|
|
מותר להרוג גויים. כה אמר הרב יצחק שפירא [פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני יוצא מהנחה שהרב יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" הסמוכה ליצהר, הוא אדם דובר אמת, כאשר הוא מתריס שמעצרו במתקן השב"כ הוא מעצר שווא, ושאין לו חלק בהצתה שבוצעה במסגד בכפר יאסוף.
כיהודי יכאב לי שרב בישראל ימצא כמי שקשור להצתה של מסגד מוסלמי, לכן אישית אשמח, שהרב יצא זכאי מהפרשה. אך ישנם דברים שכבר יצאו משליטת הרב ואלה הם דברי הגותו, שיצאו לאוויר העולם שחור על גבי לבן בכתובים.
אני מבקש להציג על קצה המזלג "פנינים" מכרטיס ביקור הגותי של הרב יצחק שפירא, שלצערי, יש לו תומכים רבים. ספרו "תורת המלך - דיני נפשות בין ישראל לעמים" זכה לתפוצה רבה בקרב תלמידי ישיבות ברחבי הארץ ולא רק בקרב נוער הגבעות בשומרון .
מדובר בספר הלכתי בעניני מלכות ומלחמות, ששותף לכתיבתו היה גם הרב יוסף אליצור. הספר מבדיל בין נפש היהודי לנפש הגוי, הבדלה המעניקה היתר להרוג גויים - גם ילדים.
פרק ב' בספר כולל מצוות הריגת גוי שעובר על שבע מצוות - "כאשר אנו ניגשים לגוי, שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות - אין שום איסור בדבר". והוא מוסיף "בכל מקום שבו נוכחות של גוי מסכנת חיי ישראל מותר להורגו, גם אם מדובר בחסיד אומות העולם, והוא לא אשם במצב שנוצר".
בפרק ה' - הפרק המרכזי בספר - יש ביסוס להיתר להרוג מי שמוכרז כ"רודף" (עמוד קפ"ב) .
אותי מדאיגות התגובות האנמיות והמגמגמות של רבנים לנוכח הדברים שצוטטו. יותר מכל מדאיגה אותי התמיכה הגלויה של רבנים רבים בספר, לרבות מתן ברכתם למחברי הספר . דמויות בולטות בקבוצה זו הם הרב אליקים לבנון ואיתו רבה של העיר קריית ארבע חברון, הרב דב ליאור, שהוא גם רבה של ישיבת ניר קריית ארבע.
הרב יואל קטן כתב בשבחו של הספר - "שזהו ספר תורני הלכתי קלאסי, שיש למדוד אותו במבחנים למדניים הלכתיים " (המעיין , גליון ב' , טבת תש"ע , עמוד 116).
מדאיגה אותי העובדה, שבשפה העברית נכתבת יצירה על-ידי רב יהודי, שמתוך עיון מלומד במקורות המקראיים וההלכתיים נותן גיבוי לטרוריסט יהודי ליטול את הדין לידיו ולפגוע בערבים, והגיבוי הוא בבחינת פסק הלכה.
קשה לי לקבל שרב יהודי צולל לנבכי הגמרא, לנבכי הספרות הענפה של שו"ת ומפיק מהם התרת דם של גויים, או פסק כמו: "חיילים שהשתתפו בפינוי ישובים אינם יכולים להשלים מנין".
הספר של הרב יצחק שפירא הוא בבחינת גפרור המצית אש תבערה . ברור לי, שכל עמוד בספר הוא בבחינת הצתת אש של שנאה בין יהודים וערבים. אבל בכל לבי אני רוצה להאמין, שהוא אינו קשור להצתת המסגד - לא באופן אישי ולא בעקיפין - כי מתוך כבוד שיש לי לרבנים, לא הייתי רוצה לראות רב יהודי קשור לתועבה של שריפת מסגד וספרי הקודש לאיסלאם שהיו בתוכו.
