|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בנק ישראל - נכס שהפך לנטל וכיום לנזק
|
התנהלות בנק ישראל בזמן המשבר הפיננסי הייתה חסרת אחראיות ● הבנקים הרוויחו הון עתק בגין הלוואות שנתנו ואילו האזרח הקטן הוא שמימן את עלות המשבר ● מה הצורך בבנק ישראל כאשר אין פיקוח אמיתי על הבנקים?
|
|
לא היה מקום להכתירו אלא לזר קוצים. הנגיד פישר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "בנק ישראל גרם לנזק כפול, מחד - דאג כי הציבור יממן את הקופות הריקות בבנקים, מאידך - גרם לעלייה במחירי נדל"ן" | |
|
|
|
|
לא כאן המקום לדון בהתנהלות בנק ישראל לאורך שנים, אלא אסתפק בשנים האחרונות; בעקבות המשבר הפיננסי בעולם בשנת 2008, לא היה מקום לכתרים שעיתונאים הכתירו את נגיד הבנק, סטנלי פישר, אלא לזר קוצים. רק בדיעבד התגלה ברבים, כי בנק ישראל איפשר לבנקים לרכוש ני"ע המכונים אג"ח זבל, במיליארדי דולרים; ובשיא המשבר אלו היו שווים בין 20% ל-30% מערכם, ובגין כך הייתה סכנה להפסדי ענק בבנקים; וכיצד בנק ישראל פתר הקטנת ההון אצל הבנקים? לא ע"י הלוואות מבנק ישראל ו/או מהממשלה (כמו במדינות המערב), אלא ע"י הפחתה דרסטית של שיעור הריבית שבנק ישראל מלווה לבנקים המסחריים. בעקבות כך, הבנקים הפחיתו כמעט עד אפס, את הריבית ששילמו ועדיין משלמים בגין פיקדונות של לקוחות, וגם ריבית בגין תוכניות חיסכון. דהיינו, הבנקים שילמו פרוטות בגין הררי הכסף שהצטברו בקופתם (הגם שהכספים רשומים בחשבונות של לקוחותיהם) ומאידך הלוו בריבית גבוהה פי 8 ויותר מגובה הריבית ששילמו למפקידים. התוצאה מהמהלך הנ"ל הייתה איומה עבור הציבור הרחב (קרי: האזרח הקטן), שכן בעקבות התנהלות חזירית של כל הגופים הפינאנסיים הגדולים בעולם, הבורסות קרסו ונהרות הכסף זרמו לפיקדונות עו"ש, ובגינם שולמה ריבית אפסית. מאידך - הבנקים הרוויחו הון עתק בגין הלוואות שנתנו! משמע - האזרח הקטן הוא שמימן את עלות המשבר! תוצאה נוספת וחמורה לא פחות עבור המשק ועבור ציבור הזוגות הצעירים, הינה עלייה דרסטית במחירי דירות, וגם בדמי שכירות; ומדוע זה אירע?: מאחר שהציבור הרחב פחד - ובצדק מקריסה של הבורסות לני"ע, ולכן ברח מהן, אך - בהעדר חלופות השקעה פיננסיות, הר הכספים נע לשוק הנדל"ן. משמע, בנק ישראל גרם לנזק כפול, מחד-גיסא - דאג כי הציבור יממן את הקופות הריקות בבנקים, מאידך-גיסא - גרם לעלייה במחירי נדל"ן. ברור כי יהיו כלכלנים, יועצי השקעות ובנקאים, אשר יזדעקו ויאמרו: איזו אפשרות הייתה לנגיד הבנק, כאשר מערכת הבנקאות עמדה בפני קריסה?; אולם זהו מסך עשן, שכן הבנקים לא עמדו בפני קריסה, אלא רק בפני הפסד כספי גדול, ולכן חובה היה על הנגיד לא לעצור הפסדים אלו (ובפרט לא באמצעות כספי הציבור); ומאידך, לא הייתה סיבה להתיר לבנקים לשלם ללקוחותיהם ריביות כה מזעריות (דהיינו: בנק ישראל יכול היה להלוות כספים לבנקים מהנוסטרו שלו, בריבית נמוכה, ומאידך לחייב את הבנקים לשלם ריבית נכונה ללקוחותיהם). האם מאן-דהו מבנק ישראל הסביר לציבור הרחב מדוע הבנקים המסחריים גובים ריבית מאת לקוחותיהם, על בסיס "ריבית הפריים" ולא על בסיס הריבית של בנק ישראל?; ומדוע בא לעולם "ריבית פריים"? (קרי: מדוע אמור להיות מרווח בין הריבית שבנק ישראל מלווה לבנקים, לריבית יותר גבוהה, המשמשת בסיס להלוואות לציבור?). מרווח זה הינו רווח נקי וללא סיכון של כל הבנקים (ומדובר במיליארדי שקלים), בנוסף למרווח הריבית מעל שיעור הפריים. |
|
כמה אנשים יודעים שה"פדרל רזרב" אינו בנק מרכזי מטעם הממשל?
|
|
|
| "הכיצד בנק ישראל מאפשר לבנקים להחתים לקוחות על חוזי הלוואה, שלפיהם בכל שלב שהוא, הבנק רשאי לדרוש החזר כל ההלוואה לאלתר?, מדוע מאפשר לבנקים לערוך חוזים דראקוניים, ארוכים כאורך הגלות, כאשר אף לווה לא מבין את כל הכתוב?, מדוע בנק ישראל שותק כמו דג, כאשר הבנקים גובים ריבית במסגרת תיקי הוצל"פ, הגבוהה לעיתים פי 3 מהסכם ההלוואה?" | |
|
|
|
כמה אנשים יודעים כי ה"פדרל רזרב" בארה"ב, אינו בנק מרכזי מטעם הממשל - כמו בישראל, אנגליה, צרפת וכד', אלא זהו בנק פרטי ובעלי המניות בו הינם בנקים בארה"ב?; למרות זאת, שם אין ריבית פריים בגין משכנתאות, אלא המרווח של הבנקים הינו ריבית קבועה לאורך 30 שנה!
עפ"י הוראות בנק ישראל, ההון העצמי של הבנקים אמור להיות כ-12% מסה"כ הפיקדונות בבנק (קרי: הלימות הון); אולם, מעטים יודעים כי חישוב ההון העצמי כולל - לא רק כסף של הבנק (נוסטרו), אלא גם שווי נדל"ן ונכסים אחרים (בשפה הבנקאית אלו נקראים: "טייר 1, טייר 2, וטייר 3").
בפועל, ההון העצמי הכספי של בנק נע בסביבות 4% מסה"כ פיקדונות, אולם בנק ישראל מאפשר לבנקים להלוות כמעט פי 25; האם לא ברור כי לפנינו מינוף ענק?! והרי זה היה גודל המינוף בבתי השקעות ענקיים בארה"ב, אשר קרסו בשנת 2008 ("בר סטרנס", "ליהמן ברדרס", "מריל לינץ").
מה "הרציונל" של בנק ישראל לעניין זה: הסיכוי כי תהיה "ריצה על הבנק" (באנגלית: "Run on the Bank"), הינו קטן, ולכן ניתן להתיר מינוף כה גדול. אולם, כאשר תהא ריצה שכזו, אף בנק לא יוכל לעמוד כנגדה, ומי שישא בעול יהיה אוצר המדינה (כמובן ע"ח תקציב משרדים חברתיים ו/או העלאת מיסים). דהיינו, לבעלי המניות בבנק אין סיכון וגם במצב של קטסטרופה הם יפסידו מעט, שכן בנק ישראל יורה לסגור דלתות הבנקים, וסביר להניח כי בעלי המניות יוותרו עם הנוסטרו של הבנק.
משום מה, בנק ישראל החליט כי תפקידו בנוגע לבנקים הינו - לשמור על חוסנם; אך שמירה זו נעשית על גבם של האזרחים; מאידך, בנק ישראל מעולם לא התייצב לצד כלל ציבור הלקוחות, כאשר הוכח גזל שיטתי ועיקבי ו/או הטעייה של כל הלקוחות.
רק כדי להאיר עיניים, לאחרונה לקוחה שלי בשם בתיה מרום, פנתה אל בנק ישראל בתלונה כנגד בנק מסוים, ומה הייתה תשובת בנק ישראל? "אנחנו נתערב רק אם תתחייבי שלא תעזרי בשירותיו של עו"ד ולא תגישי תביעה נגד הבנק".
אם לא די באמור דלעיל, גם "הרפורמה" בעמלות שנעשתה בשנת 2007 הייתה בגדר בדיחה, שכן התוצאה הייתה הגדלת שיעור העמלות אצל הלקוחות הקטנים, והפחתה קטנה במגזר הלקוחות העסקיים.
הכיצד בנק ישראל מאפשר לבנקים להחתים לקוחות על חוזי הלוואה, שלפיהם בכל שלב שהוא, הבנק רשאי לדרוש החזר כל ההלוואה לאלתר?, מדוע מאפשר לבנקים לערוך חוזים דראקוניים, ארוכים כאורך הגלות, כאשר אף לווה לא מבין את כל הכתוב?, מדוע בנק ישראל שותק כמו דג, כאשר הבנקים גובים ריבית במסגרת תיקי הוצל"פ, הגבוהה לעיתים פי 3 מהסכם ההלוואה? (מדוע בחוזים שנעשים בין גורמים פרטיים, צד שמפר נדרש לשלם קנס שהנו 10% מעל קרן החוב, ובתימ"ש מתערבים בגובה הקנס, אך כאשר עסקינן בבנקים - כל המערכת שותקת ומאפשרת גזל הלקוח?).
לאור הנ"ל, נשאלת השאלה: מה הצורך בבנק ישראל (ומשכורות מנופחות, לרבות זו המגיעה ל-55,000 שקל לחודש לספרן הבנק), כאשר אין פיקוח אמיתי על הבנקים, אין הגנה ודאגה ללקוח הקטן; לכן יש להוציא את מחלקת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל, ולהעבירה תחת כנפיו של רגולטור מיוחד, וזה יהיה כפוף למבקר המדינה.
בהקשר זה, נשאלת השאלה: מדוע כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים כפופים מקצועית ליועה"מ לממשלה, אך המבקרים הפנימיים כפופים רק לראשי המוסדות שבהם מועסקים, ולא למבקר המדינה? ומדוע הרגולטורים השונים (כמו המפקח על שוק ההון והביטוח) מתמנים ע"י השלטון ולא ע"י מבקר המדינה? התשובה ברורה: השלטון יעשה הכל כדי להחליש את מבקריו, ובעניין זה הוא רוקד טנגו עם הבנקים.
|
|
| תאריך:
|
08/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2010
|
|
עו"ד דב אבן-אור
|
|
בנק ישראל - נכס שהפך לנטל וכיום לנזק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אך מסתיר אותה
|
8/01/10 11:37
|
|
|
|
2
|
|
אחד הקוראים
|
18/02/11 13:52
|
|
מי היה מאמין: 65 שנים אחרי קריסתו של היטלר עולה ופורח ברחבי העולם שוק של מזכרות נאציות: לא רק בקרב אוהדים, אלא גם - ולהבדיל אלף-אלפי הבדלות - אצל הקורבנות עצמם.
|
|
|
|
|
דמיינו לעצמכם מציאות שבה כל משפחה ישראלית בונה את ביתה על שניים-שלושה דונם אדמה. בנוסף, לכל משפחה יש ברשותה שטח חקלאי, שמשתרע על פני עשרות דונמים. כשהילדים גדלים ונהיה קצת צפוף - אם יכול להיות צפוף בתנאים כאלה - הם בונים לעצמם בית היכן שירצו, גם הוא על פני שטח רחב ידיים. וכדי שעל הבנייה העליזה הזו לא יעיב סבך ביורוקרטי, היא נעשית ללא צורך באישור ממשלתי כלשהו.
|
|
|
|
|
נפרדנו מספר בראשית בקריאת פרשה הפותחת בפסוק (בראשית מ"ז): וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. בפרשה הקודמת, פרשת וַיִּגַּשׁ, אותה קראנו לפני שבועיים, פרעה שואל את יעקב, כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ? ויעקב משיב: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה; ומוסיף: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם (שם, פסוקים ח, ט). מה שזוכר אבינו יעקב ממאה ושלושים שנות חיים זה, שבאופן כללי, באותן שנים היה לו רע. ובאמת, קצת קשה לקנא בו; אומנם הוא אבינו ואפילו בחיר האבות, יותר מאברהם ומיצחק, אבל כל כך הרבה סבל הוא חווה, לא עלינו.
|
|
|
|
|
בפרשת השבוע אנו נפגשים לראשונה עם האישיות העליונה ביותר שצמחה בתולדות האנושות, עם משה רבינו. האדם שכמעט התנתק מהחומר, שהתעלה למדרגות הגבוהות ביותר ברוחניות ושדיבר עם אלוהים פנים בפנים. בנוסף למעלותיו הרוחניות, כמתווך בין האדם ובין האלוהים, הוא גם הנהיג את עם ישראל במשך ארבעים שנה. על שמונים הראשונות שלו התורה כמעט ולא מפרטת, אבל מתוך מה שהיא כן מספרת ניתן ללמוד מהם התכונות שהופכות אדם למנהיג.
|
|
|
|
|
שטייניץ פרס את משנתו לאור פסק הדין השנוי במחלוקת שפסל את הפרטת בתי הכלא. אם כי אין עוררין שההשתלחויות במערכת המשפט נבעו מאידיאולוגיה שהתבססה קודם לכן.
|
|
|
|
|
