דמוגרפיה היא לא מהות הכל

על-רקע שיחות הקרבה שקורמות או לא קורמות עור וגידים בין ישראל לפלשתינים, נשמעים שוב ושוב הקולות מאנשי "שמאל" שהגיעה העת לפנות את ההתנחלויות ולשוב "הביתה". אחד הטיעונים העולים הינו הטיעון הדמוגרפי שעוד טיפה ואבדנו. "ישראל חייבת לצאת מהשטחים חרף נהפוך למדינת כל ערבייה", משמיעים במחוזות ארץ ישראל תומכי חלוקת הארץ. "המחלקים" טוענים שהם מעדיפים טילים על תל אביב, מאשר חלילה לא נהיה יהודים ודמוקרטים או לחלופין - מי בכלל צריך שנהיה מדינה יהודית או דמוקרטית.

האמת, אני סבור שהטיעון הדמוגרפי הינו טיעון אווילי, שלעיתים יכול להתפרש כגזענות אנטי-יהודית או גזענות אנטי-ערבית. אין אפילו היגיון לוגי שיציאה של ישראל הכרחית ועלותה תהיה גדולה על תועלתה. הכשל הלוגי מצוי כשהמרחב הישראלי-פלשתיני כה צפוף, והינתקות חד-צדדית מיישות שחיה בקרבנו, היא כמו לחשוב שכדי להיפטר מגידול ממאיר מספיק להסירו ואין להתחשב בגרורותיו. האם באמת עדיף טילים, מלחמה ומדון שמא לא נהיה מדינה יהודית ודמוקרטית? מי אומר שאנחנו לא דמוקרטים? - עם כובש ואכזר, ליברלים צדקנים ומדינות ערב ה"נאורות" שזכויות אדם אצלן נעות בין טבח המוני קטן לרצח-עם? אין מדינה אחת דמוקרטית בכל המזרח התיכון זולת ישראל, ואנחנו כל הזמן מנסים להצטדק כלפי עצמנו? ישראל היא דמוקרטיה מסוגה שלה, אין דמוקרטיה אחת ושלטון דמוקרטי משתנה ממדינה למדינה בהתאם לאופייה, לתרבותה ולהיסטוריה שלה.

הטיעון שמרחפת מעלינו סכנת רוב דמוגרפי כששכנינו הפלשתינים יעלו עלינו מנה אחת אפיים במידה שנישאר ביהודה ובשומרון, הוא טיעון מאוד חלש. לצורך הוויכוח נאמר שהנה הגיע ההסדר וישראל יצאה מ"השטחים הכבושים" - האם שכנינו יפסיקו להתרבות? הרי תוך זמן קצר, על-פי מתי-מעט סקרים דמוגרפיים, הפלשתינים יגיעו למספר תושבים הכפול מישראל בשטח הקטן בשני שליש ממנה. במידה שזה יקרה, האם הפלשתינים והעולם הנאור לא ירימו קול צעקה לסיפוח שטחים נוספים, או יותר גרוע - יקראו לאיחוד פדראלי של המדינות? על-פי הסכנה הדמוגרפית שמעלות קבוצות שונות מתוך השמאל הישראלי - ואני חייב לציין שבצדק - ההיגיון היה אומר שישראל צריכה לטפל בבעיה ולא להתחמק ממנה! קיימות עוד דרכים כדי להתמודד עם הפלשתינים טרם הינתקות, הרי ניסינו הסכמים - וזה לא עבד, ניסינו הינתקות - גם זה לא עבד!

דרך התמודדות שיש לנסות היא חזרה ל"תוכנית אלון להסדר", מבית מדרשו השר לשעבר יגאל אלון. התוכנית שלו כללה סיפוח של רצועת ביטחון במזרח הגדה, סיפוח יישובים, פיתוח הנהגה אוטונומית פלשתינית וחיזוק אתרי מורשת. כמובן שיש ליישם שינויים נוספים, מכיוון שהתוכנית נכתבה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, אך תוכנית זו יכולה להיות בסיס קוהרנטי להסדר עם הפלשתינים. כמובן שאני סקפטי ואני מאמין שכל שנשאר לנו הוא לנהל את הסכסוך המתמשך הזה עד שהפלשתינים יבינו את מר גורלם. יחד עם זאת, מדיניות ישראלית בעזרת חשיבה "מחוץ לקופסה" יכולה להקטין מאוד את הלחץ הבינלאומי, ואולי בקצת את השד הדמוגרפי שמקלסים ומאיימים קוראים בראש חוצות.