בסידרה הבריטית המיליונר הסודי, המשודרת בצהריים בערוץ 8, השתתפה מולטי מיליונרית צעירה יחסית, כבת ארבעים או חמישים. במסגרת התוכנית, המיליונר התורן מגיע לשכונת מצוקה ושוהה בה כעשרה ימים כשהוא מסתיר את זהותו ועליו לחיות מהכנסת מינימום. בסוף התקופה, המיליונר תורם כרצונו למוסד או לאדם שנמצא ראוי בגלל פעילותו הציבורית בשכונה.
המולטי-המיליונרית בחרה לחזור לאיסט אנד בלונדון, שכונת עוני שבה נולדה. בעבודתה כמלצרית זמנית, פגשה מלצריות שעובדות במסעדה מקומית. האורחת והעובדות, בנות גילה, ריכלו על המורים המשותפים שלהן באותו בית ספר יסודי, כשהקבועות אינן יודעות מי עומדת לפניהן.
אחר כך אמרה גיבורת הסידרה למצלמה: "כולן רוצות להיות מיליונריות. כמעט נפלט לי 'מה אתן עושות לשם כך?' "אני יכולה להגיד את זה, כי אני באתי מכאן ועשיתי את זה"...
הדרך למיליון הישראלי
בימים אלה שודרה בערוץ 10 תוכניתו של שרון גל, הדרך למיליון הראשון. המיליונרים הישראלים שהוא ראיין, חזרו ודיברו על אמונה בעצמם, על נחישות ועל רצון להקדיש הכל כדי להשיג את הכסף - יותר ממשפחה ויותר מכל דבר אחר בחיים.
המולטי מיליונרית של הבי.בי.סי לא סיפרה איך עשתה את ההון, אבל מן המשפט שאמרה, אפשר ללמוד שגם היא גילתה את הנחישות, שאדם מן הרחוב אינו יודע ואינו מסוגל להפעיל. קל יותר לרצות מאשר לעשות.
ג'יבריש בתערוכה
האם מישהו מוכן לתרגם לי את הטקסט הזה, הכתוב עברית: "...
מציגים אני מאמין אדריכלי מובהק: כולם בניינים שאינם כופים את עצמם על הרחוב, אלא משתלבים בו ברכות בעודם מתכנסים בעצמם בין קונפורמיות לייחודיות חד פעמית, במצרף של מקורות השראה ושפות, העמיד כרמי טיפוסי בניינים ש"נסיגתם" מקו הרחוב ומיצובם המוסתר משהו, באקט אורבניסטי מחושב, מייצרים ממשקי גוף-חלל בקנה מידה דומסטי-ציבורי".
זו פיסקה אחת מדברי ההסבר לתערוכה המעניינת מאד של האדריכל, חתן פרס ישראל, דב כרמי, במוזיאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין.
מכיוון שמדובר בתערוכה להצגת פעילותו של אדריכל, ביקשתי ידיד אדריכל, שיתלווה אלי לתערוכה וגם יסביר לי את הטקסט של ההסבר. הוא נכשל.
"זה לא ז'רגון מקצועי של אדריכלים", אמר. "זה ג'יבריש של אוצרי תערוכות. נתקלתי בניסוח עילג כזה גם בתערוכות אחרות, שאינן קשורות לאדריכלות".
שם התערוכה הוא דב כרמי, אדריכל-מהנדס: דומסטיקה ציבורית. אין מלה עברית ל"דומסטיקה"?
אהבל
לסידרת המעשים המוזרים של
אהוד ברק, נוספה פרשת העוזרת הפיליפינית. עופר עיני, שמכיר היטב את אהוד ברק ואיננו פולט אמירות ללא מחשבה מוקדמת, הסביר: "צריך להיות אהבל כדי לעשות את זה. אמיתי! מי מביא פיליפינית? אתה יודע שזה בניגוד לחוק. אל תביא. מה אתה מקווה שלא יתפסו אותך? הנה, תפסו. ואם כבר תפסו, אז תשלם את הקנס ותגמור".
באוקטובר 2008, לפני שנתיים בדיוק, סקרתי את פעולותיו התמוהות של שר הביטחון בפוסט "אהוד ברק - אולי הוא גאון, אבל לא חכם".