הימים שבהם עסקה העיתונות בדרך הטיפול של הצבא ו
חיל הים בפרשת המשט היו בעבורי ימים מעצבנים. הייתה לי תחושה של התנגדות פנימית להקשיב לחדשות ולצפות בתוכניות הטלוויזיה. לא יכולתי לראות את האיוולת של מתן במה למשתתפי המשט ולח"כים הערביים להופיע בתקשורת. לא בכל מקרה זה חכם לתת לאנשים אלו לשפוך שמן על המדורה, כי הרי לעולם לא תצא מפיהם מילת חסד על מדינת ישראל!
מנהג יהודי אומר כי "אין מנחמים את האבל בשעה שמתו מוטל לפניו". עדיין העסק לא הסתיים, המאבק בים בעיצומו, ואנחנו כבר מתחילים לעקם את האף, ובמקום לתקוף את אויבינו, אנחנו משמיצים את צבאנו.
כמה יח"צנים התראיינו בשבוע שעבר בתקשורת, ונתנו הצעות לצה"ל. יש להם יומרות צבאיות... לא אכנס לפרטי ההצעות. אומר רק זאת: מי שטוענים, שהגורם לכישלון בכל תקרית ישראלית בינלאומית הוא ההסברה, הם אולי יח"צנים טובים או דוברים מקצועיים, אבל מומחים להסברה הם לא. זו סחורה שחוקה. הבעיה האמיתית היא שהערבים שונאים אותנו, ומבקשים לבטל את זכותנו להיות מדינה ככל מדינות העולם.
יש יח"צן שמקבל על עצמו להסביר לח"כים הערביים - בראכה, אלסאנע או זועבי, למה לא נתנו לספינות להגיע לעזה, ולמה בכלל מתנפל צבא על "משלחת שלום"... נו, באמת! חנין זועבי החצופה הייתה על המשט, וקיבלה ביום אחד יותר חשיפה מאשר בכל חייה בכנסת!
יח"צן ידוע התראיין בשבוע שעבר באחד מכלי התקשורת, והציע שראש הממשלה
בנימין נתניהו יתנצל בפני טורקיה ויאמר לטורקים: "ישראל טעתה". הוא בטוח, שאחרי שראש הממשלה יתנצל, הטורקים יהיו מוכנים להקשיב לנו. זו מחשבה נאיבית ותבוסתנית. יש יהודים, גם צעירים ויח"צנים, שבתודעתם נשארה ההתרפסות לגוי. הרי טורקיה יצרה את הפרובוקציה! ראש הממשלה שלה משמיע הצהרות אנטי-ישראליות שהן שליליות יותר מאלו של שליט אירן מחמוד
אחמדינג'אד. הרי עוד לפני התקרית, הציעה ישראל לטורקיה להעביר את הסחורות לתושבי עזה, על-חשבונה של ישראל. טורקיה סירבה. מדוע סירבה? די ברור...
יש יח"צנים הדנים ב"נזקי התדמית" שנגרמו לישראל. האם זה הנושא? צריך למקד את הדיון בחוצפתם של מארגני המשט ובשנאתם למדינת היהודים. את זה לא אמרתם!
