בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההקפאה המדאיגה: לראשונה מנסה ממשל אובמה להעתיק את תשתית מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל, ממחויבות אמריקנית בלתי מותנית, למערכת של תן-וקח ושל סחר-מכר בסגנון הבזאר הטורקי
|
תן וקח, קח ותן, סחר-מכר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
חבר הכנסת והשר לשעבר פסח גרופר, מסיעת הליכוד, נהג לספר שכל אימת שראשי הממשלה מן הליכוד מנחם בגין ו יצחק שמיר נדרשו לצאת למפגש מדיני עם הנשיא האמריקני בוושינגטון, הם רמזו לראשי מועצת יש"ע, שישמחו אם יתארגנו כאן בזמן היעדרותם, הפגנות ופעילויות מחאה אחרות, כנגד הניסיונות האמריקנים לכפות עלינו את מדיניותם, גם כשלא היה ברור להם לחלוטין מה בדיוק רוצה מהם הפעם הנשיא האמריקני התורן. נתניהו איננו נוקט בשיטה זו, בהתייחסותו לתביעה האמריקנית לעוד שלושה חודשי הקפאה, שבמהלכן – אוי, התמימות האמריקנית! – אמורות להיפתר כל הבעיות שלא נפתרו מאז הומצא 'העם הפלשתיני', ב-1967. הוא בונה על ידידיו אבו מאזן ואובמה שיעשו את העבודה המלוכלכת בשבילו: כשם שאבו מאזן לעולם לא יוכל להיענות לדרישות המינימום בדמות ויתור על 'זכות השיבה', הכרת הערבים בהיותה של ישראל מדינה יהודית והפסקת ההסתה שמתמשכת גם בימים אלה בתקשורת ובציבור הפלשתיני, כך לא תוכל שום יד אמריקנית רשמית בבית הלבן או בסטייט דיפרטמנט, לחתום על מסמך הבנות שייאמר בו כי ארה"ב מכירה בזכותה של ישראל לבנות בירושלים, ומבטיחה לראות בעין יפה את המשך הבנייה ביו"ש כעבור שלושת חודשי ההקפאה. עם כל הכבוד לאמריקנים, שתרמו ותורמים דבר או שניים לבטחונה של מדינת ישראל, אין בגן החיות שלהם חיה כזו. האמריקנים מאמינים שתיבש היד החותמת על מסמך כזה.
|
אך חרף תובנה זו, מצא נתניהו לנכון לזמן את שרי השביעייה ואחר-כך את סיעת הליכוד ולשטוח בפניהם את ה'הבנות' לגבי המסמך האמריקני, ולמרבה ההפתעה היו ביניהם שקנו מבלי למצמץ את הסחורה הזו. אילו מי מהם היה מרים טלפון לסטייט דיפרטמנט, כדי לוודא אם קיימות הסכמות לגבי החרגת ירושלים וחידוש הבנייה בעוד שלושה חודשים, בוודאי היה שומע מה ששמע העיתונאי והתחקירן דוד בדין, מנהל סוכנות הידיעות 'מקור ישראלי' בירושלים (המסייעת לכתבים זרים בעבודתם בארץ), שטרח לבדוק את הדברים בוושינגטון, ושמע שכל הסיפור הזה לא היה ולא נברא. סיפר בדין: "מיד לאחר שנתניהו כינס את שרי השביעייה, במוצ"ש לפני שבועיים, פניתי לאתר הסטייט דיפרטמנט ונוכחתי שהדברים אינם מופיעים בו. צילצלתי לדובר התורן בסטייט דיפרטמנט והתעניינתי בסוגייה זו, אבל שמעתי מפיו שהוא לא יודע מה אני שח. למזלי המראתי באותו לילה לוושינגטון, לצורך איסוף חומר להכנת פרק שני של התחקיר לגבי מחדליה של אונר"א (שחלקו הראשון והמזעזע שודר ב'רואים עולם'), כך שהתאפשר לי ביום ב' בבוקר להתייצב פיסית בסטייט דיפרטמנט, ולברר אישית אם נכונה הטענה שיש הסכמה אמריקנית לגבי המשך הבנייה בירושלים וחידוש הבנייה ביו"ש לאחר שלושה חודשים. התשובה הייתה שלא ידוע להם דבר, אבל כדאי שאבדוק בבית הלבן. ביקשתי מעמית שיש לי עימו קשרים לברר זאת, והתשובה משם היתה, שאין דבר כזה". הבשורה הטובה בסיפור הזה היא, אפוא, שלא יהיה מסמך הבנות אמריקני לגבי ירושלים והשטחים, ולפיכך סיכויי הקפאה נמוכים עד מאוד.
|
|
|
קחו וטו אמריקני ותנו את ירושלים [פלאש 90]
|
|
אולם בסיפור הזה יש גם בשורה רעה. נכון שנתניהו יוכל להטיל את ה'אשם' לגבי אי-חידוש ההקפאה, על וושינגטון. אבל בכל זאת עלולה ישראל לצאת מופסדת מכל הפרשה: עצם העובדה שתמורת ההקפאה הובטחו לה שלמונים נוספים בדמות 20 מטוסי חמקן שיגיעו ב-2017 לכל המוקדם ולאחר אישור הקונגרס, וגם ההבטחה להתייצבות אוטומטית במועצת הביטחון לטובת ישראל, עלולה לעמוד לנו לרועץ בעתיד. זאת משום שעד כה היה ברור לשני הצדדים, שמערכת היחסים שבין ישראל לארה"ב, מונחת על יסודות איתנים של מחויבות אמריקנית לבטחונה של ישראל, ללא כל התניות; ואילו מעתה עלולה מערכת יחסים זו להתבסס על פלטפורמה חדשה של תן וקח, או יותר נכון: קח ותן. קחו מטוסים ותנו הקפאה, קחו וטו אמריקני ותנו את ירושלים. החשש הגדול הוא, שכל מה שנתפש בעינינו כזכות ישראלית מוקנית ובלתי מותנית, יהפוך לעסקות סחר-מכר במתכונת הבזאר הטורקי, ובנוסחאות של מה קיבלתם מאיתנו ומה תתנו לנו. וזוהי הבשורה הרעה מאוד של הסיפור הזה.
|
|
ברק אובמה והילרי קלינטון [צילום: AP]
|
|
|
|
האם הגיוני לצפות שארה"ב תפנה עורף, דווקא בעידן אובמה-קלינטון, לעמדתה המסורתית מאז 1967, רק בעבור נזיד עדשים ושמו שלושה חודשי הקפאה - רק בשטחים, לא כולל ירושלים? | |
|
|
|
בסיפור הזה של הדרישה האמריקנית להקפאה נוספת, והפעם קצרת-מועד, יש שתי בשורות: האחת טובה והאחת רעה. הבשורה הטובה היא, ששום דבר לא ייצא מהסיפור הזה. גם אם בכלל הבטיחו האמריקנים בעל-פה לנתניהו כי יבואו לקראתו, אם יסכים להקפאה נוספת, הרי בפועל לא מסוגל הממשל האמריקני הנוכחי, כמו כל קודמיו מאז 1967, להעניק לגיטימציה לבנייה בירושלים ללא כל הגבלה, וביו"ש בעוד שלושה חודשים. ואם אלה פני הדברים – מי צריך את ההפגנות שנצרבו בתודעתו של פנחס גרופר? תזכורת: כבר ב-1967, זמן קצר אחר מלחמת ששת הימים, התקבלה בגיבויו של הנציג האמריקני באו"ם ארתור גולדברג, החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם שקראה להחזרת שטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים. כבר אז ראתה ארה"ב בהתיישבות ביש"ע ובחלקיה המשוחררים של ירושלים אקט בלתי חוקי. מאז הגדירו כל נשיאי ארה"ב, דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד, בעקביות וברציפות, את יש"ע וירושלים המזרחית כשטחי-מריבה שגורלם יוכרע במו"מ מדיני. האם נראה למישהו סביר, שדווקא בעידן שלטונו של הנשיא הכי פחות ידידותי לישראל, תסכים ארה"ב – אותה אמריקה שמעולם לא הכירה בירושלים (אפילו לא המערבית) כבירת מדינת ישראל - להחריג את ירושלים מן ההקפאה הכללית? האם הגיוני לצפות שארה"ב תפנה עורף, דווקא בעידן אובמה-קלינטון, לעמדתה המסורתית מאז 1967, רק בעבור נזיד עדשים ושמו שלושה חודשי הקפאה - רק בשטחים, לא כולל ירושלים? אין שכל, בעיניים אמריקניות, באופציה זו, שמשמעותה הכרה אמריקנית דה פקטו בירושלים השלמה. עוד פחות לוגיקה יש בתקוות השווא, לגבי הסכמה אמריקנית לחידוש הבנייה ביו"ש בעוד שלושה חודשים. איזה רציונל, מבחינת קו המחשבה האמריקני, יש בהסכמה כזו? שהרי הסכמה כזו תתפרש בפועל כהכרה אמריקנית ברורה בזכויות היתר שיש למדינת ישראל ביו"ש, על פני כל גורם אחר, כמעט אימוץ תורת ארץ ישראל השלמה. לא סביר שהממשל הנוכחי יילך בדרך זו, שכל קודמיו לא הלכו בה.
|
|
תאריך:
|
24/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/11/2010
|
|
מנחם רהט
|
|
"כל שאנו מבקשים הוא דחייה של שלושה חודשים, שבמהלכם תרגיע ארה"ב את הרוחות ותחפש אחר פתרון בדרכי שלום", תובעים האמריקנים, תוך הפעלת לחץ כבד, מלווה באיומים מפחידים ובהצעות מפתות. "לא תהיה דחייה אף ליום אחד, אף לא לשעה אחת!", השיב להם נחרצות דוד בן-גוריון.
|
|
|
אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר
|
|
|
מה היה קורה אילו הממשלה הייתה מפרסמת הודעה לפיה כל מי שיקנה מכונית בחודשים נובמבר-דצמבר, ישלם את מחירה - לא כולל מיסים! דהיינו, מכונית חדשה בפחות מחצי מחיר? דומה שהתשובה ברורה: הסתערות קונים. ככה הם אנשים - הזדמנות מוגבלת בזמן תזניק אותם.
|
|
|
|
|
|
קשה לדעת איזו תחושה דומיננטית יותר למקרא הסיפורים האחרונים היוצאים מחדרי החקירות של מח"ש. האם צריך להקיא לנוכח התנהגותו המופקרת של קצין בכיר מאוד במשטרת ישראל? ואולי צריך להתגבר על הבחילה ולהתמקד בדאגה בשל התוצאות האפשרויות של התנהגותו ובשל המשמעויות הרחבות יותר של הפרשה?
|
|
|
|