בשנים האחרונות היינו עדים למעשי שחיתות במערכות השלטון בישראל. הפרקליטות ומשטרת ישראל השקיעו הרבה מאוד אנרגיה ומשאבים במלחמה בנגע שכינו אותו "קניית שלטון בכסף".
כותרות גדולות בישרו לציבור הישראלי על המאבק נגד חדירת גורמים פליליים לפוליטיקה הישראלית. סיפרו לנו על ניסיונות ה"מאפיה הרוסית" לקנות מפלגות ועל "כרישי עולם תחתון" שהפעילו את השפעתם במערכות בחירות מקומיות וארציות.
העיתונות רדפה אחרי "סקופים", וכאשר נודע על פרשת חברת הכנסת בלומנטל שנחקרת על כי שילמה עבור חדרים בבית מלון תל אביבי, המריאו "החגיגות" לשחקים וכולם ביקשו את ראשה (אין לי כוונה לסנגר עליה).
פרשיית שרון ובניו מכה גלים ופרקליטת המדינה התבטאה לאחרונה בגנות המעשה: "יש תחושה שהיום אין בושה, הכול מותר גם אצל אישי ציבור שחוצים את הקוים", היא הוסיפה ואמרה באותו מעמד: "חברים לא נותנים סכומי עתק בלי סיבה", "אם יש לבן אדם כספים בחשבון הבנק שיגיד מאיפה יש לו את כל המיליונים ומהם יחסי החברות". התבטאות אמיצה של פרקליטה ואני מסכים עם כל מילה ומקווה שהצדק יצא לאור.
מוזר שכל האמור אינו חל על פוליטיקאי אחר שנמצא לאחרונה בכותרות הלא הוא יוסי ביילין. מוזר שאיש אינו שואל את השאלה הפשוטה: "מאיפה הכסף יוסי?".
האם לא עלתה השאלה הזו במשרדי הפרקליטות או המשטרה? איך מסבירים את השפע בו חי יוסי ביילין כולל לשפע הכסף שנשפך לתוך היוזמה האחרונה שלו "יוזמת ג'נבה".
הכיצד זה קורה שאף עיתונאי לא בודק מאיפה יש למר יוסי ביילין 3 מיליון שקל להפקה של חוברת ומשלוח לכל בית בישראל (הסכום מתוך פרסום בעיתונות).
מי מימן ליוסי ביילין את הטסת מכובדיו לטקס בז'נבה ואת ההוצאות הכרוכות באירוח שם? האם העיתונאים לא עשו זאת כי הם היו בקהל המוזמנים שהוטס להילולה? האם שלטונות החוק והפרקליטות לא רואים בחדירה של מדינות זרות באיחוד האירופי לפוליטיקה הישראלית כפשע? האם המעשה של נעמי בלומנטל אינו מתגמד מול הראוותנות של קבוצת יוסי ביילין?
איך זה שבכל שני וחמישי אנחנו קוראים על מי טס לחו"ל, חברי כנסת שרים וכדומה ואיש לא בוחן כמה טיסות טס יוסי ביילין, אברום בורג, אמנון ליפקין שחק וחברים אחרים של יוסי?
או שמא על כל אלה יש לעבור בשתיקה כי "הרי יוסי ביילין עושה זאת למען השלום". ומי שעושה למען השלום הכול מותר ומחול לו.
כולנו זוכרים את המפגשים עם נציגי אש"ף ארגון טרור שהוגדר בחוק. המפגשים שהכינו את הסכם אוסלו, היו בבחינת עבירה על החוק בצורה בוטה, האם האשמים נשפטו על כך?? כמובן שלא, כי הם פעלו למען ה"שלום".
האם הקמת המפלגה החדשה של יוסי ביילין לא נתמכת על-ידי גורמים זרים? איך זה שלא קם מישהו בתקשורת ופתח בחקירה עיתונאית?
חדירה של מדינות זרות, חתרנות והשפעה על פוליטיקאים אינה דבר חדש. ספרי ההיסטוריה גדושים בתיאור של קניית פוליטיקאים על-ידי מעצמות ואילו בארצנו כל זה מותר, כי המעשה בוצע "למען השלום".
הקשר של ארגוני שמאל ופוליטיקאים עם מדינות האיחוד האירופי אינו חדש וההתערבות שלהם היא גלויה, בוטה וחצופה. מיליוני אירו עוברים לחשבונות בנק לעמותות שמאל שונות והכול במסווה של סיוע לקידום "השלום". ובמקרים רבים מעורבותו של יוסי ביילין היא ישירה ולא רק עקיפה או חסויה.
בדוח של האיחוד האירופי משנת 2000 יש פירוט מדויק של הוצאות כספים למטרות קידום "השלום" באמצעות קבוצות שמאל שונות. אביא מספר דוגמאות מהדוח:
א) שלום עכשיו - עבור קמפיין שלום ישראלי-פלשתיני - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב לפרויקט). בתיאור הפעילות עליה יוצא הכסף נכתב שם:
"הפוקוס בפעילות יופנה לקבוצה סוציאלית שהיו לה השקפות נגד השלום והצביעה באופן מסורתי לליכוד". כן יופנו כספים לקירוב עולים מחבר העמים לרעיונות השלום של שלום עכשיו" (זו התערבות בפוליטיקה פנימית - מ.ל).
ב) "ארבע אמהות" - מאבק ליציאה מלבנון - 250,000 אירו (100% תקציב). הכסף הועבר למימון הפעילות לנסיגה מלבנון ובדוח מצוין כי הממליץ הוא יוסי ביילין, "שר משפטים ודמות מפתח בתהליך השלום".
ג) המכון למנהיגות ודמוקרטיה - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב). מכון שפועל בקרב עולים מחבר העמים בהנהגתו של ח"כ רומן ברונפן . פעילות המכון "להגביר את המודעות לדמוקרטיה ושלום". ומציין הדוח: "הפעילות היא בקרב אוכלוסיית עולים שהצביעה באופן סוחף לטובת נתניהו בבחירות 1996, שינתה כיוון לטובת ברק ב-1999, ויהיה זה חשוב להמשיך את המפנה הזה כיד לחזק את פוליטיקת השלום בישראל" (התערבות בוטה בפוליטיקה פנימית - מ.ל).
ד) הקרן לפיתוח כלכלי - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב) המכון בניהול פר' יאיר הירשפלד. בהסבר על חשיבות התרומה נאמר שם: "כי יאיר הירשפלד הוא מיוזמי הסכם אוסלו וחבר קרוב של יוסי ביילין שהוא איש מפתח בקרב הפוליטיקאים שוחרי השלום".
ה) הוועדה הישראלית למניעת הריסת בתים - 250,000 יורו 65% מהתקציב), למאבק נגד הריסת בתי פלשתינים על-ידי צה"ל.
ו) עיר שלם - 250,000 אירו. סיוע לעמותה בראשות דני סיידמן וקבוצת מומחים. בדברי ההמלצה נאמר בין היתר: "זו קבוצה מוערכת של משפטנים שבין היתר הצליחה במאי 1999 לקבל צו מניעה מבג"צ נגד סגירת ה'אוריינט האוס' על-ידי ממשלת נתניהו". ובין יתר פעולותיהם הוא המאבק נגד הבניה ב"הר חומה", "ראס אל-עמוד" וסילואן.
קוראיי היקרים, קצרה היריעה במאמר אחד להביא את כל פרטי אותו דוח והכספים שהושקעו בארגונים שונים במדינת ישראל שכולם משום מה ארגוני שמאל קיצוני.
הדוח כאמור הוא משנת 2000, מאז זרמו מיליונים רבים לחשבונות הבנק של עמותות שמאל רבות ולחשבון ההוצאות של יוסי ביילין.
מימון טיסות סיור של שלום עכשיו מעל יש"ע בעלות של מיליונים, פעילות של מפלגה בהקמה של יוסי ביילין ועוד, כל אלה על-ידי מדינות האיחוד האירופאי שמטרתם האנטי ישראלית ברורה ורגשותיהם האנטישמיים גלויים.
ברור מעל לכל ספק שפעילות חתרנית של מדינות זרות שחותרות לשיבוש תהליכים פוליטיים פנימיים במדינת ישראל, באמצעות עמותות ואישיים ישראלים הייתה צריכה להיות מוקעת על-ידי הממשלה והציבור הישראלי.
אזלת היד של החוק בישראל לנוכח תופעה זו היא מוזרה וזה בלשון המעטה. בארצות הברית בה החוק בתחום זה חמור ביותר היו מקבלי הסיוע עומדים לדין באשמת "סוכן זר" ומבלים חייהם בבית סוהר ואילו בארצנו הם הולכים עם חיוך כל הדרך לבנק.
החומר הנ"ל וחומר רב נוסף הועבר לכנסת, הוגשה הצעת חוק, אבל הדיונים בה איטיים, התקשורת קיבלה אף היא את החומר, אבל היא לא רואה בכך "עניין לציבור".
חבל שגברת ארבל אינה מפנה גם את האצבע ליוסי ביילין ואומרת גם לו:"חברים לא נותנים סכומי עתק בלי סיבה", קל וחומר לא מדינות זרות.