בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החקלאות כמוצר ציבורי במסגרת מדיניות קרקעית ארוכת טווח
|
המגזר החקלאי וההתיישבות כולה חייבים להיות מוגדרים כמוצר ציבורי כנגד איומים בטווח הארוך
מדיניות קרקעית היא חלק ממדיניות ציבורית בכל הנוגע לזכויות בקרקע של פרטים ושל מוסדות. בצידה האחד - הפרטה מלאה ובצידה השני - הלאמה מלאה. חשוב להדגיש, שגם בהפרטה מלאה יש מנגנונים המאפשרים שליטה של המדינה באדמותיה - למשל באמצעות רמת מיסוי ובהצבת אילוצים תכנוניים שונים. ניתוח כלכלי מלמד אותנו שהמדינה יכולה להשפיע על שווי הקרקע גם ברמת מעורבות נמוכה יחסית, כך שניתן להגדיר מדיניות ברמת המקרו ולעצבה בכלים ברמת המיקרו. בבחינת זכויותיהם בקרקע של חקלאים בעולם המערבי, מגלים שברוב המקרים אדמותיהם פרטיות במלוא מובן המילה - כאמור, עם מגבלות תכנוניות כאלו ואחרות. במסגרת הניסיון להשתלב בכלכלה הבינלאומית, מאמצת מדינת ישראל גישה ליברלית של הפרטה ושל שוק חופשי. השאלה היא אפוא, מה מקומה של מדיניות קרקע בהקשר של החקלאות בישראל וביחס להגדרת המוצר הציבורי תחת מדיניות של הפרטה זוחלת. במצב הנוכחי, כשערך הקרקע בין חדרה לגדרה עולה באופן קיצוני (בשל ציפיות להענקת זכויות בנייה באזורים חקלאיים), ללא מדיניות תמיכה ברורה מול כוחות השוק, אין שום סיכוי לשמור על הקרקעות כעל אדמות ציבוריות. מבחינה זאת, נופי הכפר הם מוצר ציבורי ויש ליצור בעבורם מנגנוני הגנה יציבים, ובפרספקטיבה רחבה של תכנון, יש לתת את הדעת על בעיות שבעולם של התעצמות המטרופולינים נעשות אקוטיות, כמו בעיית השפכים העירוניים. במקרה הזה, החקלאות, דווקא בגבול עם המרחב העירוני (ולא רק בנגב - ראה את מקרה השפד"ן), מייצרת כדאיות כלכלית בתפיסת מקרו ועל אחת כמה וכמה בזמן הארוך. דוגמת השפכים היא דוגמה אחת מיני רבות במסגרת של מדיניות כוללת של שמירת שטחים מתוך פרספקטיבה של סך התועלת החברתית. המגזר החקלאי וההתיישבות כולה, חייבים להיות מוגדרים כמוצר ציבורי כנגד איומים בטווח הארוך. שאלת הקרקעות היא אולי השאלה הראשונה שיש להתמודד איתה בדרך ממדינה שמחפשת לשרוד למדינה שרוצה לצמוח באופן מקיים - גם, ואולי דווקא, בתוך מציאות שמאופיינת באי-ודאות ביחס למדינות המערב.
|
|
עו"ד עמית יפרח הוא יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים. יוחאי עתריה הוא כלכלן תנועת המושבים.
|
|
תאריך:
|
22/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/03/2010
|
|
עו"ד עמית יפרח, יוחאי עתריה
|
החקלאות כמוצר ציבורי במסגרת מדיניות קרקעית ארוכת טווח
|
|
בנובמבר 2006, הסבל ד"ר עמי ונטורה, ששילב עבודה פיזית קשה במשרה מלאה בשדה התעופה בן-גוריון עם עבודה אקדמית באוניברסיטה, עמד בראש שביתת הסבלים במקום עבודתו. הוא עמד מול מעסיק קשוח, רשות שדות התעופה, שהנציח את הזמניות של העובדים. כ-70% מהסבלים היו במעמד עובדים זמניים, והשתכרו שכר חרפה. להפתעתו, ולהפתעת הסבלים, הם מצאו עצמם מול הסתדרות שלא תמכה במאבקם. ההסתדרות, האמורה להגן על העובדים ולשמור על זכויותיהם, חברה אל המעסיק, ויחד הם ראו בשובתים מפירי חוק הגורמים נזקים כלכליים לחברה המעסיקה.
|
|
|
בפרשת לך לך בספר בראשית מבטיח אלוקים את ארץ כנען כולה לאברהם. בפרק י"ב, פסוק ז', נאמר: "וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת". בפרק י"ג, פסוקים י"ד-ט"ו, נאמר: "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם". בפרק י"ז, פסוק ח', אומר השם לאברהם: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוהים". בפרשת וירא מבהיר הכתוב חד-משמעית כי ב'זרעו של אברהם' - הכוונה ליצחק ולא לישמעאל. בפרק כ"א, פסוק י', שרה אומרת לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק". למרות צערו של אברהם, השם מבהיר לאברהם כי הצדק עם שרה: "ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע" [שם, פסוק י"ב]. ההבטחה האלוקית חוזרת על עצמה גם ליצחק וגם ליעקב, וגם את עשיו מושיב השם בהר שעיר - הוא ארץ אדום - מחוץ לארץ כנען.
|
|
|
השלכות המשבר החמור שפרץ בין ישראל וארצות הברית סביב הבנייה במזרח ירושלים אינן ידועות עדיין עד תומן, אבל ברור שיש כאן חוסר הבנה עמוק בין שתי בנות הברית, הרבה מעבר למה שחשבנו.
|
|
|
במתחם ההיי-טק של תל אביב, על חורבותיה של מסעדת "צ'ימיצ'נגה", שעלתה לא מכבר באש, קמה מסעדה חדשה: "קפה איטליה" (רחוב קרמיניצקי 6). בעליה, יורם וארי ירזין, השקיעו בה ממיטב מרצם וניסיונם עוד ממסעדותיהם הקודמות, "עד העצם" ו"מוזס".
|
|
|
אתמול (21.3.10) פורסמו כתבות באתרי וואלה!, הארץ, ידיעות ושות' המודיעות לנו: "דוח: הכנסת ה-18 הנוכחית - הגזענית מאי-פעם". קריאה קצרה בכתבות אלו מלמדת אותנו שישנו ארגון הנקרא "במרכז מוסאוא" שמעיד באופן אובייקטיבי כי מונחת לפנינו הכנסת הגזענית מעולם.
|
|
|
|