רק לפני שבועיים הכחיש שמעון פרס בזעם קר את השמועות על מגעים בינו לראש ממשלתנו. כנראה שלא כל התקשורת שמאלנית, כי מייד לאחר ההכחשה רואיין יוסף (טומי) לפיד ואישר שאכן מתקיימים מגעים כאלו. חכו לפואנטה.
לא לפני הרבה שנים הכחיש ביל קלינטון, סמוק פנים וכועס בעליל, כי קיים מגע [מיני] עם מוניקה לווינסקי. המשפט האלמותי שלו היה "אי דידנוט הד סקס וויז זאת וומאן. מאחר ומה ביל קיבל ממוניקה אנחנו יודעים, נשארת פתוחה השאלה מי מוצץ לפר, ומה.
ולעיקר: היהודים התרגלו במהלך ההיסטוריה ששונאיהם מתבטאים חופשי על הצורך בהשמדתם. כל כך התרגלנו, שלא רק שאנחנו לא ממש נבהלים. אנחנו גם לא פועלים. אבל כמו בסיסמה - פועלים טוב יותר. לו הודיעה ממשלת ישראל שמהיום, כל מי שמסית לרצח יהודים, בכל מקום בעולם, יובא למשפט אם ניתן, ודינו מוות בהפתעה אם לא, עוצמת ההסתה היתה יורדת. או כגלל שהיו מפחדים או בגלל שהיו מתים.
מכאן לעיוורון הפוליטי של השמאל. סטאלין המנוח, שבטח מחליף רעיונות כעת עם יאסין בגהינום, התפגר באיחור בילדותי. אבל כבד ירד על הקיבוץ. הם לא התאבלו על המיליונים שהוא רצח, אלא על הרוצח. אותו שמאל בימנו תומך ברוצחים בשם הצדק, החופש ומניעת המלחמות.
גם ביננו יש לא מעט שטוענים שהמלחמה בעירק היא פשע. לתת לסדאם להמשיך לתמוך במתאבדים זה מעשה הומני מבחינתם. לכן, מגיע הזמן שנפעיל את מועדון הבטלנים מירושלים לחקיקת חוקים שמטרתם היחידה היא להגן על חיינו. להוציא בחוק אל מחוץ לחוק כל מי שמעז לתמוך בטרור, להתאבל על רוצחי יהודים [או ערבים] לבטל בחקיקה את פרס נובל שניתן לפרס או לפחות לחייב אותו לתת את הכסף [מה שנשאר אחרי היומולדת] לעניי עירו.
וברוח הקידמה והנאורות, להעביר חוק שיקבע בנחרצות: חבר כנסת התומך בטרור, בטרוריסט, בארגון טרור, בלוחם חופש [שנלחם בנו] או אפילו בחמור של טרוריסט, יועמס הוא ובני ביתו על משאית ויועבר,ימוזג, עם אלו בהם הוא תומך. בדמוקרטיה מותר להגיד מה שרוצים. היטלר השתלט על גרמניה בצורה דמוקרטית. הבה נשלח את ההיטלרים הקטנים אם לא לגהינום לפחות לעזה[זל].
