במהלך אחת הפגישות שקיימתי בעיר סנטו דומינגו שברפובליקה הדומיניקנית, התקרב לשולחני אחד מאלפי מקבצי הנדבות שבעיר. הוא נעצר לצידי, הניף את ידו קדימה, כאות מבקש, ובניגוד להרגל חבריו לעיסוק, התחיל גם משוחח עימי. לפתע, הוא מוריד את ידו, ושואל: "תגיד, אתה מפה? אני שומע מבטא זר". עניתי לו כי אני מישראל. "אני נמצא כאן לצורכי עבודה", הוספתי. "ישראל?", הוא משיב בתמיהה. "יש לכם עכשיו בעיה קשה או משהו כזה, לא? שמעתי שהרגתם עשרות פעילי שלום. תגיד, מה קורה לכם?!".
דבריו של מקבץ הנדבות הדומיניקני, מן הצד השני של הגלובוס, באדמה קריבית, רחוקה אלפי קילומטרים מגבולותיה הימיים של ישראלים, ועוד מפיו של מי שאינו מאפיין את אותו האדם הבקיא באירוע חוץ, היא-היא לב ליבה של בעייתה ההסברתית של ישראל; היא ההוכחה לעוצמתו הרבה של האירוע ולגלי השפעתו ברמה הבינלאומית. כן, גם לשם זה הגיע. וכן, גם הפעם נכשלנו, ונכשלנו בגדול.
נכון, יכול להיות שבמקרים מסויימים זה בלתי נמנע - חיצי הביקורת מצידן של אותן "מדינות נאורות" יכו בנו, גם כשאנחנו בצד הצודק. אבל הפעם, כמו בעשרות פעמים בעבר, הוכחנו לעצמנו עד כמה הארגון המערכתי חסר. כך, היינו עדים, בין היתר, לריבוי מנגנוני הסברה עם מסרים סותרים, לחוסר משווע בדוברים רהוטים בשפות זרות, לעיכוב קריטי בפרסום קטעי הוידאו אשר מפלילים את "פעילי השלום" האנרכיסטים, ולהיעדר טקטיקה סדורה בתגובה הישראלית.
כך או כך, אל לנו ליפול עתה תחת שבי הביקורת.
על ישראל להיישר מבט ולהתכונן היטב ל"יום שאחרי". על ראש הממשלה להודיע לאלתר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וטוב יעשה אם ישלב במערכה משקיפים זרים, בדמות משפטנים בינלאומיים מוסכמים. רק כך
תמזער ישראל את מסע יחסי הציבור הפלשתיני, אשר צפוי להתעורר ביום שלאחר פרסום הממצאים, ולפיו "ישראל בחרה להסתיר מידע ולסלף ממצאים". הרי הריטואל הפלשתיני כבר מוכר היטב.
להתייחס לאירוע כ"משבר לאומי"
מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ניזוק יתר על המידה. על הממשלה להקים צוות משפטנים ראויים, ולהתכונן היטב ליום התגובה. הנה, רק לפני כמה חודשים, עמדו בכירים ישראלים, בניהם יו"ר קדימה,
ציפי לבני, בפני מתקפה משפטית בינלאומית, על-רקע תביעות צולבות בגין "
פשעי מלחמה".
ישראל חששה אז, הבינה את השלכות הבעיה, ושיגרה צוות משפטנים בינלאומיים לספרד במטרה לפעול לשינוי עמדת בית המשפט המקומי אשר דן בעניין. התמודדנו אז עם הבעיה, מתוך מבט מקצועי ומפוכח. שלא לציטוט, הודו בכירים במערכת, כי אף שכרו את שירותיו של משרד עורכי דין אירופאי, בעל שם בינלאומי, במטרה להתמודד עם אופי המשימה, תוך שהם מבינים את השלכותיה. למעלה מחודש ימים שהו בספרד חברי צוות התגובה הישראלי, מבכירי המשפטנים במערכת הציבורית.
והנה, גם הפעם, על מדינת ישראל לעשות ככל שביכולתה כדי לשנות את הנרטיב הפלשתיני שהשתלט על העולם.
עלינו לראות את האירוע האחרון כ"משבר לאומי", ולהתייחס אליו בהתאם. על הממשלה להכריז, בין היתר, על גורם ממלכתי מרכז, אשר יתאם את העברת המידע בין הגופים השונים, לרבות דובר צה"ל, משרד ראש הממשלה, ודוברות מערכת הביטחון.
על גופי ההסברה, מצידם, להכין עצמם היטב ליום פרסום ממצאי החקירה. הפעם, עליהם להיערך עם רשימת מסבירנים רהוטים בשפות השונות, לתרגם את ממצאי החקירה (מבעוד מועד) לחמש שפות לפחות, ולהכין את הצגת עיקרי הדברים בעזרים ויזואלים, תוך שימוש מושכל, ראוי, ומתוכנן ברשת האינטרנט.
וכן, ממשלה יקרה - אחרי שתעברו את המשבר הזה ב"שלום", התעוררו נא משנתכם. קבלו, סוף כל סוף, החלטות אמיצות. כמה פעמים כבר אפשר לזעוק "זאב, זאב". אם דוחות מבקר המדינה לא הצליחו להטמיע את המסר, אם לקחי מלחמת לבנון לא עשו את שלהם, אולי משט טורקי אחד, יצליח לשנות היסטוריה ארוכה של חוסר תכנון משווע. הלוואי.
