הגיע הזמן לעדכן, או לכל הפחות לעשות בו שימוש זהיר יותר, בחוק שיווי זכויות האישה, חוק מיושן משנת 1951 שבזמנו היה חשוב מאוד, חוק שהביא לקידום החברתי של נשים אך כיום הוא רלוונטי פחות ופחות, שכן נשים רבות כבר פרצו את הדרך, הגשימו את עצמן ואת כישוריהן, והיום החוק משמש בעצם ככוח איום, כדבר כוחני בידי ארגוני הנשים.
- "בתשובת המדינה לעתירה שנמסרה לבית המשפט שלשום נמסר כי עוד לפני מינוי הוועדה נעשו פניות לשלוש מומחיות במשפט בינלאומי, אולם אלה סירבו. עוד טענה המדינה כי ניסיונות לצרף נשים נוספות לאחר הקמת הוועדה נדחו על ידיהן."
אז כן, המדינה פנתה למספר רב של אנשים מוכשרים ומתאימים לתפקיד, ביניהן גם מספר נשים שדחו את ההזמנה, מינוי אחד פסל היועץ המשפטי לממשלה, אך פנייה נעשתה לגברים ולנשים כאחד. השימוש שעשו ארגוני הנשים בפנייתן לבג"צ הוא שימוש כוחני אשר בלי קשר לתוצאות שיביא לגבי ועדת טירקל, יביא למצב שכל ועדה שתקום בעתיד יהיה בה ייצוג נשי, בלי כל קשר ליכולות המקצועיות.
מה לדעתכם ירגישו חמש הנשים שיציעו להן עכשיו להצטרף לוועדת טירקל? חמש נשים עם רקורד של הצלחה, של עשייה, אשר כבר הספיקו להוכיח את עצמן! לדעתי הן ירגישו מושפלות וכעלה תאנה במשחק לא להן.
בראייה לאחור, אין ספק שלתנועה הפמיניסטית (העולמית) יש הישגים אמיתיים ומשמעותיים, וכולנו מברכים על כך, אך נשאלת השאלה העקרונית - עד מתי? מהי אותה נקודה בה המאבק לקידום האישה הסתיים ויש לשחרר את הנשים מכל קישור מעמדן כנחותות, כמסכנות הזקוקות לעזרה על-מנת להשתלב באופן מלא בכל תחומי החברה?
אישה לא צריכה להיות בשום מקום רק בגלל שהיא אישה - זה נכון להתחלה, לימים עברו כשאנשים לא רגילים להעסיק (נניח) נשים, שחורים, יהודים, או כל מי שהייתה נגדו הגבלה ואפליה - אבל היום? היום זה עושה יותר רע מטוב - מבחינת כל מי שמקבל "כניסה אוטומטית" לאן שלא יהיה, ולא בזכות כישורים כאלה או אחרים.
עמותת "איתך" - משפטניות למען צדק חברתי ועמותת "כן" - כוח נשים וקידום מנהיגות נשים בישראל, בעצם ממשיכות ופוגעות בקידום מעמד האישה! הן מקבעות את מעמד ותדמית האישה, הן בתודעה הציבורית והן בנפשה של כל אישה ואישה, כאדם שערכו נחות הזקוק להגנת החזק.
הדיון היחידי צריך להיות הוא יכולתו של אדם, בלי קשר אם הוא אישה או איש, ובלי קשר אם הוא לבן או שחור. בעתיד ייתכן שהגברת
ציפי לבני תהיה ראש הממשלה, אני רק מקווה שזה יהיה ייקבע על-פי רצון הבוחר ולא על-פי קביעת בג"צ.