גינוי דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה

"האם זוהי המדינה היהודית, אשר מצוּוָה על אהבת הגר?", שואלים במכון הישראלי לדמוקרטיה וחושפים בכך מבלי משים היעדר יכולת אבחנה בין "גֵּר" ל"גוֹי" ומיהו "נכרי". והלא בשביל לשאול שאלה שכזאת חייבים להבין מיהו ומהו הגֵר. האם עולה בדעתם שעל-פי ההלכה הגֵר הוא הזר שהתיישב בתוכנו, שאינו בן-בית, אין לו נחלה, ואנו מחויבים כלפיו רק ברגישות אנושית ומחויבות מוסרית של החזק כלפי החלש? בשביל לנסות להנחיל ערכים של דמוקרטיה לרבנים, חייבים להכיר על-בוריו את הפרק "לפני אידיהן" במסכת עבודה זרה, ודי אם אביא את המשנה הבאה שכולה נשענת על בסיס האיסור הנ"ל מספר דברים [ע"ז כא ע"ב]:

• "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות, ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובחו"ל מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות, ובחוץ לארץ מוכרין אלו ואלו. אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו <עבודת כוכבים> [עבודה זרה], שנאמר (דברים ו): "לא תביא תועבה אל ביתך". ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהוא נקרא על שמו".

זו רק המשנה שעליה יש גמרא ובה מחלוקות שאינן חולקות עליה גופא. אין האמוראים אמורים לחלוק על התנאים והמחלוקות נדונות ביניהם לבין עצמם לגבי הפירוש של כל תג. אם המשנה קובעת מהי "תועבה", אין מהרהרים אחריה. מכירה והשכרת בתים ושדות היא כאין וכאפס לעומת איסורים וחיובים אחרים המבדילים בין ישראל לגויים אחרים. כל הרוצה לתקוף את גילוי הדעת של הרבנים מבלי להבין את יסודות הסוגייה כפי שהם מפורטים בתורה ונגזריה בהלכה, עושה קפנדריה שלא תצלח למאום.

ובכל זאת, נשוב אל שני הפסוקים הראשונים בספר דברים פרק ז' ונקרא:

• כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. ב וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם: הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם.

הציווי הזה והציוויים שלאחריו נועדו לשבעת העממים המוזכרים כאן בפירוש: "הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ". הם ורק הם בלבד! הישמעאלים אינם מוזכרים, ולפיכך אין להחיל עליהם את ההגבלה הזו. גם על כך יש מחלוקות רבות ובהן אלה מתירין ואלה אוסרין, אבל זהו כבר פתח לדיון אחר. הדרך היחידה לדיאלוג עם המאמינים מחייבת הבנה מעמיקה באמונתם, שאם לא כן, לא תהיה שפה אחת ודברים אחדים.