|   15:07:40
  יוסף אורן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
נפגעי פעולת איבה בישראל - כל המידע
כתיבת המומחים
ברלין בלוז - המלצה לבינג'

לצאת מגטו הקולקטיב הנשי (ב)

יתרון האבחנה הביוגרפית על האבחנה המגדרית בפענוח יצירת ספרות בולט במיוחד כשמשווים שתי יצירות של יוצרים שונים העוסקות בנושא אחד השבוע ייבחן כך שירה של לאה גולדברג "באת אלי", ובשבוע הבא - שירה של זלדה "הסתרת את נפשך"
12/03/2010  |   יוסף אורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
מערכת יחסים הפכפכה

בקשר שלה עם האהוב, דמתה היא לסירת מפרש שפרשה את מפרשה כדי להפליג אליו. הניגודים בין לובן המפרש שלה לאופל שהסתיר את חופו - מסבירים מדוע היו יחסיהם עבורה "עינויים": בעוד שהיא הייתה מוכנה להתמסרות טוטלית, הוא הגביל את כוונותיו כלפיה רק ליחסי "אופל"

יוסף אורן
לצאת מגטו הקולקטיב הנשי

"באת אלי" - לאה גולדברג

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקוֹחַ,
וגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי,
בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ
לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

וְלָמַדְתִּי: שֵׁם לְכָל רִיס וְצִפֹּרֶן
וּלְכָל שַׂעֲרָה בַּבָּשָׂר הֶחָשׂוּף,
וְרֵיחַ יַלְדוּת - רֵיחַ דֶּבֶק וָאֹרֶן
הוּא נִיחוֹחַ לֵילוֹ שֶׁל הַגּוּף.

אִם הָיוּ עִנּוּיִים - הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶיךָ,
מִפְרָשִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶל שֶׁלְּךָ,
תְּנֵנִי לָלֶכֶת, תְּנֵנִי לָלֶכֶת
לִכְרוֹע עַל חוֹף הַסְּלִיחָה.

בקובץ שיריה השני, "שיבולת ירוקת העין" (1940), כללה לאה גולדברג שני שירים תחת הכותרת "סליחות", שהראשון ביניהם הוא "באת אלי", אשר הולחן ומושמע לעתים תכופות בביצוע מצוין של הזמרת יהודית רביץ. בשיר זה נפרשת מערכת יחסים מייסרת ומענה בין הדוברת הנשית לאהוב ליבה. אף-על-פי-כן נוטה הקורא להבין את הכותרת "סליחות" כמוסבת אל הדוברת הנשית, כמי שאמורה לבקש סליחה מאהובה, המשמש נמען לדבריה. ייתכן שנטייה זו מושפעת ממסורת סוגת השיר "סליחה" בשירה הדתית שלנו, המייחסת לדובר, נושא התפילה, את בקשת הסליחה מהנמען לתפילתו - אלוהים. אלא שהכותרת "סליחות" - כך יתברר בהמשך - היא אירונית. מהמסופר על יחסיהם משתמע, שעקב יחסו ההפכפך והבוגדני של האהוב אליה, הפכה אהבתה אליו למסכת עינויים עבורה, ולכן עליו לבקש סליחה ממנה.

למסקנה זו יגיע הקורא רק אחרי שישלים את קריאת הבית השלישי בשיר. קודם לכן, בקריאה לאורך השיר בית אחר בית, תתגבש אצלו, מקריאת שני הבתים הראשונים, ציפייה הפוכה, כי הדוברת היא שתצטרך לבקש סליחה מאהובה. שהרי בשני בתיו הראשונים של השיר היא מפרטת את תרומתו החשובה של האהוב לחייה: הוא פקח את עיניה והעניק לה "מבט" (תובנה חדשה על החיים), "חלון" (פתיחות אל העולם) ו"ראי" (הסתכלות אחרת על עצמה). פירוט תרומתו לשיפור הראייה שלה (במובן המטפורי, של התפתחות אינטלקטואלית) נמשל בשני הטורים האחרונים של הבית הראשון למקרה האוח: כדי לגלות את כושר הראייה המיוחד שלו, חייב האוח להתנסות בראייה לילית. באמצעות המשלתה לאוח רומזת הדוברת, שקודם לבואו של האהוב אליה היא דמתה לציפור לילה שטרם התנסתה בחוויה ליילית כזו. ורק אחרי שבחברתו מימשה לראשונה את נשיותה, נפקחו עיניה לראות באופן חד ושלם יותר את עצמה ואת הסובב אותה.

הדברים החדשים שלמדה בעזרת האהוב מפורטים בבית השני של השיר. בסיטואציה חשופת הבשר, המתרחשת בין גבר ואשה בעת מעשה האהבה, מפיק הגוף עונג באמצעות כל תא שלו. אפילו תאי גוף "מתים", שאינם קשורים למערכת העצבים ואינם מעבירים תחושות, כגון: ריסים, ציפורניים ושערות, הופכים לפעילים בעת ההתעלסות ומעצימים את העונג המיני. מי שהתנסה בתרומתם זו לעונג המיני לא יוסיף לדבר עליהם בהכללה, כפי שנהג לעשות בעבר, כי כל ריס, כל ציפורן וכל שערה תורמים במהלך ההתעלסות עונג המובחן מתרומת היתר. והיא למדה לזהות את תרומתו של כל אחד מאלה באמצעות מתן שם פרטי לו.

יתר על כן, כשם שהכירה בעת ההתעלסות עם האהוב את עושר העונג המיני אצלה, כך למדה לזהות את העונג המיני בגופו. כדי להגדיר את ריח מעשה האהבה, היא נעזרת בריח המוכר לה מילדות: גזע האורן מפריש נוזל דביק שריחו המתקתק דומה לריח הזרע הנפלט מגוף הגבר בשיא העונג. מסיפור המעשה בשני הבתים הראשונים משתמעת אסירות תודה על תרומתו, שסייעה לה לגלות חושים אשר היו רדומים אצלה קודם לכן. סדר התעוררות החושים הוא מדורג: תחילה חוש הראייה ("להראות בחושך"), אחר-כך חוש המישוש ("בבשר החשוף") ולבסוף חוש הריח ("ריח דבק ואורן"). משני הבתים הראשונים משתמע שקודם לבואו הייתה במצב בתולי-בוסרי - נשיותה הייתה במצב לטנטי וטרם מומשה. לפיכך, היא אסירת תודה לו על שאיפשר לה בבואו להגשים לראשונה את נשיותה.

עד כה דיבר השיר בשבחו של האהוב וגם פירט את החוב הגדול שחבה לו הדוברת על שבזכותו גילתה את מיניותה ומימשה אותה. לפיכך, אין הקורא יכול להעלות על הדעת אלא פירוש אחד לכותרת "סליחות": שאם מי משניהם יצטרך לבקש סליחה מזולתו, תהיה היא שצריכה לעשות זאת. האם פירשנו נכון את הבתים שמתוכנם הגענו למסקנה זו? מתברר שיותר מדי נסחפנו אחרי ציור ההתעלסות ואחרי הודאתה של הדוברת שבזכותו הייתה לה זו חוויה חיובית, מחכימה ופוקחת עיניים. אילו קראנו בזהירות רבה יותר את צירופי המילים, היינו מבחינים שבשבחים המיוחסים לאהוב הוצפנה התרעומת שבליבה עליו.

ראשית - הוא בא "לפקוח" ו"להראות", כך נאמר בבית הראשון של השיר, ולכן מצבם בעת ההתעלסות לא היה שוויוני. הוא היה גבר מנוסה, שבא לפקוח את עיניה ולהראות לה דברים שטרם התנסתה בהם, ולכן התייחס אליה כפי שמתייחס חונך לחניכה חסרת ניסיון בתחום המיני. אחרת, ניתן היה לצייר את היחסים ביניהם תוך שימוש של הדוברת בלשון עבר: באת אלי ו"פקחת" ו"הראית", במקום בשם הפעולה "לפקוח" ו"להראות". שנית - הוא בא אליה כמו "לילה", להראות לה "בחושך" את כל הדברים ולגלות לה את ניחוח "לילו" של הגוף. רמזים אלה מדגישים, שמראש הגביל הגבר את הקשר איתה לביאה חשאית הנעשית באפילה כדי להסתיר אותה מעיני אחרים. ושלישית - משתי האבחנות הקודמות משתמע, שרק בגופם התחברו זה לזו, כי מראש הגביל הגבר את נכונותו רק לכך. דבר זה מובלט בשורה השנייה של הבית הראשון (ו"גופך לי") ובפירוט העונג בבית השני ("לילו של הגוף").

רגע ההתפכחות מקסמי אהבה כוזבת

הקריאה החתרנית יותר אכן חושפת את התרעומת שבליבה עליו: הוא הגביל את הקירבה אליה רק לעונג מיני ומנע ממנה את השלמת הקשר הגופני בקשר נפשי, ההופך את ההתעלסות מאירוע מזדמן וחולף לאהבה שלמה, עמוקה ויציבה בין גבר לאשה.

הרמזים המוסווים האלה בשני הבתים הראשונים, על טיבם המוגבל של היחסים שהיו ביניהם, מוטחים בקורא באופן ישיר ומפורש בבית השלישי. המילה "עינויים" מגדירה באופן תמציתי ביותר את סבלה בקשר שהוגבל רק לביאה מינית, שכן עד מהרה היא הבינה שהעונג המיני דרכו לחלוף ולהתפוגג כעבור זמן קצר, ואילו העינוי, המכאוב של נפש שאינה מסופקת, הוא מתמשך. הגדרת התוצאה של יחסים המוגבלים רק לחווית המין הליילית כ"עינויים" עבורה טעונה הסבר. ההסבר ניתן בעזרת ציור המתאר סירת מפרש המחפשת חוף, אך נאלצת להמשיך ולהפליג בים משום שהחוף חומק ממנה. ציור זה מבאר באופן מעמיק יותר את הרמזים שהוצפנו בשני הבתים הראשונים על היחסים ביניהם.

בקשר שהיה לה עם האהוב הזה, דמתה היא לסירת מפרש שפרשה את מפרשה כדי להפליג אליו. המפרש שלה צבעו לבן, כי נכונותה לקשר אהבה מלא ויציב הייתה ברורה וטהורת כוונות. הניגודים בין לובן המפרש שלה לאופל שהסתיר את חופו - מסבירים מדוע היו יחסיהם עבורה "עינויים". בעוד שהיא הייתה מוכנה להתמסרות טוטלית, בגוף ובנפש, היה הוא לה נסיך החושך והלילה, כי רק ליחסי "אופל" הגביל את כוונותיו כלפיה. ומאחר שהיה מוכן לתרום ליחסיהם רק את גופו ורק ב"חושך", בהסתר, הפכה ההפלגה אליו למתישה ולמשפילה. לכן היא מבקשת, שירפה ממנה וייתן לה ללכת. החזרה הרטורית על בקשה זו באותו טור: "תנני ללכת, תנני ללכת", מלמדת ש"העינויים" כה החלישו אותה, אחרי המאמצים הנפשיים שהשקיעה בהפלגה אל חופו, עד שלא נותרו בה כוחות להתנתק ממנו בעצמה. מחמת החולשה תכרע על חוף אחר, שאליו תשיט את סירתה צחורת המפרש, עד שתפיג שם את כעסה עליו, וכאשר תרגיש שהשלימה את הפרידה ממנו, סלחה לו וגם אגרה מחדש כוחות - תצא משם להפלגת האהבה הבאה שלה. ולהתעכבותה בחוף ההוא אפשרי גם פירוש אחר: באפס כוח תכרע על "חוף הסליחה" עד שיגיע הוא לשם כדי לבקש את סליחתה על העינויים שהסב לה באהבתו הפגומה ולהציע לה לחדש את הקשר ביניהם באופן שונה.

בקריאה לאורך השיר בולט עניין ההתבגרות של הדוברת. בשני הבתים הראשונים הציגה את עצמה כתמימה וחסרת ניסיון עם גברים. חסרונות אלה מסבירים את הפאסיביות שלה ואת היסחפותה ללא זהירות וללא מחשבה להתעלסות שהציע לה הגבר, המשמש נמען לדבריה בשיר הזה. בבית השלישי מתבלטות שליטתה העצמית ויכולתה לשקול בעזרת התבונה את יחסיהם. ואף שהיא מותשת מהעינויים שהסב לה, היא זו המחליטה על פרידה ממנו והיא זו הקובעת שמבין שניהם עליו לבקש סליחה ממנה, סליחה על כך שמול נכונותה להתמסר בשלמות לאהבתו, הסתפק הוא בהעמדת גופו רק ליחסי מין "ליליים", מזדמנים וחשאיים, איתה.

הרגע הקונקרטי שממנו נולד השיר הוא רגע ההתפכחות מקסמי אהבה כוזבת, אהבה שהתבססה רק על העונג המיני. גם במושגי השקפת העולם החילונית של התקופה שבה נכתב, זהו שיר נועז ביותר משום שהוא מדבר ישירות על "הדברים". אך גם במושגי כל תקופה אחרת יישאר השיר נועז למדי, משום שהמחברת לא נרתעה בו מחשיפת עצמה בנושא שכותבות רבות היו בוחרות להצניע. עם זאת, הדיבור המפורש על ההתעלסות המינית באמצעות צורות שונות של הלשון הפיגורטיבית, מונעים מהתיאור המפורט למדי להפוך פורנוגרפי או וולגרי. גם העמדה הערכית שממנה בוחנת לאה גולדברג את מעשה ההתעלסות עצמו תורמת במידה רבה לעידון התיאור. עוד ניתן לומר, כי ההעזה בתוכן מתבלטת דווקא על-רקע שמרנותו הצורנית של השיר. השיר כתוב בבתים מרובעים ובחריזה סיומית תוך הקפדה על סדירות המשקל: ארבעה אָנָפֶּסְטים (כלומר, יחידות משקל של שתי הברות לא-מוטעמות ולאחריהן הברה אחת מוטעמת) בכל שורה. ובכך הוא מוכיח, שאם שיר הוא "חזק", אין הוא צריך להידור צורני ולשום אמצעי צעקני אחר.

לאתר מגזין מראה
יוסף אורן הוא חוקר, מבקר ומרצה לספרות. זכה ב"פרס היצירה" מטעם ראש הממשלה ופעמיים ב"פרס הביקורת" ע"ש ברנשטיין.
תאריך:  12/03/2010   |   עודכן:  12/03/2010
יוסף אורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לצאת מגטו הקולקטיב הנשי (ב)
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דודו אלהרר
13/03/10 10:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בכניעתו ללחציהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, של מחלקת המדינה האמריקנית ושל הקהילה הבינלאומית, נסוג ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מכוונתו להסיר 88 מבנים ערביים בלתי-חוקיים ממתחם הגן הארכיאולוגי עשיר הממצאים שבעמק קידרון, הנושק לעיר דוד שבעיר העתיקה בירושלים.
12/03/2010  |  משה דן  |   מאמרים
"נמאס לכם איך מציגים אותנו בעולם, אתם יכולים לשנות את התמונה", כך במסע הפרסום הטלוויזיוני, של משרד ההסברה והתפוצות, שמטרתו לגייס אותנו לשנות את תדמית ישראל בשהותנו בחו"ל.
12/03/2010  |  גורי גרוסמן  |   מאמרים
לצורך הדיון, הבה נניח שהממשל האמריקני כבר הגיע למסקנה המשתמעת, שאירן בעלת יכולת גרעינית היא עובדה בלתי נמנעת, חרף כל המאמצים האמריקניים והבינלאומיים למנוע זאת. מה תהיינה ההשלכות במקרה שמסקנה זו תהפוך לנחלת הכלל? כיצד יתנהג הממשל אם מסקנותיו ייוודעו לציבור? כיצד יפעל לצמצום הנזק שייגרם כתוצאה מגילוי זה, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי?
12/03/2010  |  אפרים אסכולאי  |   מאמרים
הדיון שהחל במרצ בעקבות דוח הוועדה לבדיקת כישלוננו בבחירות, בראשות פרופ' תמר הרמן, הוא הרציני ביותר שניהלנו בשנים האחרונות. צריך להודות: מזה שנים פועלים במרצ גורמים בעלי תפיסות אידיאולוגיות שונות, ובעלי ראייה שונה למקומה של מרצ במערכת הפוליטית.
12/03/2010  |  יפעת סולל  |   מאמרים
להלן יסופר על ייסורי הזקן שנגרמים לו על-ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה" - (לדעת כותב שורות אלה, שם הרשות אינו אלא מצג שווא - התרשמות אישית בלבד).
12/03/2010  |  פרד כהן-קידר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יצחק בריק
יצחק בריק
הרצי הלוי הוא אחד מהרמטכ"לים המאכזבים ביותר מאז קום המדינה. כישלונו של כרמטכ"ל ניכר הן בהכנת הצבא למלחמה, הן בניהול המלחמה והן בפגיעה אנושה בערכיות ובמוסר ובקוד האתי של הצבא שעליו ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי ע...
דן מרגלית
דן מרגלית
ברמה המעשית לשנים הקרובות יכלה ישראל להגיע ליעדה האסטרטגי גם במהלך המלחמה הרעה הזאת אילו הסכים ביבי להעביר את השליטה ברצועת עזה למנהלה פלשתינית הכוללת גם את הרשות הפלשתינית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il