשר גם כי יש צדק מסוים בטיעוניהם נזכיר כי פסיקת הבג"צ השוללת הקמת בית סוהר פרטי בישראל, חורגת באורח אנוש מגבולות נושא הפרטת הכלא לכשעצמו. מדינת ישראל נתונה תחת שילטון אבסולוטי של חונטה מצומצמת אשר נטלה שלא כדין סמכויות כוללניות לשלוט על מדינת ישראל כחפצה. אל נא נתלונן על כי מחר נתעורר לפסיקות המבטלות למעשה את קיום עם ישראל בארצו (פסיקה המצדדת בזכות השיבה הפלשתינית כמעט וצלחה שם לפני כשנתים).

לעולצים לנוכח הפסיקה היום, זיכרו, זוהי חרב פיפיות, מחר אתם הם שתיבכו, בכי תמרורים.

גם תיזמון ההחלטה דווקא כעת וזאת לאחר שנים רבות בו העלה תיק הפרטת הכלא אבק במדפי בית המשפט, מעלה ריח פיגולים של כוונה רעה. ריח נושא בחירת היועץ המשפטי לממשלה עולה באפנו.

טלו קורה מעל עיניכם

הבה ונספק רמז דק לאשר אפשר ויקרה במדה וימשיך הבג"צ לקעקע את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. אנו עדים לאחרונה לתופעות סרבנות כנגד העסקת הצבא בפינוי אגרסיבי של מאחזים. הצבא הלא יונק כוחו מסמכות המשטר הדמוקרטי כמובן. אך באם קיים הכח בידי קבוצה קטנה לצאת כנגד הדמוקרטיה וסמכותה, בנוסל "כל דאלים גבר" כפי שאנו עדים לו בנושא "האקטיביזם השיפוטי" של הבג"צ, מדוע זה נלין על קבוצת חיילים אשר נטלה את הסמכות מידי הדמוקרטיה והביעה מחאתה כנגד העסקתם בפינוי ישובים? במה שונים הם מחונטת הבג:צ? אלו גם אלו מקעקעים את הדמוקרטיה באמצעים חד-צדדים וכוחנים. "אם בארזי הבג"צ נפלה השלהבת, מה יגידו סרבני הקיר"?

דהיינו, במדה ויימשך מצב בילתי נסבל זה, בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, חייב לפסול עצמו מרצון מחמת ניגוד עניינים (אפשר שתחת כפיית הריבון, היא כנסת ישראל), במדה ויתעקש להמשיך בפארסה הזו המתכנה "אקטיביזם שיפוטי" או "הכל שפיט". נא להרגע, סמוקי הצוואר הדו-פרצופים הללו בין שופטי הבג"צ אף לא חושבים בכיוון.

מאידך-גיסא, כנסת ישראל אינה ממלאת חובתה לבוחריה, בכך שאינה מגדירה את גבולות ותחומי השיפוט בעבור הרשות השופטת ובכך מאפשרת לשופטי חונטת הבג"צ לקחת את החוק לידיהם וללוש בו כרצונם.

האם כישלונה של כנסת ישראל למלא חובתה קשור באופן כלשהו עם מצבור תיקים עסיסי המונח לכאורה בכספות עלומות ומחכה ליום פקודה, אמיתית-סחטנית או נכלולית-מכחדת, בנוסך מתפרת התיקים הגדולה במזרח התיכון, במדה וניבחרינו לא ייתישרו בהתאם להנחיות המערכת השיפוטית?

והערת אגב. צה"ל הינו האחרון להלין על פוליטיקה ומניעת העיסוק בה בצבא. תחנת "גלי צה"ל" אשר אדון רזי ברקאי הגדירה היום באבחנה דקה ויוצאת דופן, כ"עיתון הארץ של צה"ל", והדבר מהווה הודאה כי תחנת שידור צבאית זו ספוגה בפוליטיקת ביבים לכיוון השמאלני קיצוני, הרי מה לו לצבא להלין באורח דו-פרצופי אודות הסרבנות מימין? וכי צבא הממנה את מירב מפקדיו הבכירים מאז ייסודו ועד עצם ימינו אלו בהתאם למפתח פוליטי, אידאולוגי ומפלגתי חד-צדדי, יכול להתהדר או לדרוש ניקיון פוליטי בעוד אשר ידיו הוא אינן נקיות?