בעמנואל נמשך חטא השנאה

לו היה משה רבינו חי היום, לו היו חיים רועי ישראל, האבות הקדושים, הנביאים וכל צדיקי הדורות, הם היו שואגים עלינו, לאן הגעתם. בית המקדש נחרב על שנאת חינם הפחותה מהשנאה שיש היום בציבור החרדי בין מגזר למשנהו.

מוטב שראשי הציבור יכו על לב ויקרעו את לבבם ולא את בגדיהם על השנאה התהומית השוררת במחנה, על הפלגנות (ספרדים, אשכנזים, חסידים ומתנגדים, ומאה חמישים סוגי חסידויות למיניהן, וכל אחד אומר שרק בו דיבר ה', וראה לדוגמה את שש-עשרה הכשרי המהדרין שכל אחד מהם פוסל ונותן מום ברעהו), על לשון הרע ורכילות, על שפיכת דם נקי הנעשית במסווה ובאצטלה של יראת שמיים.

יש לי חלום שיום אחד בישיבות בני ברק אתיופי, תימני ואשכנזי יבואו להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד ריכוזי החרדים, המזיעים תחת חום אי הצדק ואי השוויון, יהפכו לנווה חופש, צדק ושלום. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה שבה הם לא יישפטו על-פי צבע עורם ומוצאם אלא על-פי טיב אישיותם.

אני מקווה שכשם שזכינו לראות במיטוט העוול בעמנואל, כן נזכה לראותו ביתר ערי ישראל, ואז יקוים בנו היעוד הנבואי של הנביא יחזקאל (פרק לז): "כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי א-להים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי".

הידעתם כי בתלמודי תורה הנמצאים בריכוזים החרדיים אחד המאפיינים הבולטים בטיבו של התלמוד-תורה הוא כמה אחוזי מזרחים יש בו?

והנה, אחר שזעקו ההורים המעונים שבעמנואל עם ילדיהם אצל רבנים, ואף אחד לא התייחס למצוקתם, פנו לרשויות החוק שידונו בצדק - ואכן כך עשו. והנה עכשיו הציבור החרדי כביכול בא וזועק על התערבות בית המשפט. וכאן הבן שואל? רבנים, שרים, חברי כנסת, עסקני ציבור - היכן הייתם עד עתה? מדוע אתם ממשיכים להחזיק ביד מנהלי מוסדות מרושעים בכל יתר הריכוזים החרדיים? כשם ששתקתם עד כה המשיכו לשתוק. תנו לבית המשפט לסיים את המלאכה שבה מעולם לא התחלתם.

אספר אפיזודה מעניינת. לפני כמה שנים התבקשתי להשתתף בכינוס של מרצים ורבנים העוסקים בחזרה בתשובה. ביקשתי את רשות הדיבור, וכך אמרתי:

"שמעו נא, אתם שולחים אברכים בשעות הערב שילכו לרמלה, ללוד ולכל מיני ערים בישראל על-מנת להחזיר בתשובה משפחות. והנה הדלתות נפתחות בפניהם, ואברך מאמץ לחיקו משפחה הרוצה להתקרב אל חיק היהדות. אחר כמה זמן אותו אברך המתגורר בריכוז חרדי מזמין את המשפחה המתקרבת לביתו על-מנת שיחושו באווירת השבת. אותה משפחה מגיעה לבית האברך, והנה מה טוב ומה נפלא. איזה רוגע, איזו שלווה, הילדים משחקים בכבישים ואין מכונית שעוברת, השירה והזמרה בוקעים מכל בית. בקיצור, שבת נפלאה.

"לאחר השבת אומר ראש המשפחה המתקרבת לאשתו, ראית איזו אווירה נפלאה יש בריכוזים הללו, בואי נעבור לעיר זו למען חינוך ילדינו. והנה גם האישה המוקסמת משיבה בחיוב. הם עושים הכול ועוברים דירה תוך מסירות מופלאה והשארת הכול מאחור. וכאן מתחילות הבעיות. השכנים בבניין מזהירים את ילדיהם שלא ישחקו עם ה'פרענקים' הללו, מתחילים להסתכל על שמלתה של האישה ולמדוד אם היא כשרה או לא, בודקים את צבע הכיפות שילדיהם חובשים. לא מקבלים את הילדים לתלמודי התורה ואז ההורים המתקרבים הופכים לממורמרים, ילדיהם הופכים להיות שולי החברה".

כל השומעים הסתכלו עליי המומים. ואז אמרתי להם בלי להתבלבל: כל זמן שאתם כאלו, אל תלכו להחזיר בתשובה. הקדוש ברוך הוא מעדיף מחללי שבת על פני אנשים ששונאים האחד את רעהו. מדוע אתם הורסים את משפחות המתקרבים הללו באשליות על שמים ורודים בזמן שגם הקרקע נשמטת מתחת רגליהם. צעקתי לתוך הרמקול: יש מישהו שיכול לומר לי שאני שקרן? זעקתי נותרה ללא מענה.