בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשנת 2003 שילם יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, מחיר אישי יקר. בשבועות שקדמו לבחירות לראשות ארגון המורים, יצא העיתון "ידיעות אחרונות" בסדרה ארוכה של כתבות תחקיר וחשיפות (בעיקר של העיתונאי מרדכי גילת) לפיהן, רשום ארז כמורה מן המניין בבית ספר באשדוד ומקבל משכורת חודשית בהיקף של 80 אחוזי משרה, אך לא לימד בפועל אפילו שעה אחת. בנוסף נטען, כי בתוקף תפקידו כיו"ר הארגון, נהנה ארז ממשכורת גבוהה, תנאי פנסיה חודשית ורכב צמוד. משרד החינוך אישר את הדברים. והתקשורת מלאה בכתבות ובמאמרים מפרי עטם של עיתונאים מכובדים כנחמיה שטרסלר מעיתון "הארץ", אשר חרצו את דינו של "המורה מספר 1". צלמי עיתונות זריזים פרסמו את תמונותיהן בעמודי החדשות הראשונים, כשצילמו את ארז מובל למעצר ואת הפשיטה המשטרתית על ביתו. בנוסף למערכת הבחירות לראשות ארגון המורים העל-יסודיים, ניהל ארז (מתוקף תפקידו כנציג המורים בדירקטוריון קרן הפנסיה הוותיקה "מבטחים") זירת קרבות אכזרית נוספת: אישור מימון של 55 מיליון דולר מכספי קרן הפנסיה "מבטחים", לחברת "גנדן" בבעלות איש העסקים, נוחי דנקנר - כדי שזה יוכל לרכוש את קונצרן הענק "אי.די.בי". נוחי דנקנר הצליח להשיג הלוואות מבנקים שונים, אך היה זקוק למימון נוסף. ללא סיוע מ"מבטחים" לא יכל דנקנר להוציא לפועל את עיסקת חייו. "מופעלים עלי לחצים לא מעטים להימנע בהצבעה בדירקטוריון "מבטחים" או לא להופיע להצבעה. אני לא מתכוון להיכנע ללחצים אלו, כי הם גורמים לי לחשוד עוד יותר בכדאיות העסקה", כך סיפר רן ארז במהלך חודשי הדיונים המתישים. ארז הציג בפני חברי דירקטוריון "מבטחים" חוות דעת של רואה החשבון איתן השחר, שטען כי "שום בנק משכנתאות לא היה מממן אפילו רכישת דירה בתנאים המוצעים". אך למרות התנגדותו של ארז, נדמה היה כי כמעט לכולם היה עניין בביצוע עסקת הענק: עורכי דין מהשורה הראשונה אשר גזרו קופונים שמנים במיוחד, אליעזר פישמן (מבעלי "גלובס", "ידיעות אחרונות", "החברה הכלכלית לירושלים" ועוד), המחזיק ב-5% ממניות "אי.די.בי" - והמכירה הצילה אותו ממחיקות בספרים. ואפילו יו"ר קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, שמעון מזרחי, אשר הערכות עיתונאיות מדברות על-כך שהרוויח 16 מיליון דולר בשל אותה "עסקת השנה". יו"ר קרן "מבטחים" הוותיקה, איש ההסתדרות לשעבר, שמואל אביטל, אשר שידרג עצמו במהלך השנה מלוחם למען זכויות העובדים לאיש עסקים (כיום - יו"ר "המשביר לצרכן"), עשה ככל יכולתו כדי להביא לאישור את העמדת המימון לנוחי דנקנר. אביטל לא היסס להשתמש בכל תרגיל אפשרי כדי לאשר את העסקה: א) סירוב לדרישת ארז ודירקטורים נוספים לבצע לחברת "גנדן" של דנקנר דירוג של חברת "מעלות". "לא יתכן שהקרן תממן השקעה בהיקף של 260 מיליון שקל, מבלי שאיגרות החוב שיונפקו לה בתמורה יהיו מדורגות. לא יתכן לבצע עיסקה כזאת ללא דרוג", זעק ארז, אך לשווא (רק לאחר העברת הכסף לדנקנר חשפה "מעלות" נתון שהוסתר: חברת "נכסי אזורים" של דנקנר, העניקה לבעל השליטה בה - "גנדן", הלוואה של 250 מיליון שקל בלא בטחונות, מכספי משקיעים מוסדיים כגון: קופות הגמל של "משען", "הראל ביטוח", "דיסקונט", "מנורה" ו"מגדל" - לשם רכישת "אי.די.בי". זאת למרות ששנה קודם לכן התחייבה "נכסי אזורים" שלא להשתמש בכספי ההנפקה, אלא רק למען פיתוח עסקי של "נכסי אזורים" בתחום הנדל"ן). ב) באחת ההצבעות נוצר רוב כנגד העסקה: שישה מתנגדים, ארבעה בעד. אך אביטל לא נבהל: הוא שלף שני פתקים של דירקטורים נעדרים המביעים תמיכה, וכך נוצר תיקו. אביטל השתמש בזכות השמורה ליו"ר: פתק כפול במקרה של תיקו, והנה, הושג רוב בעד העסקה. ג) מינוי של שלושה דירקטורים חדשים ערב הצבעה מכרעת אחרת - השלושה שלא השתתפו כלל בדיונים הארוכים שנערכו בדירקטוריון בנושא מימון העסקה, קיבלו "הדרכה מזורזת" בפגישה אחת עם מנכ"לית הקרן, ענת קינן התומכת בהסכם, והצביעו שלושתם בעד אישור המימון לדנקנר. לאחר מכן טענו שניים מהם, כי קינן לא מסרה להם את כל הנתונים, ואם הייתה מוצגת בפניהם התמונה האמיתית, הם לא היו מאשרים את עסקת המימון. למחרת ההצבעה, הגיש יו"ר וועדת הביקורת של "מבטחים" את התפטרותו: "לדידי, בהתנהגותם של חברי הדירקטוריון מאמש, יש משום פגיעה בחובת הזהירות המוטלת עליהם, מכוח סעיף 253 לחוק החברות החדש", כתב המבקר. אך מי הקשיב בכלל? באותם הימים ממש, התריעו משרד האוצר בראשותו של בנימין נתניהו, והמפקח על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד, אייל בן-שלוש, על הסכנה בהשארת קרנות הפנסיה בידי ההסתדרות. אך למרות סכום העתק המעורב בעסקת המימון לדנקנר, לא מצא האוצר כי עליו להתערב. נתניהו שהתריע בדבר ניהול כושל של קרנות הפנסיה של ההסתדרות, שתק כשדובר על עיסקה המסייעת למקורבו וידידו - נוחי דנקנר. זמן קצר לאחר מכן השתלט משרד האוצר על קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, כיום נתניהו ושלוש אחראים על גביית החזר ההלוואה שניתנה לנוחי דנקנר. כיועץ מיוחד למשרד האוצר בקרן "מבטחים" הם מינו את איש ההסתדרות לשעבר, יו"ר הקרן המודח, שמואל אביטל. מוזר? כנראה שלא. למרות החקירות, המעצר והתחקירים העיתונאיים, ניצח רן ארז בבחירות לראשות ארגון המורים. לפני שלושה חודשים קבעה פרקליטות מחוז הדרום, כי יש לסגור את התיק בעניינו של רן ארז "מחוסר ראיות". היה צריך לדפדף שוב ושוב בעיתונים כדי למצוא את הידיעה הקטנה המבשרת על-כך... רן ארז לא נכנע השנה ללחצים ולהכפשות, ושירת בנאמנות את הציבור שבחר בו. הרבה דיברו בגנותו ורק מעטים בזכותו - ולכן הוא איש השנה שלי.
|
תאריך:
|
03/01/2004
|
|
|
עודכן:
|
23/01/2004
|
|
עומר כרמון
|
|
כאשר שורר ואקום מדיני, ראש הממשלה אינו נוטל יוזמה, רק מפריח רמזים של תוכנית מדינית, הליכוד - מפלגת השלטון - אינו אומר במפורש ובמפורט מה הוא מציע כפתרון לסיכסוך, או שהוא מדבר בכמה קולות, ואילו מפלגת העבודה כמעט איננה קיימת, ברור כי יקומו אחרים ויעלו רעיונות משלהם, תוכניות לנסיגה ולהתקפלות למיניהן, יהיו הם מקרב הפוליטיקאים או מן האקדמיה והתקשורת. זהו לכאורה פשר היוזמות למיניהן, שמתרוצצות בימים אלה כסחורה מוצעת לכל קונה בשוק המציאות הפוליטי.
|
|
|
חלפו להם שמונת ימי החנוכה וחזרנו לשיגרה. עמדנו כבר בעבר על כך שהחגים חוזרים מדי שנה ובכל שנה אנו אמורים לחגוג אותם במודעות גבוהה יותר מזו שבה חגגנו בפעם הקודמת. יתר על כן, עלינו להמשיך את המסר של החג, כל חג, אל ימי החול הבאים בעקבותיו. שהרי חגי ישראל ומועדיו נושאים כולם מסר פנימי האמור ללוות אותנו לאורך כל השנה עד מועד אותו חג בשנה הבאה.
|
|
|
בשבוע שעבר בישרו נשיא ארצות-הברית, ג'ורג' בוש, וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, כי מנהיג לוב, מועמר קדאפי, הודה כי לוב עוסקת בפיתוח נשק גרעיני, והסכים לקבל על עצמו פיקוח בינלאומי מצד המועצה לאנרגיה אטומית.
|
|
|
מאבק מעניין עומד להיפתח בזמן הקרוב בין שלושת הטוענים לכתר: שר האוצר בנימין נתניהו, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט, ושר הביטחון שאול מופז. המאבק הפעם הוא על מיליארדים. ליתר מיקוד: קרקעות במיליארדים.
|
|
|
אם לא ישכילו הוועדים המקומיים להיערך ולהתאים את מערכת המיסוי שלהם ולשפר את הגביה, עשויים בימים אלה ועדים מקומיים רבים, למצוא עצמם במצב בו הם גובים מס שלא כדין, כלומר - בהיעדר סמכות על-פי החוק וכתוצאה מכך, בתסבוכת של אי-אישור התקציב השנתי שלהם ומאבקים משפטיים עם תושבים המסרבים לשלם את מיסי הוועד.
|
|
|
|