דז'ה וו: כך נראתה אירופה של שלהי שנות ה-30' וראשית שנות ה-40': ששה מיליוני יהודים, קצת יותר ממספר היהודים בישראל 2004, מובלים בהמוניהם על-ידי הצורר הגרמני בשבילי חייהם האחרונים; אלא שבאירופה הרצח היה "ממוסד" יותר, מאורגן יותר ומלווה בצלילים של ווגנר, ברקע.
כך נראתה אירופה באותה התקופה: רצח המוני, המכוון להכחדת עם שלם, על-ידי חיות פרא אחוזות אמוק, צמאות דם אדם ונטולות כל צלם אנוש. אירופה רוקעת על אדמה ספוגת דם, תחת עננת הנרצחים שלא תכופר לעולם. אז היה כל זה רחוק ממרכזי הערים, היום רצח העם מתפשט לתוכן.
העולם כיום, בדיוק כמו אז, גוזר על עצמו שתיקה כמעט מוחלטת. מעט מוקיע, מעט מגנה, אך בסך הכל דומם. דומם ומדמם. כך נראה אז העם היהודי - פסיבי, המום, מתכנס כגוף אחד כמעט תחת מה שנראה כגזירת שמים. הולך בתלם, הולך בטל, הולך ומתבטל לאיטו. עם שלם - יחד - אל תהומות של מוות.
החולצות השחורות מטילות אימה ברחובות
האיינזצגרופן של הפת"ח יצאו אתמול למסע רצח משכר נוסף. אותם רוצחים המצדיעים במועל יד לערפאת. אותו ערפאת שבידו האחת מסמן לאנשיו להמשיך ברצח העם, בעוד ידו השניה ממשיכה ללחוץ את ידיהם המושטות של מנהיגי אירופה העיוורת. איתרע מזלו של ג'ורג' אליאס חורי, ובמהלך ריצה תמימה בגבעה הצרפתית נתקל בחולצות השחורות של הפת"ח, שרצחו אותו ביריות והמשיכו הלאה - אולי לקורבן הבא.
זמן קצר לאחר מעשה התברר כי נפלה טעות חמורה בזיהוי, ונודע כי ח'ורי הוא ערבי-ישראלי - קרי, דמו אינו מותר. הרי מעללי האיינזצגרופן של הפת"ח אינם הפקרות: הם סיכמו על השמדת יהודים בלבד. לפיכך, מיהרו האיינזצגרופן של הפת"ח לשגר דובר מטעמם לכלי התקשורת הזרים ולהתנצל. היו אף דיווחים על כך שהודעת התנצלות יצאה גם ממפקדת הנשרים במוקאטעה.
עקירת הסרטן
בהודעת נטילת האחריות על הרצח, שניתנה מטעם אלה המכנים עצמם 'גדודי חללי אל-אקצא', נכתב: "מתוך אמונה שהאינתיפאדה היא הדרך היחידה לעקירת הכיבוש הסרטני המעיק... פנו לוחמינו הגיבורים בגדודי חללי אל-אקצא לעבר הגבעה הצרפתית באדמתנו הכבושה בירושלים ופתחו באש לעבר קבוצת ציונים... האויב מודה ברצח אחד הישראלים".
"שיידעו שרון וממשלתו הנאצית שידם של הגדודים תגענה בעזרת אללה אליו ואל כל המבוקשים [בכירים בישראל-ג.ב.] וייעשה עמם צדק... אללה אכבר אללה אכבר אללה אכבר".
איש ברשות הפלשתינית לא גינה. גם לא סאיב עריקאת שאינו מחמיץ הזדמנות לחולל מטעמי הסברה פלשתיניים. עד שהתהפכה התמונה.
ה"מיין-קאמפף" הפלשתיני
דובר מטעם האיינזצגרופן של הפת"ח שוגר לסוכנות הידיעות רויטרס ואמר: "אנו מתנצלים. חשבנו שהוא מתנחל [הכוונה ליהודי-ג.ב.]. זה אזור גדוש במתנחלים... הוא ייחשב שהיד". גורמים ברשות הפלשתינית טלפנו למשפחתו של הנרצח והביעו תנחומים.
ההתנצלות היא, למעשה, ההודאה הפלשתינית בכך שמה שמתחולל כאן הוא רצח עם לכל דבר ועניין. רצח טוטלי של העם היהודי. מחיקת דת לאומית או לאום דתי. לא ישראלים, לא ציונים ואפילו לא מתנחלים - יהודים! אין מדובר בתופעה ספורדית. מדובר במערכת מושרשת, מאורגנת ומכוונת. מערכת שלנגד עיניה ניצב "המיין-קאמפף" הפלשתיני. יש לומר זאת בגלוי - אנו ניצבים בפני נאציזם פלשתיני בהתעוררות, כחלק מנאציזם איסלמיסטי-פונדמנטליסטי המנהל מעשי טבח רצחניים ועקובים מדם כנגד המערב.
את העובדה הפשוטה הזו מסרבים הרשות הפלשתינית ומנהיגה לבטא מפורשות. בישראל מתקשים עדיין רבים להאמין בכך. שוב הדחקה, שוב התעלמות, שוב השמדה. שוב עצימת עיניים לנוכח פוגרומים יומיומיים ביהודים. כפי הנראה, לא ירחק היום בו ייצאו האיינזצגרופן של הפת"ח או שאר הטרוריסטים הפלשתיניים למסע רצח נוסף כנקמה על מותו של השהיד מאמש. הכל קורה כעת, כמה עשרות בודדות של שנים אחרי; כאן, במדינת ישראל, מדינת היהודים. שחר חדש של טרור הגזע מפציע והעם היהודי עדיין מכסה את עיניו מפני קרינתו הצורבת.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
