איש אינו חסין מטעויות. טעות נובעת בדרך-כלל משיקול דעת או הערכת מצב לא נכונה. טעות מתרחשת גם כשלא משקיעים מספיק בתכנון וחשיבה. מותר לטעות - אסור לטעות פעמיים. טעות שנייה מעידה על הטועה. בעיקר היא מעידה על ליקוי בחשיבה. טעות שנייה היא טיפשות וכשהטועה הוא ראש
ממשלה היא גם הופכת לחוסר אחריות.
בנימין נתניהו מהדורה ב' אמור להיות משודרג. כך לפחות הוא ניסה להצטייר בעיני בוחריו. כלומר, השליפות, הפוזות, ההצהרות החלולות, הסיפורים הדמיוניים והמהלכים המזיקים, אמורים להיות מאחוריו. יותר ויותר מסתבר כי נתניהו לא למד הרבה במדבר הפוליטי, וכשנבחר לקדנציה שנייה נראה שכמעט ולא השתנה.
ב-24 בספטמבר 2004, החליט נתניהו א' על פתיחת מנהרות הכותל. אין ספק שבכל מדינה נורמלית החלטה מאין זו הינה מוצדקת בכל היבט אפשרי. הפתיחה תאפשר גישה חופשית לאתר ארכיאולוגי שמהווה עניין אוניברסלי לכל הרוצה לבוא ולהתרשם. כך בעולם. לא כך בישראל. מדינה שבה מקבלי ההחלטות חייבים ללכת על ביצים. העיר העתיקה על מכלול אתריה מהווה חבית חומר נפץ קטלני. מדובר במטען נפיץ ודליק שמורכב מפנאטיות דתית ולאומנית שכל טעות בטיפול עלולה להוביל למרחץ דמים. כך שהמטפל במטען כזה חייב להיות חבלן מקצוען ולא שוטר מקוף.
נתניהו רצה "נגיעה בסלע קיומנו" אך התוצאה של רצונו זה - מהומות אלימות בכל רחבי איו"ש שגבו את חייהם של 16 חיילים ישראלים ו-60 פלשתינים.
נתניהו טען כי פעל בהתאם ל"חוות דעת של מערכת הביטחון" וציין, כי לא הייתה כל כוונה לחפור תחת מסגדי הר הבית כפי שהפלשתינים טענו. כתוצאה ממהלכיו בפרשה זו, מיהר
ביל קלינטון נשיא ארה"ב, לכנס ועידת פסגה בוושינגטון שהובילה ל"הסכם חברון", על-פי ההסכם, ישראל נסוגה מרוב שטחי העיר חברון, למעט אזור מערת המכפלה ואזורים סמוכים המיושבים בישראלים. מנהרה לא קיבלנו ואת חברון איבדנו.
כעת הגיעה תורה של מערת המכפלה. נתניהו ב' מניע מיזם לאומי שמההיבט הרעיוני אין עליו מחלוקת.
נתניהו ב' מחליט על תוכנית חומש, במסגרתה ישופצו וישומרו "אתרי מורשת ותשתיות לאומיות במטרה לחזק את הקשר בין אזרחי ישראל והעם היהודי בתפוצות למורשת ההיסטורית והציונית בישראל". טוב ויפה. הכוונה וההצהרה הזאת לא גרמו להתרגשות כלשהי בקרב הפוליטיקאים, להוציא את ש"ס. ש"ס טענה כי הרשימה חסרה ויש להוסיף גם אתרים בעלי צביון דתי - קבר רחל ומערת המכפלה למשל.
נתניהו מיהר להודיע בישיבת הממשלה בתל חי, כי מערת המכפלה וקבר רחל יוכנסו לרשימה הנ"ל. התוצאה המיידית - מהומות קשות בחברון וחשש להתפשטותן לערים נוספות.
אז נכון שגורמים פלשתינים שונים משתמשים בהכרזות אלו כעילה להבעיר את השטחים. למה לתת להם את העילה הזאת?
הבעיה אינה ב"מה". הבעיה תמיד ב"איך". וזו הבעיה הכרונית של נתניהו. ההתנהלות. ליקוי בהפקת לקחים. עם נתניהו אנחנו תמיד צודקים אבל אף פעם לא חכמים. אפשר לעשות את כל הפעולות החיוניות האלו ללא הצהרות בומבסטיות אלא כפי שנהגנו לומר "תכלס בשטח". If you won’t shut - shut. Don’t talk. אם אין לך את הכוח והנחישות להתמודד עם התוצאות של ההחלטה שלך(ולנתניהו אין) - שב בשקט.
תחושת הדה ז'ה וו אינה מרפה. טוב לא יצא מהסיפור הזה והלוואי שאתבדה.
