בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טכניקות שונות בהשראת המוזה
|
במיתולוגיה היוונית, 9 המוזות בחסות האל אפולו, נתנו השראה לאומנים ויוצרים ● במוזיאון יפו לעתיקות, אומנים שונים מציגים את המוזה שלהם, מקור השראתם
|
מוזות שונות [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
תערוכה של אומנים ישראלים (פיסול ואמנות פלסטית) במוזיאון יפו לעתיקות, הניבה סרט של 18 דקות ובו שילוב של הנוף המקסים בנמל הדייגים של יפו, ואומנים העובדים בטכניקות שונות - בהשראת המוזה. במיתולוגיה היוונית היו אלה 9 המוזות בחסות האל אפולו שנתנו השראה לאומנים ויוצרים. תשע המוזות היו אלות היצירה, האומנויות והמדעים, פטרוניותיהן של תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה. תשע המוזות הונהגו על-ידי אפולו, אל האור, היופי והאומנויות. יחדיו הם הנעימו את זמנם של אלי האולימפוס בנגינה, בזמרה ובריקוד. עיקר תפקידן היה להעניק השראה ליוצרים השונים, בעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים. ציירים רבים בהיסטוריה של האמנות נתנו ביטוי להשראה זו: מוזה בדמות אפרודיטי אצל היוונים, דרך וונוס הקלסית של בוטיצלי, של טיציאן, ועד ונוס בסחבות של פיסטולטו משנת 1974 Venus in Rags) - Michelangelo Pistoletto).
|
רגעים קטנים הממחישים תרבות חברתית
|
|
|
|
במוזיאון יפו לעתיקות אומנים שונים מציגים את המוזה שלהם, מקור השראתם. גם כאן, מככבות 9 המוזות ואפולו בציור של דיביטיאן אינסה. מרק שנדרוב רואה את המוזה כאישה כציפור וגם כנימפה. יפה מאיר (אוצרת התערוכה) יוצרת אומנות ייחודית ממחזור חומרים. מרלין מונרו של עדה בהט - היא אייקון והשראה לרבים בעולם. אברהם שמי-שוהם שואב השראה מהתנ"ך. איציק אדיר מצייר בפה. הנושא שלו - נשים עסיסיות - באקריליק ורישומים בקו וצבע. אצל אריאלה נחשוני מתמזג קסם המים ומערבולות הדגים עם נמל הדייגים של יפו. ציפי פריינדנרייך ויהודית פסקל מפסלות במתכת או בחומר מערכות יחסים בינזוגיים. אביבה מרומי נותנת "הומאג'" לאמה שנספתה בשואה ואהבה סוסים. מלכה גליקס מעלה תמונות נשכחות מבית הוריה בלוב ומשמרת את המסורת. אילן קרייטר (עו"ד) משמר את הנוף הכמעט נכחד של יפו העתיקה, ורודיקה רבינוביץ מעלה את נופי מולדתה ונופי הארץ בצבעים ססגוניים משכרי חושים. העולם של מרים שטראוס מהפנט והציפורים של חגית אור דלל נוסקים אל החופש. על-ידי הומור והגזמה חושפת האומנית שרה פלד את המציאות היומיומית מאחורי המסכה. מוזה עומדת על הראש או מוזה מרחפת. "רגעים קטנים הממחישים תרבות חברתית בעולם שברירי ואבסורדי". העבודה של ד"ר דליה הקר-אוריון (אומנית, מרצה ומבקרת אומנות) ממחישה את שילוב מקורות ההשראה שלה: במרכז - האומנות - המוזה אצל יוהנס ורמיר, אחד האומנים הדגולים בכל הדורות, במעגל השני - אומנות פרימיטיבית, ובמעגל השלישי - ספרים - עוד מקור השראה חשוב. הטבע - האומן הגדול ביותר, מתבטא בציור וצילום דקלים. "יש כאן התייחסות לתהליכים, התפתחות, אבולוציה". הטבע, בעלי החיים, נותנים השראה לוורדה ברגר. נושא שמעסיק אותה ביותר הוא הכחדת בעלי החיים על-ידי האדם. מעוף הציפורים המופלא משמש לה מודל לשלום שהוא מעבר לגבולות דתות, לאומים, והיא מקריאה שיר שכתבה: אוּלַי, אוּלַי, לוּ כְּנַף צִפּוֹר הָיְתָה לִי, מִצַּמֶרֶת עֵץ יָרֹק הָיִיתִי צוֹפָה שָׁלוֹם.
|
|
תאריך:
|
15/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/03/2010
|
|
ד"ר מרגלית מולנר גויטיין
|
טכניקות שונות בהשראת המוזה
|
|
The New Israel Fund (הקרן לישראל חדשה), או בשמה העברי המטעה, על גבול ההונאה: "הקרן החדשה לישראל", ניסחה מכתב ומבקשת מהציבור לחתום על הנוסח הזה שיישלח בשם הציבור אל ראש הממשלה. הנה המכתב:
|
|
|
אני למדתי בבית הספר של ישראל העניה של שנות ה-30 וה-40 במאה הקודמת. לצערי, דברים משמעותיים וחיוניים שנתנה ישראל העניה למערכת החינוכית ביד נדיבה, ישראל של היום נמנעת מלתת, למרות שחוסנה הכלכלי התעצם במאות מונים.
|
|
|
אסף הוא מנכ"ל של חברה גדולה, שופע כריזמה וקסם חברתי. לצד רגישותו העסקית והחברתית, אסף מגלה אטימות לבת זוגו ולקשייה ובוגד בה שוב ושוב. אמנון הוא איש עסקים מצליח, מוקף חברים רבים ומנגד הוא לא מצליח לקיים מערכות יחסים זוגיות יציבות. הוא בוגד בבנות זוגו שוב ושוב. כאשר שקל להינשא לאחת מבנות זוגו, הוא נתקף בחרדות וברגשות כאובים שמנעו ממנו להתחתן והכשילו גם את היחסים האלו.
|
|
|
מי מפחד ממשפט התורה? - כולם, חוץ מהדתיים. ההוכחה לכך היא פליטת הפה המפורסמת של שר המשפטים, יעקב נאמן, שהציג בפורום רבני סגור את המשפט הדתי כמערכת אלטרנטיבית למשפט האזרחי, והמדינה הייתה כמרקחה. שוב הופרחו הסיסמאות לאוויר על השר החשוך, הפונדמנטליסט, המחזיר אותנו לחשכת ימי הביניים, וכי טהרן כבר כאן. הדוספוביה חגגה. הסערה הציבורית הוכיחה שוב, עד כמה הציבור שבוי בסטריאוטיפים, בדעות קדומות ובדימוי מסולף של התורה, שאין להם שחר, לצד בוּרוּת מדהימה בתכניה.
|
|
|
מחזהו המפורסם של מקסים גורקי "בשפל" עבר עיבוד ישראלי עכשיווי והפך ל"בפסגה", אכסניה למוכי גורל ולטיפוסים מפוקפקים בתחנה המרכזית בתל אביב. המחזה מוצג בבכורה בבית צבי ברמת גן והתוצאה היא בבואה של מציאות ישראלית, על שלל טיפוסיה, לטוב ולרע, בכאב, בשחוק ודמע.
|
|
|
|