בלי פאניקה

"הנזקים שעשה המשבר בארץ, הם בהיקף יחסי מאוד מוגבל. אם להשוות למשבר בחו"ל, אין פגיעות אנושות בסקטור העסקי, במשק הבית והנדל"ן ולראיה, העלייה במחירי הדירות והנדל"ן", כך סבור יקותיאל (קותי) גביש, חבר הוועד הפועל של איגוד החברות הציבוריות ודירקטור בכמה חברות.

"היום, כשעננת המשבר מתבהרת, ניתן לומר שישראל לא נפגעה קשה מהמשבר. העובדה שחברות נתקלו בקשיים של תשלומים ותזרים מזומנים, לא תמיד הייתה קשורה למשבר, אלא דווקא להתנהלותן השוטפת והיומיומית של אותן חברות. אין ספק שהמשבר נתן את אותותיו בקרב חברות רבות, אך הוא לא היה הגורם העיקרי".

לדבריו, המשבר עדיין לא מאחורינו ועל החברות להתנהל במשנה זהירות. "שלהי המשבר עדיין רוויים בחוסר וודאות ועל כן, הנחות היסוד בבניית התחזית צריכות להיות שמרניות מתמיד. בנייה נכונה של תחזית תזרים מזומנים, מבטיחה שהמזומנים ומסגרות האשראי, שהם החמצן של העסק, לא יסתיימו פתאום, גם לא בעת משבר".

הלקח העיקרי הוא עבור המשקיעים. "אל תכנסו לפאניקה. הפאניקה היא האויב הגדול של המשקיעים והיא זו שגורמת לטעויות ולנזקים. אנשים שידעו לשמור על קור רוח ולהעריך נכון את צעדיהם תוך שיקול דעת רציונלי ולא אמוציונלי, יצאו מהמשבר עם פגיעות מינימליות, בעוד אחרים שיצאו בחטף מהחסכונות ארוכי הטווח שלהם ברגע של חולשה, ספגו פגיעה אנושה. דבר נוסף, אני רוצה גם לשבח את התנהלותה של ממשלת ישראל ובנק ישראל, אשר עמדו בכבוד נוכח קשיי המשבר, ונקטו מדיניות נכונה בתזמון נכון. הם שמרו על קור רוח מקצועי ולא נכנעו לפאניקה הבינלאומית של המשבר. היום ניתן לומר כי התנהגותם, בהחלט מנעה נזקים כבדים".

גביש מבסס את הערכותיו לגבי שוק ההון, על 30 שנות ניסיון מצטבר, במגוון יוצא דופן של תפקידי מפתח בתחום. לזכותו נצבר ניסיון רב במערכת הציבורית, במגוון תפקידים בתחומים של בנקאות להשקעות וחיתום, ייעוץ להנפקות, למיזוגים, רכישות הסדרי אג"ח וייעוץ פיננסי כללי.

כלכלנים בכירים בשוק ההון, מדברים על כך ששנת 2010 תהיה שנה של התחדשות, צמיחה ויציאה מהמשבר, האם גם אתה סבור כך?

"כעיקרון כן, אך עדיין אי-אפשר לדבר על צמיחה ויציאה מהמשבר כל עוד לאנשים אין אפשרות להתפרנס בכבוד. די לנו להביט בנתוני שיעורי האבטלה שמדברים בעד עצמם, ולהבין עד כמה המצב עגום. אומנם עננת המשבר חלפה אך אותותיה עדיין מורגשים. בעיה נוספת היא, שאנו תלויים בשווקים הזרים שנפגעו מהמשבר, וזה בהחלט משפיע".

מה צריך לשפר בשוק ההון הישראלי כעת? "באופן כללי ניתן לומר ששוק ההון בישראל מתנהל באופן ראוי, אבל יש מספר נושאים, שאני חושב שיש בהם מקום לשיפור. למשל, בנושא שאלת הגילוי, הקשר עם שוק ההון בכלל והמוסדיים בפרט. יותר ויותר חברות מבינות היום את הצורך בקשר רצוף עם המוסדיים לעניין מתן אינפורמציה.

"נושא שני הוא תשקיפי מדף. חברות למדו לנצל את תשקיפי המדף כך שבהתראת זמן קצרה, הן מצאו מענה בשוק ההון לצרכי המימון שלהן. הן למדו לנצל מצבי שוק כדי לגייס הון על כל סוגיו".

"לגבי התמודדות השוק עם לקחי המשבר, אני חושב שרק הזמן יכול לענות על השאלה האם שוק ההון הישראלי הפנים ולמד את לקחיו מהמשבר. ובהקשר זה, אני לא חושב שוועדת חודק המדוברת, היא הפתרון לשאלת לימוד לקחי המשבר. אם המוסדיים אכן למדו משהו, זה שהם חייבים לנהוג בזהירות יתר מסיכוני אשראי".

"נושא נוסף הוא הסדרי חוב. חברות למדו שעם כל היתרונות שיש בגיוס חוב מן הציבור, יש לכך חיסרון בעת משבר. מסיבות שונות, קשה להגיע להסדרי חוב מול מחזיקי אג"ח בהשוואה לתהליך מול הבנקים. אג"ח זה תהליך ארוך ומייגע, שבמהלכו אתה כל הזמן מאויים. הם יכולים להתחלף ולא בטוח מתי ואיך אפשר לגמור אותו. ההסדר עצמו מתפרש על פני חודשים רבים, ולאורך כל התקופה הוא מרתק אליו את ההנהלה הבכירה, דורש אמצעים כספיים גדולים, יחסית לחברה הנמצאת בקשיים, ולעולם אינך בטוח מתי ואיך יגיע לסיומו, ולו רק בגלל שאחרי כל שלב בתהליך, החברה יכולה למצוא עצמה מול מחזיקי אג"ח אחרים מאלו שהיא כבר דנה איתם.

"לעניין גיוסי הון, יחד עם ההתאוששות של השוק חזרו גם ההנפקות, אך עדיין אין הרבה חברות שמגיעות לגיוסים. אבל אני חושב שבשנת 2010, נראה האצה גדולה בגיוסי הון על כל סוגיו. כשהשוק יציב ועולה, הוא כמובן יוצר מצבים נוחים לגיוסי הון".

"אני רואה את שנת 2010 במגמה של עליה ויציבות כלכלית, אך לא כל הסקטורים ייהנו מכך באותה מידה. זו בהחלט תהיה שנה יציבה וטובה יותר, חברות טובות יחזרו לגייס כסף אך עדיין יהיו הסדרים וקשיי פירעון".

כמי שמכהן היום כדירקטור ב-7 חברות ומכיר היטב את התפקיד, מה דעתך על איכותם של הדירקטורים בישראל?

"בכל חברה יש דירקטורים מהציבור שאינם מבעלי העניין. זה נכון שבעלי השליטה ממנים אנשים שמוכרים להם, חברים, מכרים וכאלה שהם יכולים "לסמוך" עליהם, אך אני מאמין שגם להם עצמם יש אינטרס לגייס אנשים מקצועיים ואיכותיים, כדי שיתרמו לאיכות הדיון בדירקטוריון ולתהליך קבלת ההחלטות. על-פי חוק חייבים לשלם לדירקטורים אלו, ולכן לשלם לדירקטור שאין לו תרומה, זה נראה לי הזוי ומיותר".

גביש אינו מסכים עם דבריה של השופטת אלשיך באשר לאיכותם של הדירקטורים בישראל. "אינני שותף לדעה כי רמתם של הדירקטורים בארץ נמוכה בהשוואה לדירקטורים בארה"ב או באירופה. נכון, תמיד יש מקום לשאוף לרמה גבוהה יותר ותמיד יש מקום לשיפורים, אך אני בהחלט חושב שלדירקטורים היום יש הרבה ניסיון. המודעות עלתה וכך גם האחריות שלהם. אני בהחלט חושב שהדירקטורים איכותיים, כך לפחות בדירקטוריונים שאני יושב בהם".

לסיכום, אתה מכהן כחבר בוועד הפועל של איגוד החברות הציבוריות כמעט מאז הקמתו, כיצד אתה רואה היום את מעמדו של האיגוד בקרב מקבלי ההחלטות?

"ההתחלה הייתה לא קלה. הבורסה, שהייתה אז אחראית על מרבית התקינה בשוק ההון, וכן רשות ני"ע התקשו לעכל את הגוף החדש שנקרא איגוד החברות הציבוריות. אולם בשנים האחרונות, הפך האיגוד לגורם משמעותי בעיצוב פני שוק ההון, המייצג חלק לא מבוטל מהעשייה העסקית בישראל. זה בא לידי ביטוי בכך שכל הגורמים שנמצאים סביב החברות הציבוריות קרי, רשות ני"ע, הבורסה, גורמים מחוקקים וועדות הכנסת, החלו לראות בו כתובת והחלו להעריך את תרומתו לשוק ההון ולרפורמות מרחיקות הלכת שהתחוללו בו בשנים האחרונות".

לדבריו, בוועד הפועל יש נציגות רחבה מאוד, מעניינת ומגוונת, שיכולה לתת מענה לכל נושא כלכלי. "חברי הוועד הפועל מתמנים בהליך של הצבעה דמוקרטית אחת לתקופה, אך יש להם סמכות לצרף אנשים נוספים וזה מאפשר ספקטרום רחב של אנשים, דעות וניסיון במגוון רחב של נושאים שתרומתם משמעותית לקבלת ההחלטות.

העובדה שרוב החברים באיגוד הם דווקא מהחברות הגדולות, מחייבת נקיטת פעולות מיידיות. אולם, חשוב לציין כי לאורך כל השנים, הקפיד האיגוד לשמור גם על האינטרסים של החברות הקטנות והבינוניות, ואולי על שלהם יותר מאשר על של החברות הגדולות, ואני בטוח שהחברות הללו רואות ומרגישות את כל השינויים והמאבקים שנעשו למענן מול הרגולטורים".

תעודת זהות

יקותיאל (קותי) גביש, בן 65 נשוי +3, בעל B.A בכלכלה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית י-ם, כלכלן, מעל 30 שנה עוסק בתחום בנקאות להשקעות וחיתום, חבר בדירקטוריון במספר חברות בהן: בנק יהב, רציו חיפושי נפט, ריט 1 קרן השקעות בנדל"ן, רוטקס בע"מ, הדס מרכנתיל קופות גמל ועוד, לשעבר מנהל מחלקה בבנק הפועלים ולאחר-מכן משנה למנכ"ל פועלים שוקי הון, יועץ להנפקות, מיזוגים, רכישות והסדרי חוב ויועץ פיננסי כלכלי, חבר הוועד הפועל של איגוד החברות הציבוריות