הטור של פריצי

מסכן היחצ"ן של חיל הים. בעוד כולם עסוקים בתככים של המינויים בצה"ל, הוא בקושי הצליח להכניס לטלוויזיה כתבה אחת שמראה לכל העולם איך השייטת מתאמנת בשיטות חדשות להשתלט על ספינת המרמרה הבאה. חיל הים עסוק בהעברת המסר של בפעם הבאה אנחנו ננצח. הנה תראו כמה יפה אנו קופצים מעל המדורה ודרך חישוק האש.

תנסו בערבית. הרברבנות היא תכונה מפורסמת במזה"ת, שמה שהיכה אותה פעם הייתה השתיקה הצה"לית בשילוב הכנות חשאיות וצנזורה. בינתיים מים רבים עברו תחת מדחפי הסטילים והדבורים מאז ימי ספינות שרבורג ועד השבוע, כשלצה"ל יש כבר יותר דוברים ויחצ"נים מאשר מפקדים אמיתיים. אי-אפשר שלא לאות איך האיש שהכי מייצג ומשקף את צה"ל הוא הדובר, קצין עם עודף משקל, והתוכניות שמקדישים להן הכי הרבה זמן ותשומת לב הם מסמכי גלנט וזוטות דומות.

אין ספק שבמלחמת הפטפטת והרברבנות נגד השיח נסראללה מהחיזבואללה אנו כבר המנצחים. מעניין רק איפה אנו עומדים מול השתיקה של ראשיי תוכניות הגרעין והטילים האירניים. שם אפילו איננו יודעים את שמות הבכירים והם משום מה שותקים. בטח למדו מהישראלים של פעם.

עו"ד דיווח ללקוחה שלו שהגיש עבורה את התביעה לבית הדין לעבודה. אח"כ כשביקשה את המסמכים אמר לה שהתיק אבד. בסוף התברר שהתביעה לא הוגשה מעולם והעו"ד פשוט שיקר.
אז על מעשה המירמה הזה הוא קיבל מהחברים שלו בלשכת עוה"ד רק חודש השעיה. זה הכל. עכשו תבינו מה עשו ועושים כל הזמן אותם עורכי דין שהצליחו לקבל בלשכה שלהם 3 חודשי השעיה.
זה למי שלא מבין למה פסי הייצוג של האוניברסיטאות והמכללות מיצרים ופולטים לשוק כל כך הרבה עו"ד: עם מושגים כה עלובים של אתיקה מקצועית בלשכה צריך מאסות המוניות כדי להסתיר את גודל החרפה.

מרצ עושה מפקד בסיסמא "מתפקדים למרצ – מחדשים את השמאל". ספק אם דווקא מר"צ היא מה שהשמאל זקוק לו, כי בשנים האחרונות נראה שהוא הצליח לא רע בלעדיה. יש חוגים שטוענים שחלק ממנו כבר יושב בבית ראש הממשלה.

הסיפור העצוב של אנשי מר"צ התחיל בימים שמפלגה זו מכרה את מייסדתה, שולמית אלוני, והדיחה אותה מתפקיד שרת החינוך בגלל שאמרה לעובדיה יוסף שמוצא האדם מן הקוף. אח"כ מר"צ מכרה את כל הבטחותיה ושבועותיה על זכויות האזרח והחופש מדת תמורת כמה כסאות בממשלה וקצת כסף לעמותות (של הח"כים והשרים שלה) . ככה היא ישבה בממשלה שהרחיבה את זכות ההשתמטות החרדית מגיוס

ועכשיו היא העמידה בראשה איזה חצי קומוניסט. ולמה חצי? כי בחציו השני ג'ומס עוסק בהסדרת כספים ועסקים לתנועה הקיבוצית, ואת החלק הקפיטליסטי הזה הוא עושה מצויין. תשאלו בקיבוץ.
מודעת ההתפקדות של ר"צ טוענת שאין שמאל אחר. זה לא נכון. יכול להיות גם שמאל אחר: נקי, אמיתי ואחראי. אבל הוא לא במר"צ.

קפצתי להביא אבטיח אבל מישהו העביר את הידיעה בטיפת חלב ושוק מחנה יהודה התמלא בעגלות תינוקות ונשים הרות, חלקן גוררות עוד 6-7 זאטוטים אחריהן. היה פסטיבל בשוק.

זה נורא יפה לראות באמצע השוק מרקיד עם רמקולים ומעגל של נשים, שאף אחת מהן אומנם לא בילתה במספרה לאחרונה, אבל כולן שרות בהתלהבות עץ הרימון נתן ריחו ושאבתן מים בששון ורוקדות את הרועה הקטנה מההר. היה מעניין. היו גם פסלים, ואומנים, ומיצגים ותהלוכות ומחזירים בתשובה ועוטפים בתפילין ולהקות מוזיקה, ובאמצע ניסו לעבור כל האימהות עם כל העגלות מכל הדגמים ומכל הכיוונים.

למי שלא עולה לנו לרגל בקביעות ולא בא אלינו בשוטף לעצרת כוהנים, חובה להסביר שמטעמים דמוגרפים רוב עגלות התינוק בירושלים הן דו מושביות. ולא מושב אחר מושב, כמו במטוס קרב, (כדי שחלילה לא יכנסו לתינוקות הרגלים ורעיונות שהם ינסו להגשימם בגיל 18 במקום ללכת לאוהלה של תורה), אלא מושבי העגלה הם זה לצד זה, מה לוקח קצת הרבה רוחב, אבל אין ברירה, כי את האורך תופסת מאחור שרשרת הזאטוטים שנגררים אחרי האמא שמפעם לפעם מסתכלת אחורה, עוצרת ושואלת: ריבקה, איפה ייענקל? שלויימי - לאיפה מוייטל הלך?

וכשזה קורה באמצע מאסת האדם הצפופה המתפתלת בין מיצג הפסלים הנעים לאמנים הקפואים, בין ההורה הרוקדת למוכר הדגים המבועת, כשמכל הכיוונים נוהרים זה מול זה אנשים וקהל וקונים ומוכרים ובאמצע 200 ילדים אמריקנים בסיור מורשת ו-60 תיירים גרמנים משותקים מאימה, אז כל השוק נעצר וזה עוקף את זה וזה חוסם את זו, והשמחה רבה, פסטיבל בשוק.

ועכשיו נסו להגיע ככה למוכר האבטיחים. הלכתי הביתה ופתחתי שימורים.

בשנה הבאה, כך מספרים לי, יגיע דגם חדש של עגלות תינוק, טרוייקה. מיועד ל-3 תינוקות במקביל. בירושלים, לפחות, זה הולך להיות סיפור הצלחה אדיר, בשני חלקי העיר, כמובן. קרב הרחם ברחם רק התחיל.

בינתיים בואו לראות את הפסטיבל של השוק. ימי שני. זה כיף. אפילו בימים האחרונים שלנו בפומפי, בזמנו, לפני שכל השחור כיסה וקבר לנו את העיר סופית, לא היו לנו כל כך הרבה חגיגות פרידה.

הפרקליטות עסוקה עם סיפרו של איזה רב בהתנחלות שכתב איך להרוג ערבים לפי ההלכה. כאן התייצבו רבנים וטענו שאין לרשויות מה לחקור בענייני הלכה. לטענתם חובתו של רב היא לתת פרשנות הלכתית לכתבי הקודש ואין זה עניינה של המשטרה לחקור אם הדברים נכונים או לא.

הטיעון נכון. נכון שבתירוץ של כתיבה "הילכתית" ניתן להסית לרצח (או סתם לרגימת חילונים בשבת), אבל הבאת "הגות רבנית" לבית המשפט היא לא רק מגוחכת, אלא מחזירה אותנו לימי הביניים. מה השלב הבא - ערעור במחוזי על "לא תחיון כל נשמה" ? עתירה לבג"צ נגד "דין מוחמד בסייף"? צו איסור פרסום על "הבשורה ע"פ יוחנן" ?

הפתרון אינו בעימות בין כתבי הקודש של הפרקליטות לבין כתבי הקודש הרבניים או האימאמיים או האוונגלים. הנייר סופג וסובל הכל. גם הסתה. רק שבמקום לצוד גווילי נייר עדיף שרשויות החוק יצודו את מי שבפועל מפרים אותו. עזבו את ספרי "ההלכה" המסיתים וכותביהם, אבל הכניסו לכלא את המבצעים אותם. את אותם מפרי החוק, גודעי הזיתים, מציתי הבתים ותוקפי התושבים. 10 פורעי חוק שיחטפו 15 שנה על מעשיהם יתרמו יותר מכל גורם אחר לגניזת ספרי הלכה שקוראים להסתה.