בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סודם של "הבונים החופשיים"
|
למסדר העולמי, אפוף המסתורין, יש גם נציגות בארץ, והוא מונה 2,500 חברים
|
סמל הארגון [צילום: אתר הבונים החופשיים]
|
|
|
|
|
מסדר "הבונים החופשיים", שחרת על דגלו את חופש הדת, המצפון והמחשבה, הוא ארגון אפוף-מסתורין. איש אינו יודע מתי הוקם, אך משערים שהולדתו בתקופת ימי הביניים. עם חבריו נמנים בעיקר גברים, אבל מאז המאה החולפת יש בו גם מיעוט קטן של נשים. למסדר סניפים רבים ברחבי תבל. אחד מהם מצוי גם בישראל. עם חבריו המפורסמים בעבר נמנו מוינסטון צ'רצ'יל והמלך חוסיין; דרך מוצארט ולואי ארמסטרונג, ועד לזאב ז'בוטינסקי ומשה מונטיפיורי. "הבונים" בארץ הם, בעיקר, אנשי האינטליגנציה הגבוהה, בהם עורכי-דין, רואי-חשבון ורופאים, כשהעזרה לזולת, בעיקר פעולות-צדקה, עומדת בראש מעייניהם. למסדר עשוי להתקבל כל מי שהוא בעל מוסר גבוה, מאמין בכוח עליון ושהוא בריא בגופו ובנפשו. חבריו נוהגים לערוך טקסים מסתוריים, עם תלבושות מרהיבות וססגוניות, כשהחברים מזהים איש את רעהו בלחיצת-יד, וכל השאר - סוד כמוס.
|
עד עצם היום הזה מאמצים חברי המסדר, בעל האמנות האזוטרית, את כלי העבודה ואת עולם המושגים של בנאי האבן של ימי הביניים, כשמאלה נותרו, עדיין, העקרונות והמסורת הארגונית המדוקדקת. המסורת של "הבונים החופשיים" קשורה בשלמה המלך ובהקמת בית המקדש. ירושלים שזורה בה כמרכז רוחני והיסטורי וכערש המסדר עבור חבריו ברחבי תבל. מספר החברים הכולל על פני הגלובוס כולו נאמד ברבבות, רובם באנגליה ובארה"ב, ובארץ מגיע מניינם, לפי אומדן, ל-2,500 חברים. "הלשכה הגדולה למדינת ישראל" הוקמה בשנת 1953 והיא מאגדת את כל שבעים הלשכות במדינה. בראשה עומד "הנשיא הגדול", הנבחר לתפקידו אחת לשנתיים. המרכז הארצי ממוקם בתל אביב והוא כולל את הספרייה המרכזית, הארכיון והמוזיאון של המסדר. יש גם "היכל", שהוא הגדול מבין המבנים המשמשים את חבריו כמקומות-מפגש ללשכות שברחבי המדינה. היכל זה משמש כמרכז-פעילות ליותר מעשרים לשכות.
|
|
תאריך:
|
04/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
04/11/2010
|
|
ראובן לייב
|
סודם של "הבונים החופשיים"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שמעון לייבה
|
4/11/10 12:19
|
|
2
|
|
יודע ומכיר...
|
4/11/10 17:53
|
|
3
|
|
בלטשאצר
|
4/11/10 20:08
|
|
התשבחות שמקבל עיני על ההסכם שהשיג עם האוצר עבור העובדים, הן תשבחות מוגזמות שצריכות להיבחן לאור מהות ההישגים, ולא רק לאור עצם השגת ההישגים. זה נכון שעיני הצליח להשיג 6.25 אחוז תוספת שכר עבור העובדים במגזר הציבורי, וכן השיג מענק חד-פעמי של 2,000 שקל, אבל הדרישות שלו מלכתחילה היו מצומצמות ולא מספקות, ולכן קשה לומר שההסכם הוא באמת הישג. עיני התמקד במשא-ומתן עם האוצר רק בהעלאת שכר, ובחר להתעלם לחלוטין משורה של נושאים, שההסתדרות הייתה צריכה לטפל בהם במסגרת ההסכם הכולל עם האוצר.
|
|
|
כל ילד נתקל מפעם לפעם במישהו ששואל אותו: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?'. כשהאדם מתבגר, הוא מתחיל להפנות את השאלה הזאת אל עצמו. התשובה לשאלה קובעת במידה רבה את בחירת תחום הלימודים או העיסוק, כדי שהאדם יוכל להגשים את שאיפתו.
|
|
|
כשבבוקר חגגו באוצר ובהסתדרות את ביטול שביתת העובדים והסכם השכר החדש במשק. במסגרת הסכם זה יעלו בשישה אחוזים ורבע משכורות העובדים בשלוש השנים הקרובות. אולם בחינה עמוקה של ההסכם מעוררת תהיות קשות על התנהלות ההסתדרות במאבק הנוכחי. הרי העלאה מדורגת של השכר כמעט לא תשפיע על תלוש המשכורת של רוב העובדים במגזר הציבורי שמשתכרים סביב שכר המינימום. שהרי עובד שמשתכר בחודש 5000 אלפים שקלים יזכה בשנה הראשונה לתוספת פעוטה של 100 שקלים בלבד. זאת בניגוד לאינפלציה השנתית שקיימת בישראל ואשר שוחקת את השכר בשלושה עד ארבעה אחוזים לשנה (קרי כמעט 200 שקלים). חמור מכך לכאורה יוצא שלאורך שלוש שנים אם קצב האינפלציה יעמוד על שלושה וחצי אחוזים לשנה נראה שהעובדים לא רק שלא קיבלו תוספת יוקר אמיתית לשכרם אלא שגם ההסתדרות לא הצליחה לשמור על שוויו הריאלי של שכר העובדים. אם כן ממילא עולה השאלה על מה חוגגים כל כך בהסתדרות.
|
|
|
חשבתי רבות על ניסוח שאלה הולמת שתבטא את הלך הרוחות בקרב הציבור בעניין "חוק האברכים" - פרי יוזמתו של ח"כ ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, שנועד לפי דבריו להסדיר את הסיוע הכלכלי לאברכים לומדי תורה. צפיתי במספר ראיונות טלוויזיוניים עם אנשי ציבור חילוניים, משפטנים, כלכלנים, יועצים וסתם דברנים לשמם. לבסוף ניסחתי לעצמי שאלה: אם רוב הציבור החילוני נתפס לדימוי של האברך כ"פרזיט" מיהו המיעוט החילוני החושב אחרת, ומדוע?
|
|
|
תחנת הדלק והמתקן לשטיפת מכוניות של ניסים אלפרון בגבעתיים מוכרים לצרכני החדשות בישראל, בין היתר עקב הפרסומים על כך שבמקום התגלה מטען חבלה שהיה אמור לפגוע באלפרון עצמו.
|
|
|
|