חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ"ז-1997 התקבל בכנסת ביום 22.7.97. מטרתו מוגדרת בסעיף 1 לחוק, ונוסחה: "מטרות חוק זה הן להגביר את הבטיחות בדרכים, לצמצם את התאונות בדרכים, ולהפחית את חומרתן, ולשם כך להביא לתיאום בין כל משרדי הממשלה וגופים אחרים העוסקים במאבק בתאונות הדרכים, ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים והאמצעים הנדרשים להשגת מטרות אלה".
ניתן היה לחשוב לרגע, כי ללא חוק זה היו ידיה של הממשלה כבולות במאבקה באחד מגורמי התמותה הגדולים במדינה. שהרי ללא חוק זה, אין מאבק בתאונות דרכים? האם יש צורך בחיקוקו של חוק על-מנת לבצע את אחד מתפקידיה הבסיסיים של ממשלה, היינו, שמירת שלום אזרחיה?
לא מצאנו חוק שתפקידו לארגן את המאבק בטרור, את המאבק בעוני, את המאבק בבערות או בכל תופעה אחרת המאיימת על שלמותה של החברה הישראלית, למעט חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 שנחקק רק לאחרונה, ואשר שונה באופיו מחוק המאבק בתאונות דרכים.
לעומת חוק מאבק בארגוני פשיעה המטיל עונשים כבדים על הפעילים בארגון פשיעה, והמקנה זכות לפגוע ברכושם של אלה לאחר הרשעתם בפלילים ואף קודם לכך, תוך פגיעה בזכויות יסוד, הרי חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים מטיל חובות קבועות על ראש הממשלה ושר התחבורה.
החוק קובע, כי על ראש הממשלה לדווח לכנסת, שלוש פעמים בשנה לפחות, על ההתקדמות בהשגת מטרות החוק, וכי על שר התחבורה להניח, מדי שנה, על שולחן הכנסת, במועד שבו מניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב, דין וחשבון שנתי בדבר ההתקדמות בביצוע מטרות החוק בשנה החולפת ובדבר תכניות הממשלה לשנה הקרובה.
מכח החוק הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שעליה הוטל לגבש ולהכין תכנית רב-שנתית ותכנית שנתית, הנדרשות להשגת מטרות החוק, ובכלל זה להגברת הבטיחות בדרכים לצמצום תאונות הדרכים והפחתת חומרתן, למניעה, לאכיפת החוק ולענישה בתחום עבירות התעבורה, והכל תוך תיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות וארגונים אחרים העוסקים במאבק בתאונות הדרכים.
על הרשות הוטלה החובה להגיש את התכנית הרב-השנתית והתכנית השנתית לאישור השר שיביאן לאישור הממשלה; ובכן, אין ראש הממשלה, שר התחבורה והרשות עומדים במצוות החוק אף לא בחלקו.
האם זה כי חקיקת החוק לא היתה במקומה, האם בשל אי התאמתו לנסיבות או כל סיבה אחרת. תהא הסיבה אשר תהא, נמצאים ראש הממשלה ושר הביטחון מבזים את החוק.
חוק המאבק בתאונות הדרכים הסמיך את שר התחבורה, כשר הממונה על חוק זה, ואף הסמיכו להתקין תקנות לביצועו של החוק. אך מאז חיקוקו של החוק חלפו כבר כמעט שמונה שנים, כשעל כבישי ארצינו קיפחו את חייהם בתקופה זו כ-4000 בני אדם. אך השר הממונה, והיו כבר הרבה כאלה מאז חקיקת החוק, לא מצא לנכון (או אולי את הזמן) להתקין תקנות לביצועו של החוק. כאילו החוק כה ברור וישים שאין כל צורך בהתקנות תקנות ביצועיות לשם הפעלתו.
אדוני ראש הממשלה ונכבדי שר התחבורה. יש לכם לגיטימציה מלאה לבוא בביקורת לנהג הישראלי הפורע כל חוק, ולשופטי בית המשפט לתעבורה המקילים לעיתים (לדעתכם) בעונשם של עברייני תעבורה. אין לכם לגיטימציה לבזות את חוק המאבק בתאונות הדרכים.
______________________
- הכותב הינו יו"ר ועדת בתי משפט לתעבורה שליד הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.
