בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פסק הדין במשפט רצח תאיר ראדה מחדד את הצורך לקבוע גבולות לתופעה של ניהול משפט באמצעי התקשורת ● על המשטרה לחקור את העיתונאי אורון מאירי בחשד לשיבוש הליכים ועדות שקר
|
|
|
|
|
"ראוי שהמשטרה תפתח בחקירה נגד מאירי, בחשד לשיבוש הליכים ועדות שקר, למען יראו וייראו. יותר מדי עיתונאים חושבים בזמן האחרון שהם עומדים מעל החוק, והגיע הזמן להחזיר אותם לקרקע המציאות. יתרה מזאת: בכלל לא בטוח שצריך לעצור אצל מאירי. אם מי שמסר לו את המידע התכוון ביודעין להביא לכך שיתפרסם מידע חלקי ואף מסולף – גם הוא אשם בשיבוש הליכים. ואם מי שעשה זאת הוא עורך דין, אשמתו כבדה עוד יותר. לכן, המשטרה צריכה להגיע עד למקורותיו של מאירי ולחקור גם אותם" | |
|
|
|
|
|
אילו להקת "הכל עובר חביבי" הייתה אמריקנית, ייתכן שהייתה ממירה את להיטה "על מדרגות הרבנות" ב"על מדרגות בית המשפט". שהרי אצל ידידתנו שמעבר לים, המשפט מתנהל מחוץ לאולם לא פחות מאשר בתוכו, ולעיתים נדמה שהצדדים מכוונים אל התקשורת ודעת הקהל עוד יותר מאשר אל השופט והמושבעים. אנחנו עדיין לא שם, אבל בהחלט עשינו כברת דרך ארוכה מאז שמשפטים התנהלו רק בבית המשפט. בעידן בו חוברות אפשרויות העברת המידע המודרניות, תרבות הרייטינג וממלכת הריאליטי - בעידן כזה, ההצגה האמיתית מתנהלת לעיתים מול המצלמות והמיקרופונים. והמילה "הצגה" היא הטובה ביותר לתיאור חלק מההתרחשויות הללו. פסק הדין ברצח תאיר ראדה עוסק לפחות פעמיים בהתנהלות התקשורתית. האחת היא התנהגותו של אורון מאירי מ ידיעות אחרונות, אשר פירסם בעיצומו של המשפט תחקיר שהתיימר לקעקע את אמינותו של המדובב, שבאוזניו הודה לראשונה רומן זדורוב ברצח. השנייה היא הביקורת הקשה שמתחו השופטים על אמצעי התקשורת ועל האופן בו השתמשו בהם הן התביעה והן ההגנה. הסוגיות הללו אינן חדשות. הדלפות מגמתיות מתוך חקירות, הצהרות בומבסטיות של תובעים וסניגורים, העברת מידע חלקי לתקשורת, מניפולציות ואפילו שקרים - כל אלו הפכו להיות חלק בלתי נפרד מן ההליכים היותר-חשובים שאנו עדים להם בשנים האחרונות. אני לא מדבר כאן על הפגיעה האפשרית בשמם הטוב של חשודים, סוגיה חשובה לכשעצמה, אלא על משהו חשוב עוד יותר: יכולתם של השופטים לנהל משפט צדק, הוגן ומאוזן בתנאים כאלו. מהו למשל הסיכוי של משה קצב לקבל משפט הוגן, לאחר מאות הפרסומים בעניינו משני הצדדים ולאחר שבעת משפטו התנהלו מחוץ לבית המשפט הפגנות נגדו? אני יכול להעיד על עצמי, שבלי לעקוב אחרי הפרטים במשפט זדורוב, קיבלתי את הרושם שיש ספק בדבר אשמתו; לא יודע אם ספק סביר, אבל ספק. אך לאחר שקראתי חלקים נכבדים מפסק הדין, ברור לי שהרושם הזה נוצר כתוצאה מדיווח תקשורתי שטחי, סנסציוני ואולי גם מוטה.
|
חופש העיתונות אינו מוחלט אלא יחסי
|
|
אז איך מאזנים בין חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, לבין החובה לנהל את המשפט רק בבית המשפט? איך מונעים השפעה בלתי ראויה על השופטים, שככלות הכל - גם הם בני אדם? הקו האדום הברור והבוהק הוא בין אמת לשקר, בין דיווח לבין מניפולציה, בין סיקור לבין הטיה. מה שעשה אורון מאירי - לפי הדברים הקשים מאוד שנאמרו עליו בפסק הדין - חצה את הקו הזה ובגדול. הוא פירסם דבריהם של עדים לפני שהללו העידו בבית המשפט, הוא לא בדק את אמינותם, הוא לא קרא את התמלילים במלואם ובבית המשפט הוא עצמו לא אמר את האמת. במקרה הזה, ראוי שהמשטרה תפתח בחקירה נגד מאירי, בחשד לשיבוש הליכים ועדות שקר, למען יראו וייראו. יותר מדי עיתונאים חושבים בזמן האחרון שהם עומדים מעל החוק, והגיע הזמן להחזיר אותם לקרקע המציאות. יתרה מזאת: בכלל לא בטוח שצריך לעצור אצל מאירי. אם מי שמסר לו את המידע התכוון ביודעין להביא לכך שיתפרסם מידע חלקי ואף מסולף - גם הוא אשם בשיבוש הליכים. ואם מי שעשה זאת הוא עורך דין, אשמתו כבדה עוד יותר. לכן, המשטרה צריכה להגיע עד למקורותיו של מאירי ולחקור גם אותם. יהיו מי שיקפצו ויזעקו נגד הפגיעה בחופש העיתונות. אלא שחופש זה, כמו כל חופש במדינה דמוקרטית, אינו מוחלט אלא יחסי. חופש העיסוק אינו כולל שוד בנקים, חופש ההתארגנות אינו כולל הקמת ארגון טרור, חופש ההתכנסות אינו כולל הפגנה בחצר ביתו של איש ציבור, חופש השביתה אינו כולל את צה"ל, וכך הלאה וכך הלאה. חופש העיתונות אינו כולל עבירות על החוק, אינו כולל ניסיון נואל להשפיע על שופטים, אינו כולל פרסום של שקרים וחצאי אמיתות. יידעו העיתונאים ויידעו מקורותיהם, כי יש גבול שאסור לעבור אותו. ועוד נקודה: לא תמיד צריך לחכות עד לסיומו של המשפט כדי לטפל בפרסומים כאלו. בהחלט ראוי שהשופטים יידעו להציב בזמן אמת גבולות ברורים בפני הצדדים. לאמר: אם השופט מוצא שאחד הצדדים אמר לתקשורת דברים שיש בהם משום שיבוש או ניסיון להשפיע על בית המשפט - עליו לנזוף בו מיידית, בפומבי ולפרוטוקול. במקרים קיצוניים או אם אותו צד חוזר על מעשיו, מן הראוי שהשופט ידרוש לפתוח בחקירה נגדו, גם אם משמעות הדבר היא פגיעה בניהול המשפט - שכן שיבוש ההליך חמור עוד יותר. בשורה התחתונה, כמו בהרבה דברים בחיים - החוכמה היא האיזון. חשוב מאוד שההליכים המשפטיים יתנהלו לאור היום. חשוב מאוד שניתן יהיה להעביר אותם תחת שבט הביקורת הציבורית והתקשורתית. באותה מידה, חשוב מאוד שהם יהיו נקיים מהשפעות פסולות ואף בלתי כשרות. כי אוי לנו אם נגיע ליום, בו הריקוד על מדרגות בית המשפט הוא שיחרוץ את הגורלות בבית המשפט פנימה.
|
|
תאריך:
|
15/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/09/2010
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
העיתונאי והעיתון
|
15/09/10 08:35
|
|
|
|
בני בנקר
|
15/09/10 09:59
|
|
|
|
האמונה ברשויות.
|
15/09/10 12:17
|
|
2
|
|
קצין משטרה בדימוס
|
15/09/10 08:37
|
|
|
|
בורנשטיין
|
16/09/10 05:50
|
|
3
|
|
הפש הגאה
|
15/09/10 08:54
|
|
|
|
קצין משטרה בדימוס
|
15/09/10 10:08
|
|
עשרת ימי תשובה, שבעיצומם אנו מצויים ואת שיאם נציין בסוף שבוע זה, יום הכיפורים, אינם בהכרח ימי תשובה רק במערכת היחסים שבין אדם לקונו ובין אדם לחברו. ימי התשובה מסוגלים גם לתשובה כללית – במערכת היחסים שבין אדם לעמו, בין אדם למדינתו, בין אדם ליהדותו.
|
|
|
תזכורות קצרות על עיוותי-דין קשים שנעשו בשגגה או ביודעין ועל קומץ משפטים-חוזרים שהתקיימו באיחור גדול:
|
|
|
סימה קדמון, היום (ג', 14.9.10) ב ידיעות אחרונות, מפרשת בצורה מקוממת את תוצאות סקר ד"ר מינה צמח ממכון "דחף", המוכיח שרוב משתתפי הסקר (51%) בעד המשך הבנייה ביהודה ובשומרון, ומיעוט של 39% בלבד בעד המשך ההקפאה.
|
|
|
סרטון באיכות השטיח של האוסקר מבית היוצר של חמאס עורר בארצנו הקטנטונת רעש גדול. בסרטון "הכיבוש הגדול", רואים את קרב הגבורה לכיבוש הארץ שכולל שריפת סמלי השלטון כמו בנק ישראל ובית המשפט העליון, בעקבותיו פלשתינים צועדים בנתיבי איילון ובטיילת תל אביב כשהם מניפים דגלים.
|
|
|
מטבע הדברים, כשמתרגשות עלינו "שיחות שלום" בפעם המי יודע כמה, מגיעות שעותיה היפות של הנבואה. עיתונאים ופרשנים פורשים לפנינו חזיונות תעתועים לכאן ולכאן - השיחות יובילו להצלחה רבתי, אולי להצלחה מוגבלת עם זנבו של כישלון, הצלחה כושלת לחלוטין מול כישלון קולוסאלי שהוא ממש כישלון מוצלח למדי. גם אני רוצה להשתתף בטורניר הזה. גם אני רוצה שרוח אלוהים תצלח עלי ותפעם בקרבי, אבל אין שום "בת-קול" מסביבי ולא "סנה בוער" שאיננו אוכָּל ואפילו אליהו הנביא הזכור לטוב מתמהמה.
|
|
|
|