ראיונות מן הגהינם

במסגרת הסדרה הפופולרית "ראיונות מן הגיהינום" שמשדרת באחרונה תחנת "קול הגיהינום", נביא לכם עתה ראיון עם לורד האו-האו, מר וויליאם ג'ויס, השדרן הראשי באנגלית של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

מראיין: שלום לך לורד האו-האו. ממתי אתה בגיהינום?

לורד האו-האו: מ-3 בינואר 1946.

מראיין: האם תוכל לפרט, לטובת מאזינינו הצעירים, איך היגעת לכאן?

לורד האו-האו: באותו יום הבריטים תלו אותי בכלא וונדסוורת' בלונדון, ומשם הגעתי ישירות לכאן.

מראיין: בלי דיון משפטי אצל המלאך גבריאל?

לורד האו-האו: המלאך גבריאל הסתמך, משום מה, על הדיון שהתקיים באולד ביילי עוד כשהייתי בחיים, והשתמש בפסק הדין של הערכאה דלמטה (תרתי משמע).

מראיין: זאת אומרת...

לורד האו-האו: דנו אותי למוות על-אף שלא הייתי אזרח בריטי. אני אירי, ואמנם היה לי דרכון בריטי בתקופה מסויימת, אבל הוא לא היה חוקי. לכן זה היה בסדר גמור שבמהלך כל מלחמת העולם השנייה שידרתי תעמולה גרמנית מהמבורג לבריטניה. ובכל זאת גם בית המשפט וגם המלאך גבריאל הרשיעו אותי בגלל פרט טכני, ואני סובל כאן כבר כמעט 65 שנה ואצטרך לסבול עוד מאות אלפי שנים.

מראיין: היית אדם מפורסם.

לורד האו-האו: יותר ממפורסם. כל העולם דובר האנגלית הכיר אותי. מיליוני חיילים בריטים, קנדים, אוסטרלים, ניו-זילנדים, דרום אפריקנים ואמריקנים הכירו אותי. חבל רק שלא כבשנו את בריטניה, והיינו יכולים לעשות זאת. היה לנו יתרון צבאי עצום. רק דבר אחד מנע מאיתנו את הניצחון.

מראיין: צ'רציל.

לורד האו-האו: לא.

מראיין (מסוקרן): מה מנע מכם?

לורד האו-האו: העובדה שהרדיו הבריטי לא עבד לפי הסטנדרטים של אמצעי התקשורת הישראלים.

מראיין: מה?

לורד האו-האו: בדיוק כך. תראה, לו היה הבי.בי.סי. פותח את עצמו ב-1940 לשידורים מאוזנים ואובייקטיביים בנוסח הישראלי ונותן לאנשינו אותה במה שהוא נתן לצ'רצ'יל - כמו שאמצעי התקשורת הישראלים נוהגים כל השנים עם הערבים - היינו יכולים לכפות על בריטניה "הסכם פשרה" שהיה מאפשר לנו להשתלט על האי המעצבן הזה.

מראיין: אתה יכול לפרט?

לורד האו-האו: כדי להדגים לך ולמאזינים איך יכולנו לנצח את בריטניה, אשמיע לך יומן חדשות וירטואלי, אני מדגיש: וירטואלי, שהכנתי כאן על המחשב הנייד שלי שקיבלתי באדיבות מינהלת הגיהינום. במציאות מעולם לא שודר בבריטניה יומן כזה כי כאמור, לצערי, הסטנדרטים של התקשורת הישראלית מעולם לא התקבלו שם, וצ'רצ'יל היה יכול לנהל באין מפריע את מדיניות האי-כניעה שלו.

מראיין: נשמע אם כן את היומן הווירטואלי.

לורד האו-האו: בבקשה. (לורד האו-האו לוחץ על מקלדת המחשב האישי שלו)

יומן חדשות וירטואלי
על-פי האיזון המקובל בתקשורת הישראלית
הבי.בי.סי. 4 ביוני 1940

"קריין: היום הגיע לחופי בריטניה החייל האחרון מבין 338,226 חיילי חיל המשלוח הבריטי לאירופה. מבצע הפינוי, המכונה "מבצע דינמו", התחיל על חופי דנקירק, בצפון מערב צרפת, ב-26 במאי, אחרי שצבאות גרמניה כבשו את בלגיה וכיתרו את אזור דנקירק שבו נמצא גם צבא צרפתי גדול. 900 ספינות בריטיות, צבאיות ואזרחיות, בחיפוי חיל האוויר המלכותי, פינו ארבע חמישיות מחיל המשלוח, על-אף שבתחילת המבצע העריכו בלונדון כי מספר המפונים יהיה קטן בהרבה. גנרל הרולד אלכסנדר, המפקד העליון, היה האחרון שעזב את חוף צרפת אחרי שווידא כי החייל הבריטי האחרון עלה על כלי שיט והיה בדרכו הביתה. החיילים החוזרים, עייפים ורעבים, התכבדו בשובם לאנגליה בתה ובכריכים והתקבלו כגיבורים.

ראש הממשלה, סר וינסטון צ'רצ'יל, אמר היום בפרלמנט: "אומרים לנו שמר היטלר מתכוון לפלוש לאיים הבריטיים. הכוחות שחזרו מצרפת יהיו חיוניים להדיפת הפלישה. אנו נגן על האי שלנו בכל מחיר שיידרש. נילחם על החופים, נילחם בשטחי הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות. נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע. אם נצטרך - נעמוד שנים בעריצות המלחמה, ונעמוד בה לבדנו".

נעבור עתה אל כתבנו לעניינים גרמניים, בזיל הנטינגטון, לראיון תגובה בשידור חי עם שר התעמולה והנאורות של הרייך הגרמני, ד"ר יוזף גבלס.

בזיל הנטינגטון: אדוני שר התעמולה והנאורות, איך אתה מסכם את מבצע דינמו?

ד"ר גבלס: נכון שרוב חיל המשלוח הבריטי חזר בשלום מצרפת, אך יש לזכור שהוא השאיר מאחוריו את כל השריון הכבד שלו ואת כל ציודו האחר. לא תהיה לבריטים אפשרות להגן ביעילות על בריטניה בלי הציוד הזה. יש גם לציין כי כלי טיס וכלי שיט רבים אבדו לבריטניה בשבוע האחרון. היו לבריטים גם 5000 הרוגים ורבים נפלו בשבי. ועוד דבר חשוב: הצבא הצרפתי נחלש מאוד, הצבא הבלגי נכנע, ובידי גרמניה נמצאים כעת נמלים חשובים, אזורי מכרות ומפעלי תעשיה חשובים של הולנד, בלגיה וצרפת. אבל, בזיל, מה שחשוב יותר מכל הוא העובדה שהנשיא וראש הממשלה שלנו, מר היטלר, לא רצה לחסל את חיל המשלוח הבריטי, ומתוך ראיית הנולד נהג בהתחשבות ובאיפוק רב בעם הבריטי שאותו הוא מכבד. הנשיא אינו מעוניין לגרום מרירות מיותרת בבריטניה לקראת התקופה הקרובה, שבה נהיה אצלכם וננהל יחד אתכם חיים נורמליים אזרחיים גרמניים-בריטיים משותפים באיים הבריטיים.

הנטינגטון: אדוני השר, ברשותך, נאומו של צ'רצ'יל שזה עתה שמענו לא בדיוק משקף חיים משותפים נורמליים שלכם ושלנו בבריטניה.

ד"ר גבלס: הנאום משקף את צ'רצ'יל אך לא את העם הבריטי. צריך לזכור שצ'רצ'יל היה במדבר הפוליטי יותר מ-20 שנה לא בלי סיבה. בצדק הרחקתם אותו לזמן רב מכל פעילות ציבורית. האיש הוא בעל דעות ניציות רדיקליות, נצר למשפחת מרלבורו שהייתה ביטחוניסטית עוד בימי הביניים, הוא מיליטריסט חסר תקנה, רגיל לנפנף בסיסמאות לאומניות בריטיות, ונוהג להגיב באפליה ובגזענות כלפי כל רעיון גרמני. צ'רצ'יל שכח, או אולי ביקש לשכוח, את האבידות הרבות שהיו לבריטניה במלחמת העולם הראשונה, רדף בגסות רוח איש יקר, מתון ואחראי ממנו בהרבה, נוויל צ'מברליין, וכיום, אחרי שהשיג את מבוקשו והתיישב במקומו בבית ברחוב דאונינג מספר 10, הוא עוסק רק בדבר אחד: הישרדות של עצמו ושל ממשלתו.

הנטינגטון: אדוני שר התעמולה והנאורות, מה יש לך לומר לבריטים ברגע מכונן זה של המלחמה הנוכחית?

ד"ר גבלס: אני אומר לבריטים ולגרמנים גם יחד: בואו ננהג כולנו בהיגיון. אין שום סיבה לכך שבריטים וגרמנים יצטרכו לשפוך דם מיותר על החופים, על הגבעות, ברחובות וכולי וכולי. זה הרגע לזכור כי גם לצעירים שלנו וגם לצעירים שלכם יש אימהות, אימהות הרוצות לראות את הבנים הולכים לאוניברסיטה, מצליחים, עובדים, מתחתנים ומביאים לעולם ילדים גרמניים-בריטיים בריאים ושמחים. בואו נשב, נדבר, ואם יהיה רצון טוב משני הצדדים ליד השולחן, נגיע להסדר עקרוני תוך יום יומיים. את כל הפרטים הטכניים של המימשל המשותף - הכלכלה, התעסוקה, העבודות הציבוריות, החינוך, הבריאות, ההיגיינה הציבורית והמימשל המוניציפלי - אפשר להשאיר לוועדות מומחים משותפות. יש לי הרבה הערכה ליכולתם הארגונית והמינהלית של הבריטים בדרגים האלה, והגופים המתאימים יקבלו אוטונומיה רחבה ככל האפשר.

הנטינגטון: אדוני השר, תודה רבה לך על הדברים האלה. בחזרה לאולפן הבי.בי.סי. בלונדון.

קריין: תודה לשר ד"ר יוזף גבלס. תודה גם לבזיל הנטינגטון, כתבנו לעניינים גרמניים. בוקר טוב".

לורד האו-האו: זהו היומן הווירטואלי שלי, שלא שודר מעולם בבריטניה.

מראיין: בתקשורת הישראלית אפשר לשמוע יומן כזה בכל בוקר.

לורד האו-האו: בדיוק כך. והערבים צריכים להיות מאושרים. לנו לא היה כלי תעמולה כזה.

מראיין: העולם משתנה. אולי יהיה לכם בפעם הבאה. תודה רבה.

לורד האו-האו: גם לך.