למען הגילוי הנאות, אני נמצא בקוטב האידאולוגי המנוגד בתכלית הניגוד לכל מה שמייצג
אביגדור ליברמן. אך היה לי קשה לקבל את נאום התוכחה של יושבת-ראש האופוזיציה,
ציפי לבני בכנסת, לעברו של מר אביגדור ליברמן. קשה היה לקבל את הגינוי החריף של ציפי לבני לנוכח שתיקתו הרועמת של ראשה הממשלה, מר
בנימין נתניהו וכן כלפי השר לביטחון פנים.
חלפה רק תקופה קצרה מאז שציפי לבני הייתה בתפקיד בו נמצא עתה אביגדור ליברמן. הייתה לה תגובה מינורית חד-פעמית ואחריה הייתה שתיקה רועמת לנוכח פרשיית חשד במעשי שוחד שביצע ראש הממשלה. לא הייתה תגובה לנוכח הרשעה בתקיפה מינית של מי שהיה שר המשפטים וגם לא כלפי הרשעה של מי שהיה שר אוצר.
לעברו של
חיים רמון הפגינה ציפי לבני את כל גילויי החיבה, למרות הרשעה במעשה שלא ייעשה באישה. למרות שהתל במערכת המשפט ועבר מהבאשת דמותה של הקורבן עד להודאה באשמה וגמגומי חרטה, שמזלזלים באינטלגנציה שלנו כאזרחים.
שר האוצר, שגנב מכספי הציבור סכומי עתק, לא זכה לקבל אותה "מקלחת צוננים", כפי שהמטירה גברת לבני לכתובתו של מר ליברמן ועל הדרך גם לעברו של ראש הממשלה. ובכל הקשור ל
אהוד אולמרט קיבלה על עצמה את עול הלויאליות לחבר מפלגתה, כפי שהציעו לה יועציה.
אני חוזר ומדגיש, אני מסתייג מסגנונו של מר ליברמן. אני סבור שהוא גורם נזק רב לישראל כשר חוץ של ישראל. יש בליבי כעס רב על סגנו. אני נדרש רק להוקעת הצביעות הפוליטית של מי שנושאת היום בתפקיד ראש האופוזיציה בישראל.
מי ששתקה בפרשות המחפירות של רמון והירשזון, שהורשעו במשפט ושתקה בפרשת אולמרט שעומד היום למשפט, חייבת לשתוק גם היום.
