|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כבר באולם קבלת הפנים בנמל התעופה בן-גוריון נוכחנו, בעודנו ממתינים לנחיתתה של בתנו, כי אין כמו בבית...
|
|
הישראלי שבשוליים - "חכם גדול" [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סתם יום של חול. קיץ ישראלי. לפנות ערב. אולם קבלת הפנים של הנוחתים מטיסותיהם בנמל התעופה בן-גוריון. עשרות אנשים ממתינים ליקיריהם. שתי נערות עם שלטים קטנים. על אחד מאויר לב. על השני – שפתיים שמתוכן יוצא חוט, שעליו קשור בלון, שבתוכו כתובה אהבה.
שני גברים בקרוקס, בג'ינסים קרועים, אופנתיים, ובטריקו דאוויני מבליט שרירים, מקלידים מסרונים במכשירים הסלולאריים הזעירים שלהם. מבטיהם מפלרטטים על גופן של עוברות ושבות, עוברות ושוות. זוג צעירים דתיים, עוללם ישן בעגלה עריסתית, קוראים תהלים, מתנועעים כלולבים, דבקים בספריהם הקטנים, מרוכזים בעולמם, כאילו אין דבר סביבם. כאילו אין עולם לבד מעולם תורתם. ריח של קפה ומאפה. כריזות. על הלוחות הדיגיטליים מהבהבים מועדי ההמראות והנחיתות. אנשים נחפזים, גוררים מזוודות על גלגלים, מציצים בשעונים, בהולים.
סבלנותו של אחד הממתינים פוקעת. הוא מחליט להפר את הסדר ופולש אל ה"שטח הסטרילי", המתחם המיועד לאנשים שזה עתה אספו את המזוודות שלהם והם מגיעים לפגישה ראשונה, נרגשת, עם מקבלי פניהם. לממתין פקוע-הסבלנות נמאסה ההמתנה מורטת העצבים. האנשים שהוא ממתין להם טרם הגיעו. עיכוב מתמשך. איש הביטחון קורא אותו לסדר, שאותו הפר בגסות, מבקש להרחיקו אל מעבר למתחם, התחום בחבל רפוי. מפר הסדר מסרב.
הוא שואל את איש הביטחון: "מי אתה שתגיד לי מה לעשות?" איש הביטחון, מאופק, שקול, לא נופל במלכודת הזעם שטומן לו האיש הסורר. הוא מבקש ממנו בנימוס מודגש, פעם אחר פעם, באדיבות ובסבלנות, לחזור לאחור, להמתין מחוץ למתחם שאינו מיועד לו. הסרבן מתמיד בסירובו, מחריף את תגובתו. הוא מבקש מאיש הביטחון פרטים. הוא רוצה להתלונן עליו. איש הביטחון מבטיח לו שאם וכאשר יחזור לאחור וישמור על הסדר, הפרטים יימסרו לו ברצון. הסרבן אינו מתרצה. הוא אינו מאמין למילים. הוא – גס, בוטה, חצוף – איש של מעשים. מעשים אסורים. במקום ליישר קו לאחור הוא מעמיק את חדירתו אל המתחם שאינו מיועד לו אלא, בין השאר, לאנשים שאת פניהם בא לקבל באולם היוצאים.
לפתע הבחנתי בה. גוררת את מזוודתה השחורה. סורקת במבטיה את הסביבה, מחפשת אותנו, הוריה. הנה היא. הנה אנחנו. "בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת", כתב המשורר. חיבוק. נשיקות. דמעות. החלפנו מבטים כמו מזכרות. הגעגועים – כמו ההפתעה הקטנה המונחת בתוך 'ביצת הפתעה' - שחוזרים, יחד איתה, מהמרחקים. הנה היא כאן. הנה אנחנו. עוגנים על חוף מבטחים. אין כמו בבית. אכן, כן. אין. מפר הסדר מעצים את תגובתו. הוא מתקרב אל איש הביטחון, עיניו רושפות בוז, חימה, טינה, עוינות, שנאה. הלכנו לשתות משהו. מה יהיה בסופנו?
|
| תאריך:
|
21/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/07/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דגנית לוי
|
21/07/10 13:32
|
|
ימים ספורים לאחר פרסום מאמרו של יריב מוהר ("גם לחופש הביטוי יש גבולות, גבולות של הפחדה") כתבתי מאמר תגובה על תורת ההפחדה של השמאל. בא יוסי אבן קמה, בנו של עוזי אבן (מרצ לשעבר) ופרסם עבודת-גמר בשם "מדינת יהודה", המוצגת בתערוכת הבוגרים של מכללת שנקר, בה השווה את הימין הדתי לנאצים.
|
|
|
|
|
בעוד הממשל האמריקני מנסה לשכנע את מדינות ערב לתת "אור ירוק" לפלשתינים לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל גוברות בקרב הפלשתינים תחושות השנאה, התסכול וחוסר האמון במנהיגי ישראל בצד אכזבה עמוקה מהנשיא אובמה.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל השתתפה במספיק מלחמות על-מנת שכל אזרח ידע שהמוזות שותקות כשהתותחים רועמים. עם זאת, לאחר המלחמות השונות, בעיקר מאז מלחמת יום כיפור, אנו עדים לגלי מחאה בציבור שמגיעים מיד לאחר סיום הלחימה. ארבע שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, מפרסם המכון לאסטרטגיה ציונית מחקר חדשני שכתבה לאה בורובוי, המסביר כיצד עמדות הציבור בזמן מלחמה משפיעות על דעת הקהל לאחריה. הממצאים מראים כי בזמן מלחמה אזרחים נוטים לדווח על עמדות חיוביות כלפי המדינה, אך את המחאה הפוליטית שהתפתחה אחריה ניתן היה לנבא באמצעות עמדות חבויות שליליות שגילו המשתתפים במחקר. על-פי מסקנות המחקר, ניתן לזהות בזמן אמת בלחימה מה גורם לעמדות חבויות שליליות, ובהתאם לכך יכולים ראשי המדינה לפעול כדי למזער את התסכול של הציבור, להפחית את רמת המחאה הציבורית לאחר הלחימה, ולשמר את החוסן הלאומי ברמה גבוהה.
|
|
|
|
|
פרסום דוח ועדת איילנד חיזק את מה שחשים רבים בישראל המסרבים לקבל את המציאות כפי שהיא מועברת אליהם מכלי התקשורת המרכזיים, את התחושה שלפיה יש לראות את כל הדיווחים הללו כשקרים או כחצאי אמיתות, עד שלא הוכח אחרת. השוואה בין תמונת קבלת ההחלטות בנוגע להשתלטות על ה'מרמרה' כפי שהיא משתקפת מדוח איילנד ובין התמונה שהועברה לאזרחי ישראל על-ידי התקשורת הישראלית ביום הביצוע אמורה הייתה לשקף לכתבינו הנמהרים ולפרשנינו הנחפזים את דמותם האמיתית כפי שהיא - שטחית, היסטרית ואנטי-מקצועית.
|
|
|
|
|
הרב ח' עומד בראש מוסד תורני ללימודים גבוהים. עד לפני שנים אחדות הוא למד בכולל ציוני דתי מוכר ללימודי דיינות. לפני שלוש שנים וחצי ניגש לבחינה גדולה בחלק ב' של 'חושן משפט'. לתשובות הוא חיכה במשך לא פחות משנתיים, ואז גילה לאכזבתו שנכשל בבחינה. הוא החליט לגשת לבחינה שוב, ובמשך למעלה משנה חזר פעם נוספת על החומר הרב, במקביל לעבודתו החינוכית. ח' הוא גם אב לשישה ילדים. המשפחה כולה נרתמה למאמץ ומיעטה בנסיעות משפחתיות ובחופשות, כדי שח' יוכל להתמסר ללימודיו. הבחינה הייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא. לפני כשבועיים הודיעה מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית לכולל הדיינות שח' למד בו על דחיית הבחינה לחודש חשוון. בעוד כחודשיים אמור הרב ח' להתחיל בעבודה חדשה שתיטול ממנו את מרבית זמנו. אין לו מושג כיצד יתמודד עם דחיית הבחינה בשלושה חודשים, ואיך ישלים את לימודי הדיינות שבהם הוא משקיע כעשר שנים.
|
|
|
|
|
