ענת קם - לא טענת "תם"

העבירות שענת קם הודתה בהן הן חמורות מאוד ומן הדין לדון אותה בבית דין צבאי - שכן את העבירות החלה לבצע כאשר עודה חיילת - על עבירות של ריגול, גניבה, מעילה באמון ועוד עבירות מן המנויות בספר החוקים.

לא מדובר במשובת נעורים. לא מדובר בנערה שהתפתתה לקטוף תפוח עץ הדעת ממטע בדרך, לא בגניבת תפוח בסופרמרקט, אפילו לא בעישון מריחואנה. מדובר בעבירה נמשכת. קם אספה מסמכים משך חודשים ארוכים. העבירה הייתה מתוכננת לפרטי-פרטים: איסוף, צילום, העלאה על דיסקט, הגנבת הדיסקטים אל מחוץ למחנה.

קם מנסה להציג את העבירה שלה כעבירת-מצפון: היא 'גילתה', לדעתה, שצה"ל מפר, או מתכוון להפר, צווים של בית המשפט העליון. אילו היה הדבר נכון - הייתה מצלמת בחשאי מסמך אחד, או שניים. לשם מה צילמה 2,200 מסמכים?

אם הייתה שם, לדעתה, פקודה בלתי-חוקית - מה לזה ולגניבת תוכניות מבצעיות שהן סוד כמוס? הרי היה לה זמן בשפע, היא קראה, או יכלה לקרוא כל מסמך. אם כך, לשם מה גנבה את כל יתר המסמכים?

יותר מכך - לפי העיתונות, החומר היה מונח בביתה מספר חודשים בטרם מסרה אותו לאורי בלאו. גם עתה היה לה תועפות זמן לבדוק את המסמכים הגנובים ולהעביר - וגם זו עבירה חמורה - רק את המסמכים הקשורים ל"פקודה הבלתי חוקית". מדוע העבירה לידי אדם זר את כל המסמכים?

מעבר לגניבה עצמה - כיצד זה פנתה לעיתונאי שלא הכירה, ידעה שהוא כותב בעיתון שמאל-של-כורסה ופסבדו-ליברלי, ומסרה לו את כל החומר הסודי?

גרסה מיתממת אחרת היא שקם הייתה כתבת לפני גיוסה והתכוונה לעסוק בעיתונאות לאחר שחרורה, ועל כן פעלה למען מטרה זו וריכזה חומר תחת ידה. טיעון כזה אינו גורע מחומרת העבירה אלא אולי מוסיף לה רובד נוסף. לפי היגיון זה, הרי חייל שמתכוון לעבוד כמכונאי, או לפתוח מוסך אחר שחרורו - יוכל לגנוב כלי-עבודה וחלפים מהצבא. מי שמתכוון להיות נהג - יגנוב משאית...

שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר, שנשאה דרגות אל"מ בשירותה, מחפשת לענת קם ואורי בלאו צד זכות. תמהני כיצד אותה גב' דורנר, שנחשבה לשופטת מחמירה, הייתה דנה את קם כחיילת על עבירות כאלו, בהיות השופטת עוטה מדים בבי"ד צבאי. עתה היא מעלה הצעות משונות כאילו תפקידה כיושב-ראש מועצת העיתונות הוא להגן על כל עיתונאי או פרח עיתונות שסרח.

בארבעה בנים דיברה תורה: חכם, רשע, שאינו יודע לשאול ותם. בנים, לא בנות, כי בענת קם יש את כולם: היא חכמה, אומנם חכמה להרע. יש לה שכל טוב, אף שמעוות. היא סיימה תיכון בהצלחה, נמצאה מתאימה לזימון לקורס הכנה לטיס, והייתה די חכמה לאסוף משך שירותה 2,200 מסמכים מבלי להיתפס;

קם רשעה, ונקוה שבקרוב גם תהא מורשעת. צריך הרבה רשעות למעול באמון שנתנו בה, להתכחש לכל הטוב לו זכתה במדינה במשך 22 שנות חייה הראשונות, לסכן את חיי חבריה לשירות בצה"ל, בכך שהוציאה תוכניות סודיות מחזקת הצבא, בהן תוכנית מבצע צבאי מעבר לגבול, בו חבריה חירפו נפשם להגנת המדינה, ונפילתה בידי אויב הייתה מביאה לקורבנות בנפש. אלו מסמכים שחלקם נעלמו וחלקם עלול עוד להתגלגל לגורמים עוינים;

קם אינה יודעת לשאול. היא לא 'שאלה' את המסמכים. היא פשוט גנבה אותם (או את תצלומם - מבחינת הנזק זה היינו הך); גם לא עלה בדעתה להחזירם לצה"ל.

היא גם לא שאלה שאלה נכונה את עצמה, או אדם אחראי (ככל שהיו כאלו בסביבתה) כיצד מביאים לידיעת הציבור עוולה שהיא חשבה שמצאה, מבלי לעבור על החוק ומבלי לגרום לסיכון.

קם מעמידה פני תם, ועוזרים לה עורך דינה המצליח אך המוזר אביגדור פלדמן, דומה שהוא שכח לשאול מדוע בעבירה קלה כקליפת-השום, כפי שהציג את הדברים, נזקקה אותה נערה תמה ל"תותח כבד" כמוהו, שגם עלות שירותו אינה מן הזולות;

בפרשת קם-בלאו אנו שוב קוטפים פרי-באושים מגנו של השמאל הקיצוני. אנשים אלו, שהם השמאל הקיצוני פה, הם הימין הקיצוני של הפלשתינים.

אצלם המטרה מקדשת את האמצעים. פרט למקורותיהם אין דבר קדוש בעיניהם, ודאי לא "המקומות הקדושים", לא מדינת ישראל, לא חוקיה ולא צבאה. הכל מותר. הכל הפקר. בפיהם שלום מזויף, חופש עיתונות המתיר גניבה ובגידה. מותר להלשין על 'עבירות' של המתנחלים, של הצבא, של המסתערבים המסכנים מדי יום את חייהם.

הפלשתינים בעיניהם הם לוחמי חירות ועל כן מותר להם לירות קסאמים ולפוצץ אזרחים, אך כל פעולת הגנה של צה"ל ראויה לגינוי. נורא עד לאן התדרדרנו!

הצבא גילה כאן חוסר אחריות תהומי. כיצד זה מוצבת נערה במפקדת אלוף-פיקוד, מבלי שנבדקו עברה הביטחוני והפוליטי. אם אומנם הייתה פעילה בשמאל הקיצוני, כפי שנכתב פה ושם, היה הדבר חייב להדליק נורה אדומה אצל אנשי ביטחון-שדה. כנראה שגם ביטחון-השדה במפקדת האלוף לא היה תקין.

המשטרה, השב"כ והפרקליטות ראויים לבירור מקיף ולנקיטת צעדים כלפי אותם מעורבים שהתייחסו בסלחנות כזו לפרשה.

אם המשטרה והשב"כ ידעו כי בידי אורי בלאו שתי קלטות לוהטות שבהן סודות צבאיים - מדוע לא עצרו אותו מיד וערכו חיפוש בביתו? על-סמך מה נתנו לסיכון הביטחוני להתגלגל? ואם לא עצרוהו - מדוע לא ביקשו וקיבלו צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו עד שימסור את הקלטות ויוודאו שלא נעשו מהן העתקים? כיצד זה אדם בעל 'אחריות' כזו מורשה להסתובב חופשי, להתנות תנאים ולברוח לחו"ל?

בכלל, בזמן האחרון נחקרים רבים יושבים בחו"ל. בשעה טובה אהוד אולמרט שב ארצה, אך מזכירתו לשעבר, הגב' שולה זקן, מצויה בחו"ל ואנו קוראים בעיתון שעורך-דינה נסע אליה להתייעצויות. יש לקוות ששניהם קיבלו הנחות בראשון-טורס. עתה גם בלאו בחו"ל, וניתן לקיים את הדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג... אני מתלוצץ כי הלב מתפלץ. כך פועלות רשויות אחראיות?!

בא הזמן להבין כי לעיתונאי אין כל זכויות יתר ביחס לכל אזרח אחר. זכות יחידה שמורה לו, וגם זו במגבלות - שלא לחשוף את זהות המקור שהדליף לו ידיעה.

אורי בלאו ידע שהוא מחזיק בסודות מדינה. אילו היה אזרח נאמן היה מחזיר מיד את הגניבה לבעליה, גם אם היה מעתיק לעצמו אלו קטעים לצורך עבודתו ניתן היה אולי להבין זאת. אולם על-סמך מה הרשה לעצמו להחזיק בידו עותקים של פקודות מבצעיות ותכנונים אופרטיביים?

אם אורי בלאו כה צדיק בעיניו - מדוע מיהר לברוח לחו"ל? אם הוא צדיק ותמים - מדוע לא הגן על עצמו בבית משפט?

כל האמור לגבי אותו אורי אמור ביתר חריפות בשל גילו ומעמדו, כלפי עורך הארץ. עצוב שעיתון מוביל וותיק כזה מתדרדר כך לתהום הפלילים.