שני עורכי-דין אדמוניים

שני עורכי-דין ידועים ומתוקשרים, יעקב וינרוט ואליעד שרגא, נקלעו להתדיינויות הנוגעות להתנהגותם המקצועית. יש הבדל עצום בין הפרשות, אבל קיים גם צד של דמיון המעורר שאלות נוקבות בדבר היקפה של חובת הנאמנות של עורך-דין ללקוחו.

עו"ד וינרוט מואשם במתן שוחד ממש - דהיינו מתן שירותים משפטיים בעלות אפסית לבכיר מס הכנסה שוקי ויטה, בתמורה לטיפול אישי וליחס אוהד ללקוחותיו של וינרוט. מדובר בלקוחות כבדים, "טייקונים", שנזקקו להסדרי מס נוחים שמשמעותם חיסכון של מיליונים בתשלומי מס. עו"ד וינרוט טוען בלהט כי כלל לא גבה שכר נמוך משוקי ויטה, יחסית לשירותים שהעניק לו ולנהוג אצלו ביחס ללקוחות דלים. והאשמתו במתן שוחד היא, לגרסתו, אבסורדית ונקמנית. אם הבנתי נכון את הטיעון, הרי שעו"ד וינרוט טוען שהשאלה אם לטפל בתיקי מס הכנסה של לקוחותיו צריכה הייתה להעסיק רק את שוקי ויטה, שהוא עובד ציבור, ולא אותו, כעו"ד פרטי.

הערת אגב: מכל מה שקראתי על המשפט ועל חקירתו של עו"ד וינרוט, אני עדיין מתקשה לגלות את האקדח המעשן, את אותה מערכת עובדות המעבירה את הפרשה את הסף הפלילי. אף על-פי כן, הפרשה משאירה טעם רע מאוד גם אם ייקבע (ואני מאחל לעו"ד וינרוט שכך ייקבע) שלא נעברה על ידו עבירה פלילית.

עורך-הדין אליעד שרגא מועמד רק לדין משמעתי ובעבירה קלה בהרבה. הוא מואשם בעבירה משמעתית של העלבת "חבר למקצוע" (ראש הממשלה אהוד אולמרט!) ובהתנהגות בלתי הולמת, וזאת משום שאמר על-רקע פרסום הנוגע לשיפוצים בלשכת אולמרט, כי מוטב לראש הממשלה שידאג להרחבת התא בכלא מעשיהו במקום בהרחבת לשכתו. מדובר באמת בהתבטאות סרת-טעם (אם אכן נאמרה), שבוודאי אינה מצופה מעורך הדין האמור להכיר ולהפנים את חזקת החפות.

עו"ד שרגא טוען, על-פי פרסומים, כי אמר את הדברים בכובעו כאיש התנועה לאיכות השלטון, תנועה שהוא בעל תפקיד מרכזי בה ושהוא מייצג אותה כעו"ד בעתירות ציבוריות רבות. מעניין לתהות אם חריצת דין בטרם משפט היא מאפיין של האיכות השלטונית לה מטיף אליעד, אך פרשה זו בכללותה אינה מצדיקה יותר מאשר הערה. לא כל אמירה סרת-טעם ובלתי הולמת צריכה להיות בסיס לאישום משמעתי, ומוטב שלשכת עורכי-הדין תעסיק עצמה בבעיות חשובות יותר בתחום האתיקה - והאמינו לי שישנן כאלו.

לטעמי, הבעיה האמיתית הקשורה בהתנהלותו הכפולה של עורך-דין שרגא היא היותו - בנוסף לפעילותו כיושב-ראש "התנועה לאיכות השלטון" - עורך-הדין המייצג תנועה זאת בהליכים רבים נגד התנהלות שלטונית בלתי תקינה בשורה של נושאים. בצד כובעו המקצועי הציבורי אין עו"ד שרגא, על-פי הפרסומים, מהסס לייצג כעו"ד פרטי לקוחות פרטיים שיש להם שיג ושיח או ריב של ממש עם השלטון. על התנהלותו זו זכה לביקורת בעבר, אולם איש לא טען שיש בה התנהלות בלתי חוקית, או אפילו שהיא נוגדת את כללי האתיקה.