לעתים מזומנות, תוך כדי הדיון בתביעת ליקויי בנייה, עולות סוגיות חדשות שלא נצפו עד למועד גיבוש הטענות והגשת התביעה.
השאלה הינה - כשמתמנה מומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת הדירה, האם הוא צריך לכלול בחוות דעתו גם טענות מסוג זה - או שעליו להיצמד לכתבי הטענות של הצדדים מבלי לחרוג מהם כמלוא הנימה?
אכן, התשובה לכך תלויה בכתב המינוי, תוך נטייה ברורה לפרשו באופן שייתן למומחה חופש נרחב בבדיקתו, כי בין כה חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה פסק דין, ועליה לעבור את בדיקתו וביקורתו של בית המשפט.
זאת ועוד, גם אם בכתב המינוי נאמר במפורש כי המומחה מוגבל לפלוגתאות שבין הצדדים אשר הן בתחום מומחיותו, עדיין לא מוגבלות פלוגתאות אלו למה שנכתב בכתבי הטענות, שכן יכולות להתעורר פלוגתאות גם במהלך בדיקתו של המומחה באתר.
בית המשפט אמור להעדיף את המהות שהיא: תיקון כל הליקויים שבאחריות הקבלן, או - לחילופין - חיוב בתשלום פיצויים בגין ליקויים אלו, על פני העניין הפרוצדוראלי של הכללה או אי-הכללה של ליקוי זה או אחר בחוות הדעת של צד לדיון. תוכן חוות דעתו של מומחה צד לדיון הוא בעל חשיבות משנית, ביחס למהותה של התביעה.
אם ליקוי כלשהו הקיים בדירה - לא נכלל בחוות הדעת, אין פירוש הדברים שמומחה בית המשפט יימנע מבדיקתו.
כך גם עולה מהחלטת בית משפט השלום בירושלים בת"א 3098/04
אדד חנן ומיכל נגד קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ ואח', שופט:
משה סובל, לא פורסמה, ומובאת להלן בשלמותה: פדאור (לא פורסם) 05 (11) 648 [ראה החלטה מצורפת מעלה].
