גם באירועים חגיגיים וממלכתיים, כגון זה שנערך בבית הנשיא
שמעון פרס ביום העצמאות ה- 62 למדינת ישראל, בהשתתפות הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ובהנחיית הבדרן אבי קושניר, לא היה יכול המנחה לאפשר לראש הממשלה
בנימין נתניהו לדבר ללא הפרעה ונכנס לדבריו שוש ושוב, ללא כל קשר עם דעה פוליטית, כך סתם, דבר שהיווה הפרעה ומנע רצף דיבור מהמרואין.
זה לא קרה כאשר דיבר שמעון פרס לפניו, וזה לא קרה כאשר קושניר העביר את המיקרופון לשר הביטחון
אהוד ברק ואחר כך גם לרמטכ"ל
גבי אשכנזי אחרי דברי נתניהו.
כל אחד מהמכובדים בחר שיר, והסביר את סיבת הבחירה.
לכולם היה קל להסביר מהי סיבת הבחירה של השיר אותו הם ביקשו להשמיע, פרט לבנימין נתניהו, שנאלץ להפסיק את רצף סיפורו נוכח הערותיו המפריעות של המנחה קושניר - שוב ושוב, במסווה של סחבקיות וידידות אך מתחת לפני השטח ניכרה תסיסה כהר געש שמתפרץ פה ושם.
אנשי התקשורת אינם מסוגלים לתפקד בנינוחות כל עוד ניצב מולם בנימין נתניהו. היום הומחש והוכח כי הפגם הוא בהם.
אף מילה על פוליטיקה, שום מסר מדיני, סתם תוכנית בידור, והם ממשיכים מתוך אינרציה ודחף בלתי מוסבר - להפריע.
נתניהו השלים את סיפורו, אך קושניר היה לכל אורך הסיפור על קוצים, חסר מנוחה, כאילו מצפים ממנו להיכנס בדברי ראש הממשלה כך סתם,
והוא גם עמד בציפיות וסיפק את הסחורה.
מדובר בתופעה אובססיבית שמקורה נעוץ במשנה המדינית של הימין מול העמדות של השמאל הקיצוני, אשר הוא שולט עדיין באמצעי התקשורת, דבר שישתנה.
