ראש ממשלת אמירות קטר, חמד בן ג'אסם בן ג'בר אל-ת'אני, הגיע השבוע לביירות באופן מפתיע וללא הודעה פומבית מוקדמת, כדי לא לאפשר למפגע פוטנציאלי להכין עבורו מכונית תופת. ככה זה בלבנון, וזוהי גם הסיבה שחסן נסראללה - האיש החזק בלבנון - גר במאורה משוריינת.
החבר הקטרי לא הגיע לחגוג עם הלבנונים את יום העצמאות ה-67 של מדינתם, אלא כדי למצוא עבורם דרך להביאם ליום עצמאותם ה-68, במקום ליום השנה הראשון למהפכה שאולי מתכנן חיזבאללה, אם יפורסם דוח ועדת החקירה של האו"ם לרצח חרירי.
על-פי מסמך של ועדת החקירה שהודלף לשירות השידור הקנדי, יש חשוד רם מעלה במעורבות ברצח חרירי, הלא הוא ויסאם אלחסן, כיום ראש "כוח הביטחון הפנימי", השב"כ הלבנוני, והאחראי על אבטחת רפיק אלחרירי בעת הירצחו בשנת 2005. כממונה על ביטחונו האישי של חרירי, ידע אלחסן על תנועותיו מראש, והיה אמור להיות בשיירה של חרירי ולהירצח יחד עם הבוס ועם עוד 22 איש שנהרגו בפיגוע הענקי. אלחסן, שלא היה בשיירה, נתן להיעדרותו אליבי שהופרך על-ידי ועדת החקירה. הוא טען כי קיבל לילה קודם לרצח הזמנה ממורה שלו באוניברסיטה לבוא להיבחן למחרת היום. אך מבדיקת שיחות הטלפון שלו התברר כי הוא כלל לא היה באוניברסיטה, ובמהלך הבוקר - בשעות שעל-פי גרסתו נבחן - הוא ניהל עשרות שיחות טלפון.
במהלך החודשים שקדמו לרצח הוא התקשר מאות פעמים לעוזרו האישי של חסן נסראללה, דבר המעיד בבירור על הקשר שהיה לו עם ראש חיזבאללה. לכן חושדת ועדת החקירה שהוא היה החפרפרת של חיזבאללה בסביבתו של חרירי ומסר למפגעים את פרטי נסיעותיו. סביר גם להניח כי הוא זה שהעביר לחיזבאללה מידע על קצין משטרה לבנוני שסייע לוועדת החקירה ולפני כשנתיים חוסל בשל כך בהתפוצצות מכונית תופת.
מי שהדליף לשירות השידור הקנדי את המסמך מתוך תיקי הוועדה עשה זאת בשל עניינו בחשיפת האמת, בניגוד מוחלט לגישתן של סוריה ושל סעודיה, המבקשות להחביא את המסקנה כי לחיזבאללה היה חלק בחיסול חרירי. זאת, בשל חששן כי נסראללה בזעמו יסלק את שארית הממלכתיות הלבנונית וימנה לתפקידי השלטון את ידידיו - המתרבים והולכים מידי יום - אשר יפעלו כבובות צייתניות.
עכשיו ממהרים כל מכבי האש, וראש ממשלת קטר בראשם, בניסיון להחניק את האש, לפני שזו תשרוף את הכיסוי הדק על האמת המרה, שלבנון הפכה כבר מזמן למדינת חיזבאללה. העולם הערבי אינו באמת מתעניין בטובתה של לבנון כפי שהוא דואג לתדמיתה כמדינה בעלת מוסדות מסודרים.
שליטי ערב יודעים בבירור כי כאשר יצא לאור שחיזבאללה השתלט על לבנון, יקומו רבים בעולם הערבי והאיסלאמי וינסו גם הם לערער את השלטון ולהציב את עצמם כתחליף למושחתים שלא נבחרו, השולטים בהם עד יומם האחרון.
בין המשקיעים מאמץ למנוע את השתלטות חיזבאללה על לבנון נמצאת סעודיה, שמבלי לדבר על כך, החלה השבוע את הספירה לאחור לקראת חילופי המלך עבדאללה. הוא בן 86 ולאחרונה החל לסבול מכאבי גב, ובשל חשש שמקורם בפריצת דיסק, הובהל לארה"ב לטיפול דחוף. לכולם ברור כי בגיל זה, גם אם זו אכן הבעיה ואין כאן ניסיון לכסות על בעיה חמורה יותר, עלולות להיות לה השלכות משמעותיות על יכולת התפקוד של האיש, ומאליה עולה השאלה מי יחליף אותו.
השאלה חשובה במיוחד, כי יש לא מעט מועמדים בין אחיו, שגילם אינו נמוך משמעותית מגילו, ובריאותם גם היא אינה מן המשופרות. (לאביו, אבן סעוד, היו 37 בנים זכרים...) החשש בסעודיה הוא שהממלכה נכנסת לתקופה שבה יתחלף מלך לעתים קרובות, עד שייתם דור האחים, בני המלך עבד אלעזיז, ויגיע תור בניהם להחליף זה את זה בשלטון. טרם נקבע המנגנון שעל פיו יתמנו הבנים למלוכה, והשאלה החשובה היא האם יהיו אלה כל בניו של מלך אחד עד שימות האחרון שבהם, או שהמלוכה תעבור מהבן הבכור של מלך אחד לבן הבכור של המלך השני וכן הלאה. המאבק מאחורי הקלעים יצרי וחריף, ומדי פעם דולפים החוצה רמזים על ההתרחשויות בעניין זה.
בסימן הקפאה
אך למחלתו של המלך הסעודי יש השפעה ישירה על המתרחש בימים אלה בלבנון, שכן הוא ונשיא סוריה, כל אחד מסיבותיו, פתחו לפני כחודש במסע להרגעת הרוחות בלבנון, כדי שזו לא תידרדר שוב למלחמת אזרחים: עבדאללה מעוניין כי בן טיפוחיו, סעד אלחרירי, בנו של רפיק אלחרירי שחוסל בפברואר 2005, ימשיך לשמש כראש הממשלה, ובניסיון להרחיק את חיזבאללה מהשלטון, יספק לאירן ולכל העולם הערבי תירוץ להימנע מלהתערב בלבנון. המשך קיומה הרשמי של המערכת הפוליטית "הישנה" מהווה סימן לכך שאירן, שנואת נפשם של הסעודים, עדיין לא הצליחה להציב את לבנון כעמדה הקדומנית שלה בלב המולדת הערבית.
סוריה גם היא אינה מסכימה להשתלטות חיזבאללה על לבנון, הואיל והשלטון הסורי יודע אל נכון כי עם השתלטותו על לבנון, ייצא חיזבאללה משליטה סורית ויעשה בלבנון כטוב בעיניו, אף כטוב בעיני האייתוללות של טהרן. עם כל הכבוד וההערכה שרוחש להם אסד, אין הוא מוכן שלבנון תהפוך לשלוחה דתית שיעית אירנית, שכן מדינה כזו תציב איום על השלטון בסוריה, שהדת היא עניין בעייתי מאוד עבורו ולכן הוא מודחק.
כך נפגשים האינטרסים של שתי מדינות ערביות: סוריה וסעודיה החלוקות ביניהן על כל נושא אחר. הראשונה - מהפכנית שיש בה רוב מוסלמי סוני, בעלת ברית של האירנים, שנואי נפשם של הסעודים, ונשלטת בידי מיעוט עלאווי המהווה כשישית מאוכלוסיית המדינה והנחשב באיסלאם ככופר. סוריה היא זו שאיפשרה לחיזבאללה לא להתפרק מנשקו בעקבות הסכם טאא'ף (1989), ואסרה על ראשי ממשלות לבנון לפעול נגד התחמשותו של חיזבאללה. כיום צבר הגולם די כוח כדי להשתחרר משליטת יוצרו, וסוריה עושה כל מאמץ כדי להבטיח שחיזבאללה יישאר ארגון ולא יהפוך למדינה.
חשוב לציין כי מבחינתה של סוריה, ללבנון אין זכות קיום כמדינה עצמאית. זו הייתה אמורה להיות חלק מסוריה, והצרפתים בעלי המנדט בין 1923 ובין 1948 (שקוצר מבחירתם) החליטו לקרוע אותה מסוריה. השקפתם זו כי ללבנון אין זכות קיום עצמאי, מנעה עד לפני מספר חודשים מן מהסורים להכיר בלבנון ולהקים בה שגרירות סורית. השקפה זו גורמת למקבלי ההחלטות בסוריה להיות חשדניים מאוד כלפי כל שינוי בלבנון העלול להוות סכנה לסוריה, לביטחונה, לכלכלתה ולאופייה.
המאמץ שמשקיעות סוריה וסעודיה חשוב לשם שמירה על המסיכה הלבנונית, אלא שאשפוזו של המלך הסעודי בארה"ב מקפיאה את הפעילות הסעודית, שכן הנסיך עבד אלעזיז בן עבדאללה שאמור לנהל אותה נמצא ליד מיטת אביו בארה"ב. לפני שטס לשם, הוא ביקר בדמשק והשאיר בה נוסחאות אחדות שאמורות להציל את לבנון. אלו כוללות מספר מרכיבים: הקפאת הפרסום של מסקנות ועדת החקירה, הקפאת דרישתו של חיזבאללה להעמיד לדין "עדי שקר" שהביאו להחשדתו ברצח חרירי, ושינוי תהליכי קבלת החלטות אשר ישפרו את ההשפעה הפוליטית של חיזבאללה בלבנון, הן במדיניות פנים והן במדיניות חוץ.
החלטה חשובה שאמורה הייתה להתקבל כבר בימים אלה היא בשאלה, האם להשאיר את ויסאם אלחסן, ראש מנגנון הביטחון הפנימי שנחשד בהעברת מידע למְפַגְּעים על תנועותיו של חרירי בתפקידו כראש השב"כ הלבנוני. האם אדם כזה, גם אם טרם עמד למשפט, מסוגל לעמוד בראש הארגון העוסק בסוגיות הביטחוניות העדינות ביותר והרגישות ביותר? חיזבאללה כמובן מעוניין מאוד בהמשך כהונתו, אך רבים אחרים מתנגדים לכך בחריפות, ביודעם כי הם עלולים להיות "על הכוונת" של החתול שהתמנה להיות שומר על החלב.
עוד שאלה הנמצאת ברקע היא עד כמה תאפשרנה סוריה וסעודיה למדינות אחרות, כדוגמת טורקיה וקטר, לתווך בין הצדדים הניצים בלבנון. מצד אחד "טבחים רבים מדי מקדיחים את התבשיל", ומצד שני, סוריה וסעודיה אינן מעוניינות להרגיז את ארדוע'אן ואת שליט סין, שכן סין היא כיום הכוח העולה, שאמור בעתיד למלא תפקיד בינלאומי גדל והולך.
בתוך כך, ועל-רקע המצב הנזיל בלבנון העלול להידרדר להתנגשויות דמים ברחובות, התפרסמו השבוע נתונים מדאיגים מאוד על התיירות ללבנון שהצטמצמה למחצית מזו שהייתה בשנה שעברה. ללא ספק, מצביע התייר ברגלים ונמנע מלבוא למקום ששם כללי המשחק יכולים להשתנות בן רגע מן הקצה אל הקצה. ענפי המלונאות והמסעדנות שרויים במשבר עמוק, ועובדים מיומנים במספרים גדולים שנפלטים מהם מחפשים מקור פרנסה בעל יכולת פיננסית מוכחת. הם מוצאים אותו כמובן בחיזבאללה המנהל חברות פיננסיות, חברות ביטוח, בנייה, חברת טלפון סלולרי, ואת חברת התעופה הלאומית. בנוסף, מפעיל הארגון בתי חולים, בתי ספר, אגודות גמ"ח, ובהן מעסיק חיזבאללה יותר מ-100 אלף איש, ובהם נשות המועסקים, בניהם ובנותיהם. זהו מקור כוחו של הארגון בציבור השיעי, המהווה כיום יותר ממחצית תושבי המדינה.
קוריאה הצפונית מסרכזת עוד אורניום
השבוע תקפו כוחות ארטילריה של צבא קוריאה הצפונית עמדה של צבא הדרום על אחד האיים, הרגו ארבעה חיילים ופצעו כ-15. נשיא
קוריאה הדרומית כינס את ממשלתו לישיבת חירום, הבורסה הקוריאנית קרסה, ודוברי הצבא החלו להשמיע אזהרות חריפות לעבר שכנתם מצפון. תקרית זו היא השנייה השנה, לאחר שבחודש מרס הטביעה קוריאה הצפונית משחתת של צבא הדרום והרגה 46 מלחים.
במקביל, חשפה השבוע קוריאה הצפונית מתקן גרעיני נוסף שהקימה ללא פיקוח בינלאומי, שבו מצויות סרכזות (צנטריפוגות) המעשירות אורניום לדרגה בלתי ידועה. ללא ספק, גוברת כיום בעולם התחושה כי השוטר העולמי, ארה"ב, נרדם בשמירה, וכי כל הבריונים של העולם - וביניהם אירן, ונצואלה, טורקיה, קוריאה הצפונית - מרימים ראש בחוצפה מול ארה"ב, תוך ניצול חדלות האישים המוקרנת מן הבית הלבן. חולשתו של אובמה מעודדת את כל המדינות הסוררות הללו לפעול באופן גלוי, בוטה, ומכעיס, נגד היציבות העולמית מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו ונגד הכללים שעד לפני שנתיים כיוונו את העולם, כשארה"ב הייתה במרכז העולם, הפוליטי אם לא גם הצבאי.
במצב כזה עלולה ישראל לעמוד בפני בעיה ביטחונית קשה, אם למשל יפרצו מעשי אלימות בין ישראל ולבנון. האם ישראל תזכה לתמיכה אמריקנית איתנה כפי שנהנתה ממנה בעבר במרבית המקרים, או שמא החולשה המוקרנת מן הבית הלבן תשמש כמגביר לכוונות התוקפניות של חיזבאללה, חמאס או אירן, הן כלפי ישראל והן כלפי מדינות ערב בעלות בריתה של ארה"ב?
אין מנוס מן הקביעה כי בהתנהלותו רודפת השלום מעלה אובמה דווקא את סיכויי המלחמה. רק יד חזקה יכולה להשפיע על דיקטטורים נוסח קים ז'ונג איל שליט קוריאה הצפונית, האימאם ח'אמינאי שליט אירן, וארדוע'אן הטורקי. אלה ואחרים מקימים בתקופה האחרונה קואליציה אנטי-מערבית, המתבססת על אוצרות נפט ומינרליים המעשירים את קופותיהן בכספי הלקוחות במערב.
התברר כי הטלת סנקציות על שליטי מדינות סוררות אלה אינה נושאת ואינה יכולה לשאת את הפירות המקווים, שכן השליטים יודעים היטב כיצד להפנות את המצוקה אל האזרחים ולהשתמש בכלים כמו חינוך ותקשורת, כדי לשכנע את האזרחים שהאחראי לסבלם יושב בבית הלבן ולא בארמון הדיקטטור שאצלם.
המחיר שהעולם כולו ישלם בגלל הבטלנות של אובמה בעשרים החודשים האחרונים עלול להיות גבוה מאוד ולהתבטא בערעור סדרי עולם, במלחמות תכופות, ברצח עם ובירידת השפעתה של המערכת הבינלאומית והאפקטיביות שלה בניהול סכסוכים ובפתרונם.
שוב ושוב מוכחת תקפותה של האמרה: הרוצה בשלום ייכון למלחמה. ניתן להרתיע את התוקפן רק אם ידע כי הוא עלול לשלם מחיר גבוה על תוקפנותו, אך נדרש גם מי שיכול ומעוניין לעשות את המלאכה, שחש כי המטלה מוטלת על כתפיו ושאין הוא משוחרר מלבצעה.
האם מישהו מוכן להרים את הכפפה? Is anybody home?
