|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוקי ליברמן לגיור: תפסת מרובה לא תפסת
|
חוק הגיור שעבר בקריאה טרומית אינו משפר דבר, אלא משמר את הבעיה הקיימת ● הפתרון הוא אחד: הרב הראשי חייב לחתום גם הוא על הגיורים הצבאיים, גם על אלו שנעשו
|
|
מה יעלה בגורל החיילים? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
חוק הגיור של "ישראל ביתנו" עבר בקריאה טרומית ברוב של 74 מול 18. על-אף שניתן לברך על קידום החקיקה התומכת בגיור הצבאי, אין לעשות כן. כיום המצב במדינת ישראל הוא שקיימים שני מסלולי גיור עיקריים - האזרחי והצבאי.
המסלול האזרחי מנוהל על-ידי הרבנות הראשית, וכל תעודת המרה שמקבל גר שהתגייר כוללת חתימה של הרב הראשי. לעומת זאת, גר שהתגייר במהלך השירות הצבאי שלו, בבית דין צבאי לגיור, מקבל תעודה שעליה לא מופיעה חותמת של הרב הראשי.
כך היה הדבר מאז ומעולם. הרב הראשי לא הסכים לחתום על הגיורים שנעשים בצבא. בחודשים האחרונים פצצת הגיור עולה לכותרות פעם אחר פעם, עם דגש על מה שקורה במסדרונות הקריה (שם מתקיימים אותם בתי דין צבאיים לגיור).
הבעיה, מעבר לשאלת שמירת המצוות של המתגיירים (שהיא אכן שאלה שצריכה להישאל, גם על גרי בתי הדין האזרחיים), היא כאמור פורמלית. הרב הראשי לישראל מסרב לחתום כמאשר ומכשיר הגיורים הצבאיים - מה שיוצר לגר בעיה עתידית כשירצה להתחתן, ואז גם רשם נישואין שאינו מקבל את הגיור הצבאי יכול לסרב לקבל גר לנישואין.
אז כעת, במקום לכפות את הרב הראשי לקבל את הגיור כפי שהוא, באה "ישראל ביתנו" ומשמרת את המצב האבסורדי - בו תעודת המרה צבאית אינה שווה למקבילתה האזרחית. זהו המצב כיום. החוק שעבר בקריאה טרומית רק מחדד את הנקודה הזו, בכך שהוא יוצר 'מסלול עוקף רב ראשי'. לא יזדקקו לאישור הרב הראשי, אלא מתוקף מעמד בית הדין יהיה די בתעודה. תעודה של חייל גר תהיה שווה פחות מתעודה של הרב הראשי.
אז איך פותרים את הפלונטר?
הרי ברור שלחרדים אין אינטרס להוציא את הגיור הצבאי מידיה של הרבנות, אצלה הוא עוד לא נמצא. מאידך-גיסא, הפתרון חייב להיות הסכמה של כל הגורמים בנושא הגיור הצבאי.
הפתרון הוא אחד: הרב הראשי חייב לחתום גם הוא על הגיורים הצבאיים, גם על אלו שנעשו. בשביל העיתונאים והתקשורת זו רק עוד כותרת או הזדמנות להתנגח בחרדים, אך בשביל הגרים כל כותרת היא על מעמד בקהל ישראל. תארו לכם שאחת לשבוע דנים במעמד היהדות שלכם, שנאבקתם והשתדלתם לעבור את הגיור ואז לוקחים אותה מכם. לא, זה לא הוגן.
|
| תאריך:
|
15/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/12/2010
|
|
עקיבה לם
|
|
חוקי ליברמן לגיור: תפסת מרובה לא תפסת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שינשין
|
16/12/10 12:55
|
|
|
|
2
|
|
זריז תמים
|
16/12/10 13:54
|
|
|
|
|
|
אליהו חיים
|
16/12/10 23:08
|
|
בשעה טובה, נשלחו 150 מסתננים סודנים חזרה לארצם. האם הממשלה החלה לפעול? עדיין מוקדם לברך "ברכת הגומל", יש לקוות שפעולה זו היא רק ההתחלה, ובהמשך יגורשו כל מאות אלפי המסתננים והשוהים הבלתי חוקיים.
|
|
|
|
|
לפני מספר שנים, כאשר מטוס נוסעים התרסק בשדה תעופה ביפן, קם שר התחבורה, קיבל על עצמו את האחריות והתפטר. ללא ועדת חקירה, ללא האשמת אחרים, פשוט הבנה מהי אחריות בייחוד כאשר קופחו חיי אנשים רבים.
|
|
|
|
|
גשמי הברכה שירדו עד עתה גרמו לחניכתה הסופית של ה"שריפה" הציבורית בעקבות "מחדל הכרמל". התרדמה, אט-אט, יורדת על הציבור בישראל, ואם תופעת טבע חמורה לא תפקוד אותנו, כולם ישקעו אל תוך האלצהיימר הלאומי. זהו הספורט הלאומי האהוב על אזרחי ישראל הטרודים מקשיי היומיום. המנהיגים מרוצים מכך שבקלות בל-תתואר הם מסוגלים להסיט את הדיון מה"אש" אל עבר נושאים "לאומיים" אחרים, למשל נושא הביטחון, ובכך לסתום לציבור את הפה. שני ספינים תקשורתיים, והופ, הכל נשכח ויורד אל תהום הנשייה.
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים קיבלתי צלצול טלפון לא מזוהה. על הקו הייתה נציגה מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: מל"ל). "שלום מר שריג", היא פנתה אלי תוך שהיא מציגה עצמה. "האם יש לך איזושהי הסתייגות מהדוח השנתי שלך ל-2009", שאלה. "לא", השבתי. "אם כך", היא אמרה, "תגיע אלינו בהקדם, כדי לשלם את הפרשי השומה בסך...".
|
|
|
|
|
הסכנה האורבת בפתח היא ייאוש מן הדמוקרטיה הישראלית. אם הכלים המקיימים אותה כחוק מרוקנים אותה ממהותה, ומכונה שנועדה לשרת תכלית פועלת כדי לסכל אותה, עלולים נאמניה לנטוש אותה ככלי אין חפץ בו ולהיגרר למחוזות של טונדרה שלטונית בה החירות, הבחירה החופשית המושכלת, ההגנה על זכויות הפרט, השמירה על אדנות המוסר האוניברסלי והחוק, צומחים צמיחה נמוכה ועקרה, וטוב לו למי שאינו מרים את ראשו או מתכופף מיד עם כל רוח מצויה לבל יפריע לה לעשות בו כרצונה.
|
|
|
|
|
