|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההצבעה במשאל-העם היא שלנו ומבטאת הלכה ולמעשה את רצוננו ובכך יתרונה על החלטות המיעוט ● עת למשאל-עם - גם בישראל
|
|
לקיים משאל-עם על רמת הגולן [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| חווינו כישלון טוטאלי של ההנהגה הישראלית בכל האמור לשמירה על נכסינו הביטחוניים והמדיניים בכל האמור לגירוש גוש קטיף. כבר נכווינו ברותחים הללו וכעת אנו מצווים להיזהר בצוננים. איבדנו בצדק ובדין את אמוננו בכושר השיפוט הבריא ומניעיהם הנקיים לכאורה משיקולים זרים של מנהיגינו, ולשם כך נועד נושא משאל-העם | |
|
|
|
|
משאל עם? לכו הבייתה!
|
|
רועי גולדשלגר
|
|
משאל העם נחזה להליך דמוקרטי, אך בנסיבות שבהן הוצע - זהו הליך שאינו מבטא אלא את רגליה הקרות של הממשלה שמודה שאינה נחוצה יותר ושצריך להשיב את המנדט לעם
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפשר שבעולם אוטופי לא היה צורך במשאלי-עם. לדאבוננו, איננו חיים בעולם אוטופי ובוודאי שלא בישראל. כמו-כן, ברי הוא כי אין לנציג הריבון, בתנאים הקיימים במקומותינו, אפשרות מעשית למשול באם נזקקים היינו למשאל-עם בכל דבר ועניין. לאלו הרואים בעיני רוחם את מודל משאלי-העם השווייצרי, תרגיעו, הוא אינו מתאים לנו.
הדרגה הגבוהה ביותר של הדמוקרטיה הינה משאל-העם באשר הדמוקרטיה כשמה כן הוא, שלטון העם. וכך משאל-העם מבטא את הרמה הגבוהה ביותר של הריבונות בידי הריבון, הוא העם. אבל, אליה וקוץ בה.
כך למשל תגובה לתוקפנות שפירושה יציאה למלחמה אינה מסוג הדברים אשר נקיים עבורם משאל-עם מהטעם הפשוט כי עד שיסתיים המשאל, ישתלט האויב על מדינתנו וייתר את המשאל מכל וכל. אותם המנסים להיתלות בטיעון זה כסיבה נגד קיום משאל-עם (לאמור: "לא קיימנו משאל עם למלחמה ומדוע שנקיימו לשלום"), הינם פופוליסטים מהזן הצהוב, שהרי ברי כי אין אדם בר-דעת החרד לקיומו, קיום משפחתו ואומתו החושב ברצינות כי יציאה למלחמה מחייבת קיום משאל-עם.
מאידך-גיסא, במידה שהזמן הוא בידנו ומאפשר לנו שיקול דעת נאות בעניינים מוגדרים וממוקדים אשר בנפשה של האומה על שלל פרטיה, הרי פנייה לעם להביע דעתו בקלפי בעבור החלטה גורלית האמורה להשפיע על חייו, הינה רצויה ולעיתים הכרח המציאות. משאל-העם הוא צורת השלטון הדמוקרטית האידילית, אך לדאבוננו אינה מעשית כלל וכלל בחיי היום-יום ולכן, יש להשתמש בה בזהירות מירבית ולכוונה לנושאים מוגדרים וייחודיים בלבד.
דוגמת ההחלטה להקפאת הבנייה באיו"ש הינה דוגמה נאותה לתחום האפור, בו אין ביטחון כי משאל-עם ישרת את המאזניים העדינות שבין השגת המטרה המדינית והפגיעה בזכויות הפרט של האזרחים הנפגעים. כמובן כי איננו יודעים דבר לאשורו, אך דומה שעקב סיבה מדינית כלשהי, היווה גורם הזמן מרכיב חיוני בהחלטת ההקפאה כפי שנעשתה. ומכאן, מרביתם של המקרים הגבוליים הדומים אינם מצדיקים משאל-עם.
בפן של יישום הדמוקרטיה, הרי בחירת נציגים לכנסת ישראל אשר מהם תיבחר ממשלה על העם, הינה הרע במיעוטו וזאת מהטעמים לעיל. מרב הצרכים של השלטון בעם נדרשים להחלטות אשר כפופות ללוח זמנים קשוח למדי בלא שנציין עדיין את המחיר בממון ובזמן הנדרשים לביצועו של המשאל וכך, לצרכים אלו קיימת ממשלה מורחבת, הקבינט המורחב, הקבינט המצומצם, הכנסת על שלל ועדותיה וכדומה.
|
|
| אפשר שניאלץ לוותר על שטחים בסופו של יום, אכן כן. אך לוותר, לסגת, למסור ללא תמורה עוד מלכתחילה, כתנאי מוקדם למשא-ומתן הינו תמצית האיוולת | |
|
|
|
ובאם כך, מתי ננקוט בדרך משאל-העם? בישראל כבר עברנו את הרוביקון הדלוח של החלטת ממשלה אשר כל שעליו נסמכה היה התירוץ המצוץ מהאצבע והצבוע לאמור: "הפינוי (הגירוש) טוב לביטחון ישראל". אלו היו מילותיו של אריאל שרון לציבור אשר קדמו לגירוש בשנת 2005, של 8,000 אנשים, נשים וטף מעשרות ישובים פורחים והפיכתם עד עצם היום הזה לפליטים בארצם. אפשר שבאם היה הגירוש נעשה במחשבה תחילה, בשום שכל, בדרך הומאנית ומתחשבת בצרכי המגורשים והכנת הפתרונות ההתיישבותיים עבורם מבעוד מועד, היה הדבר מייתר את הצורך במשאל-עם בנושא. אפשר שבמידה שהשיקולים המדיניים והביטחוניים שהנחו את אדריכלי הגירוש היו מחזיקים מים, אזי היה מייתר הדבר את הצורך במשאל-עם. באם רצועת עזה הייתה שקטה, קסאמים לא היו מומטרים על ישראל, בסיס אירנו-חמאסי לא היה נוסד על גבולנו והפלשתינים העזתים היו עוסקים בענייניהם ולא טורחים השכם והערב בפעילות שמטרתה השמדת מדינת ישראל, בכך היה דיינו. אך כידוע לא כך הווה. אנשים חכמים רבים בינינו התריעו השכם והערב, מבעוד מועד, כי אנו מביאים אסון על ראשינו בעוד המנהיג ה"החלטי והסמכותי" ורדוף החקירות הפליליות אריאל שרון אטם אוזניו, ברש הביקורות בהינף יד והראה לכולנו מהיכן מטיל הדג את מימיו על ראש כולנו. אנו, להוותנו, חווינו כישלון טוטאלי של ההנהגה הישראלית בכל האמור לשמירה על נכסינו הביטחוניים והמדיניים בכל האמור לגירוש גוש קטיף. כבר נכווינו ברותחים הללו וכעת אנו מצווים להיזהר בצוננים. איבדנו בצדק ובדין את אמוננו בכושר השיפוט הבריא ומניעיהם הנקיים לכאורה משיקולים זרים של מנהיגינו, ולשם כך נועד נושא משאל-העם. משאל-עם בנושא רמת הגולן ברי הוא כי לא רק המנהיגים יכולים לטעות, גם העם ורצונותיו חשופים לטעות אך בהבדל משמעותי אחד - ההצבעה במשאל העם היא של העם ומבטאת הלכה ולמעשה את רצונו ובכך יתרונה על החלטות המיעוט כדוגמת הממשלה הנבחרת. משאל-עם כמוהו כמערכת בחירות זוטא בעבור נושא קיומי וממוקד כלשהו ומכאן שמחנות הבעד והנגד כבר ידאגו להשכיל את המצביעים ולהפכם למושכלים יותר בסוגייה. גם הגשת חוק משאל-העם להצבעה דווקא בימים אלו הינה סבירה וברורה. נושא גורל רמת הגולן עומד להיות נדון בפתיח למשא-ומתן אפשרי עם סוריה, משא-ומתן אשר שמועות שונות נותנות לו סיכוי היתכנות גבוה יותר מבעבר, וכך חייבת ישראל להכין עצמה כראוי לכך, ואין ראוי יותר מאשר נושא משאל-העם בעבור נושא קיומי אסטרטגי זה. וכמו להכעיס, אותם אלו המתנגדים באופן גורף לרעיון משאל-העם הינם בדיוק, אבל בדיוק אלו המחייבים נסיגה כוללת משטחי הגדה ורמת הגולן עוד לפני הישיבה הראשונה עם צוות משא-ומתן מהצד הערבי, יהיה זה אשר יהיה. דומה הדבר כפשיטת צווארנו כבהמות-לשוחט באופן וולונטרי. הרעיון המשיחי-אוונגליסטי הלזה כי נסיגה כוללת תביא שלום ודאי על עם ישראל, הינה נאיבית ומטופשת ברמות שאינן מתאימות לעם הזה. אפשר שניאלץ לוותר על שטחים בסופו של יום, אכן כן. אך לוותר, לסגת, למסור ללא תמורה עוד מלכתחילה, כתנאי מוקדם למשא-ומתן הינו תמצית האיוולת. האויב הערבי יצטרך לצאת מגדרו ולספק עבורנו ערבויות וביטחונות למען ביטחוננו לפני שנסכים לוותר על שעל אדמה אחד, אם בכלל. מכאן שמשאל-עם בנושאים קיומיים ממוקדים הינו מכשיר יעיל שאין דוגמתו בידי המנהיגים למיסוד של "בלם זעזועים" בפני החלטות קיומיות פזיזות ומסוכנות, כמו גם בלם דמוקרטי כנגד עריצות חונטה שלטת בעלת אג'נדה שאינה מקובלת על מרביתנו. כלל רצונות הציבור וההסתכלות החדה, שהרי "הכמות הופכת לאיכות חדשה", הקיימת בידי מיליוני אזרחים בהיבטים שונים הקשורים בנושא משאל-העם ואשר נעלמו מעיני מקבלי ההחלטות (כדרכם בקודש), והרי גירוש גוש קטיף האסוני הלא כבר הוכיח, הוא שישמור עלינו מכישלונות קיומיים בעתיד. גם הידיעה כי קיים בידו "בלם זעזועים" פוליטי, תקל על המנהיג לצאת ולבוא במשא-ומתן עם אויבינו. אי-הוודאות המדינית והפוליטית הפנימית כיום מונעת ממנהיגינו ובדין, נקיטת יוזמות הנתפסות כמסוכנות לקיומנו, ולמעמדו. בהתאם למדדים לעיל, הרי שקביעת משאל-עם בנוגע לוויתור על שטחים החיוניים לביטחונה של ישראל הינו צו השעה. במידה שנוותר ללא מחשבה ושום שכל על שטחים באיו"ש הרי אפשרי בהחלט כי כלל גוש דן, מחדרה לגדרה, ייכנס תחת טווח וגשם הטילים של החמאס (שישתלט כמובן על שטחים אלו), והרי אז מיליוני התושבים שייכנסו תחת סיכון אשר יכול יהיה להימנע במידה שלא יוחזרו שטחים, זכאים לבטא את דעתם האישית בעד או נגד. אותו הטיעון עומד לזכותם של תושבי צפון הארץ ואצבע הגליל במידה שסוריה ואירן תשבנה על מורדות הגולן. בנוסף, כלל תושבי הארץ יהיו זכאים להבעת דעתם בנוגע למאגר מי השתייה של ישראל, הנמצא כידוע בצמצום רב, במידה שיעז מישהו למסור את חוף הכינרת ונביעות רמת הגולן לידים אירנו-סוריות בלא שיאמר העם דברו קודם לכן. וכל זאת עדיין בלא שהתייחסנו כלל לגורלם של 35,000 אחינו, תושבי רמת הגולן.
|
|
| תאריך:
|
13/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
13/12/2009
|
|
אהרון רול
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
למחבר הכתבה.
|
14/12/09 00:46
|
|
הבעיה היא שגם לפושעים יש זכויות. וכדאי לנו שיהיו להם זכויות, כי פשע זה עניין יחסי, ומחר כל אחד מאיתנו עלול להיחשב לפושע, או לפחות להיחשד, ואז, בלי זכויות, אנה אנו באים? עכשיו, כל המשחק הוא מציאת האיזון הנכון בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד זכותם של האנשים הרגילים וההגונים לחיות ללא פשע וללא אלימות, ומצד שני, זכויות הפרט המוקנות לכ-ו-ל-ם, לרבות הפושעים.
|
|
|
|
|
סיפורו של יואב יצחק על השופט בדימוס מרדכי בלזר שנטש את דיוני ועדת השחרורים, הפתיע אותי בתוכנו ובחומרתו - אך לא בזהות "גיבורו". לפני למעלה מעשור הייתה לי היתקלות ישירה עם בלזר, ממנה למדתי הרבה מאוד על האיש, וחשוב מזה - על הדרך בה המערכת המשפטית מגנה על עצמה ועל חבריה.
|
|
|
|
|
הכניסה לבניין אקסל שפרינגר בברלין, שבו שוכנות כמה ממערכות העיתונים הנפוצים ביותר בגרמניה, נראית במבט ראשון כמו מתחם מבוצר, מהסוג שמצוי בשפע בישראל. אלפי העובדים והמבקרים במקום נדרשים לעבור דרך גלאי מתכות, לפתוח את תיקיהם האישיים ולעדכן את השומרים לאן מועדות פניהם.
|
|
|
|
|
אחרי שטיפלנו בהגייה ובחנו את השפעתה הגוברת והולכת של הטעמת המלעיל על העברית הישראלית, נעבור עכשיו אל העיצורים עצמם ונראה מה קרה להם בתום תקופת התחייה. מאחר שהעברית היא שפה שמית ובשפות שמיות מבטאים את הגרוניות, אמורים דוברי העברית לבטא את האותיות הגרוניות ובמיוחד את המובהקות שבהן - ה', ח', ו-ע' - הנחתכות או מושמעות בגרון ולא בחך, בשיניים או בשפתיים כמו האותיות האחרות. אגב, הדיוק המדעי מחייב לדבר על הגאים ולא על אותיות, מפני שהאותיות הן רק סימנים גרפיים של הצלילים הנהגים והנשמעים, אך מאחר שמרבית האנשים משתמשים במונח "אותיות", נשתמש בו לפעמים גם אנו, לנוחותם של קוראי הטור.
|
|
|
|
|
לפני שנים אחדות נסעתי במשלחת של עתונאים לספרד ובדרכנו חזרה עצרנו ללינת לילה בציריך. בערב יצאנו מן המלון בפרבר אל מרכז עיר העסקים של שוויץ ומצאנו את הבאנהוף שטראסה חשוך לחלוטין - רק בחלק מחלונות הראווה דלקו האורות. אכזבת נכאים שררה בקבוצתנו הקטנה, אך בעודנו צועדים ברחוב השומם, הופיעו קבוצות של מחופשים ועלו לאוטובוסים, ממהרים להסתלק.
|
|
|
|
|
