בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הוועדה לבדיקת כישלונה של מרצ לא העלתה על דעתה שנפילתה של מרצ איננה התוצאה של "ירידת קרנן של האידיאולוגיות הגדולות" והממסדים הפוליטיים, אלא התנהלותו של "הממסד הפוליטי" של מרצ ● חוסר-האחיזה של מרצ ב"אידיאולוגיות הגדולות" שלה, הוא לפחות אחת הסיבות לירידת קרנה בציבור
|
מסקנות מגוחכות בעליל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מן המסקנות של הוועדה לבדיקת כשלונה של מרצ ניכר שהיא פעלה, כמו הפוליטיקאים עצמם, לא ברמה של בני אדם חיים וממשיים, אלא ב"מישורים" מופשטים עד ל"מישור הדמוקרטי הגלובלי", מה שהביא למסקנות מגוחכות בעליל. למשל, שהסיבה לירידת מרצ היא "ירידה באמון הציבור בממסדים הפוליטיים" ו"ירידת קרנן של האידיאולוגיות הגדולות". זאת, בשעה שקרנה של האידיאולוגיה הגדולה מכולן, לאומנות דתית, דווקא עלה יפה מאוד בעיני "הציבור". הוועדה לא העלתה על דעתה שנפילתה של מרצ איננה התוצאה של "ירידת קרנן של האידיאולוגיות הגדולות" והממסדים הפוליטיים, אלא התנהלותו של "הממסד הפוליטי" של מרצ. חוסר-האחיזה של מרצ ב"אידיאולוגיות הגדולות" שלה, הוא לפחות אחת הסיבות לירידת קרנה בציבור. מה שנשאר לי זה לפנות ליחידים, שלפחות אינם רוצים להתבזות עוד בהליכה באותו תלם. הַצעתי היא שלא תישארו בודדים, אלא תפנו לחבריכם כדי להתכנס ב"חוג בית" - ובהתחלה רק תשמעו את הסיפורים של כל אחד, בלי להתנגד ובלי להתווכח. אם תצליחו - זו תהיה מהפיכה בחוויה הפוליטית שלכם ושל מרצ... אחר-כך תוכלו להעלות הצעות פעולה, ולהעבירן להנהלת מרצ. כוחה הממשי של מרצ יהיה רק ככוחכם להתכנס בקבוצות כאלה. והנה הסיפור שלי בקצרה. אני מחברו של ספר הדרכה לפעילים בעלי ערכים הומניסטיים, כמו הערכים המוצהרים של מרצ, הנקרא "רק לא כך: התארגנות פוליטית ללא שחיתות כוחנית". סיפורי ההיסטורי מדגים את השחיתות הכוחנית במרצ, ומוכיח שאחת הסיבות לירידתה הייתה שהנהגתה לא ידעה לתת לחברים להיות באמת שותפים במפלגה. כאשר היינו עדיין בנקודה הרבה יותר גבוהה על מדרון ההידרדרות המוסרית מאשר היום; וכאשר הצבא, במיוחד בדרגות הגבוהות, לא עבר עדיין לידיים של הימין, התרחשה אינתיפאדת האבנים הראשונה. בפעם הראשונה בהיסטוריה המדינה שלנו נתבעה להתמודד לא עם אויב מזוין, אלא עם אוכלוסיה מתקוממת-מתפרעת. זה היה מבחן מוסרי שהיינו חייבים לעמוד בו. אני הייתי מזועזע אז מכך שיוסי שריד, ממנהיגי מרצ, אמר לבנו ולצעירים מתומכיו, שילכו לצבא ו"ימלאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר" - אבל לא אמר להם איך. הצטרפתי לסניף תל אביב של מרצ, והעברתי בו החלטה לפנות להנהלה שתתבע מהממשלה וממערכת הביטחון שייתנו הוראות ברורות וחד-משמעיות לכוחות הביטחון: שעליהם להתייחס אל המתפרעים בשטחים כאילו היו מתפרעים יהודים בשכונות מגוריהם, כמו המשטרה במדינת ישראל. מאחר שהכל ידעו שהיחס למתפרעים נקבע בפועל על-ידי ה"אידיאולוגיה" של החיילים בשטח, היה ברור שאם חייל יורה בילד לא מתוך הגנה עצמית, אלא בגלל שהילד ערבי והחייל שונא ערבים - זהו פשע. הדרך היחידה שבה יכלו ראשי המדינה והצבא להתנקות מאשמה על פשעים כאלה, היה לתת הוראה גורפת כזאת. בנוסף, תבענו שלא ישלחו חיילים למרכזי האוכלוסיה המתקוממת בחוליות קטנות, בלי אמצעים לפיזור הפגנות ובלי כובעי פלדה, כפי שהיו נוהגים בהתחלה, והמוני אזרחים נהרגו בגלל שאותם חיילים בודדים ובלתי מוגנים באמת נקלעו למצוקה. כלום לא קרה. הנהלת מרצ לא הואילה לענות למכתב שנשלח אליה מסניף תל אביב... זה שהם לא יזמו בעצמם פנייה כזאת לשר הביטחון (רבין) ולא עשו מה שצריך כדי למנוע מאות קורבנות, רובם ילדים, ולמנוע מהמדינה שלנו את הכתם של פשעי מלחמה - זה עניין אחד (היו להם עניינים אחרים ב"אג'נדה"...). זה שהם לא התייחסו כלל לתביעה שלנו - הוא עניין אחר, דוגמה לשחיתות כוחנית. וזה שחברי מרצ חושבים כמוני, אבל שקועים בפסיביות נוראה כל זמן שלא בא מישהו ונותן להם דחיפה - זה עניין שלישי. שלושת העניינים האלה הם ביסוד השיקולים שלי, ביחס למה שצריכים ויכולים לעשות "נאמני מרצ".
|
|
מחבר המאמר הינו ד"ר לפסיכולוגיה, מתמחה בהתנהגות פוליטית. מחבר הספרים "וירוס הקנאות" ו"רק לא כך".
|
|
תאריך:
|
09/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/03/2010
|
|
אולק נצר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
9/03/10 15:36
|
|
2
|
|
מהעולם שלנו
|
9/03/10 16:11
|
|
3
|
|
מרק_טווין
|
9/03/10 16:13
|
|
4
|
|
נחום שחף
|
9/03/10 17:58
|
|
5
|
|
אבי1
|
12/03/10 17:33
|
|
6
|
|
מראות
|
13/03/10 20:19
|
|
בטקס האוסקר ה-82 למניין, שהתקיים בהוליווד בלילה שבין ה-7 ל-8 במרס, בלטו כמה נתונים מעניינים של המועמדים לפרסים ומקבלי הפרסים. ארבע נשים גדולות מהחיים - הלן מירן, 64 מריל סטריפ,61, קתרין ביגלו, 59 ואופרה וינפרי (56) בלטו בנוכחותן החזקה, קורנות כשרון, יופי ושיאים של רמה מקצועית. כולן נשים שנפרדו מנעוריהן בגאון והן עתה נשים בוגרות. קתרין ביגלו זכתה בפרס הבימוי והסרט הטוב ביותר ל"מטען הכאב", סרט על חיילים אמריקנים בעירק. השחקניות הלן מירן ומריל סטריפ, היו מועמדות כל אחת לפרס הראשון בקטגורית השחקנית הטובה ביותר ואופרה וינפרי עלתה על הבמה כמפיקת הסרט פרשס שזכה בפרסים שונים.
|
|
|
ספרה של נורית בת יער, בכירת עיתונאיות האופנה בישראל ודוגמנית בראשית דרכה, "שיכרון עיצובים", אכן גורם לשיכרון חושים במבט בצילומים היצירתיים המרהיבים של טובי הצלמים בארץ. בהמשך, כשמתחילים לקרוא את המאמרים המעמיקים המרחיבים את הדעת שכתבה בת-יער, ומתחילים להבין את ההקשרים של היצירות עם הרקע ההיסטורי, המצב החברתי ונטיות האופנה העולמית באותו זמן - פשוט לא יכולים להינתק מהספר.
|
|
|
לאחרונה תקף השר אביגדור ליברמן את משטרת-ישראל על התנהלות לא אתית ובעיקרה הדלפות, שמטרתן להשפיע בדרך בלתי-הוגנת על היועץ המשפטי, על-מנת שיחליט לחומרה בעניינו. הכל ציפו כי השר לביטחון הפנים, יתייצב על אתר ובריש גלי, יהדוף את ההתקפות, חסרות הבסיס, ויגבה את החוקרים והממונים עליהם.
|
|
|
הנוכחות היא מאבני היסוד המהווה תשתית חשובה ביותר בהשתלבותו של התלמיד בבית-הספר, בהצלחתו בלימודים ובתפקודו הכללי, כולל התרחקות מתופעות שליליות (אלימות, סמים, אלכוהול וכד'). תלמיד, שנוכחותו סדירה, הוא תלמיד לומד, פעיל, מעורה חברתית. כמו-כן, רמת הנוכחות בכיתה מעידה על תפקוד הכיתה, רמת הלימודים והעשייה החינוכית.
|
|
|
מזה שנים נוהגים מתנחלים לרעות את צאנם בשטחי תבואה פלסטינים בעת צמיחת התבואות. מדובר ברועי צאן של מתנחלת בשם דליה הר סיני, מסוסיה, ובמתנחל בשם יעקב טליה, אשר גר במאחז בדרום הר חברון.
|
|
|
|