בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לעזור מתוך אכפתיות אמיתית
|
לא די לקיים את מצוות הצדקה והחסד משום שזו מצווה ● אומנם מי שעוזר לזולת אך ורק משום שזו מצווה, מקיים את המצווה בדרגה הבסיסית בלבד, אך הקיום השלם של המצווה הוא כשהאדם חש אכפתיות לזולת ודאגה אמיתית לשלומו
היהדות מטפחת מאוד את תודעת החסד והעזרה לזולת. רבות מהמצוות שאנו מצוּוים עליהן הן מצוות שבין אדם לחברו - השבת אבדה, גמילות-חסדים, ביקור חולים, צדקה, עזרה לנזקקים. מפעלי החסד הרבים, המשגשגים בקהילות של יהודים שומרי תורה ומצוות, משקפים את מקומם של הערכים האלה בחיי היהודי. אך לפעמים נשמעת טענה כי הגשת עזרה לזולת מתוך הכרה שזו מצווה פוגעת בטוהר החסד והנתינה. בני-אדם חושבים בליבם: "אני רוצה שתעזור לי כי אכפת לך ממני, ולא מפני שאתה רוצה להרוויח מצווה. הייתי רוצה שתבוא לבקר אותי בעת מחלתי משום שאתה דואג לשלומי, ולא מפני שכתוב בתורה שמצווה לבקר חולים". דרישה להפנים האמת היא שאין סתירה בין השניים. מי שעוזר לזולת אך ורק משום שזו מצווה, מקיים את המצווה בדרגה הבסיסית בלבד. קיומה השלם של המצווה הוא שהאדם מרגיש הזדהות עם סבלו של הזולת, ועוזר לו מעומק ליבו. בעניין קיום המצוות בכלל אמרו חז"ל, שלא נכון לומר "אינני מסוגל ללבוש שעטנז", "אינני מסוגל לאכול חזיר", אלא האדם צריך לומר: אני מסוגל, ואיני עושה זאת משום שהקב"ה אסר על כך. אולם הרמב"ם מסביר שכלל זה נכון אך ורק במצוות המוגדרות 'חוקים' - מצוות שהשכל האנושי אינו מחייב אותן. לעומת זה, במצוות שגם השכל מבין שצריך לקיימן, צריך האדם לומר: "אינני מסוגל לעשות זאת". למשל, אוי לו לאדם שיאמר: "אני מסוגל לגנוב ולרצוח, אך איני עושה זאת משום שזה אסור". מי שאומר כך מעיד על עצמו שהוא אדם מושחת, שמסוגל לעשות פשעים חמורים. במצוות כאלה האדם נדרש גם להפנים את ערכי המצווה בתוך נפשו, עד שלא יהיה מסוגל לעשות דברים כאלה. עצם העובדה שהמצוות האלה מובנות בשכלנו היא הוכחה שלא די לקיים אותן בקבלת-עול, אלא הקב"ה רוצה שהאדם יגיע להזדהות פנימית עם המצוות ויחוש שמה שאסור - הוא דבר מתועב ופסול גם בתחושתו האישית. כשעושים מזדהים כשם שהדברים אמורים באיסורי התורה, כך הוא גם במצוות שבין אדם לחברו. במצוות האלה לא די לקיימן משום שזו מצווה. הקיום השלם של המצווה הוא כשהאדם חש אכפתיות לזולת ודואג דאגה אמיתית לשלומו. מי שמקיים את המצוות האלה בשלמותן אינו עושה זאת רק כדי 'להרוויח מצווה', אלא משום שהוא הפנים את ערכי המצווה וחש אכפתיות אמיתית לזולת. הוא עוזר לזולת לא כדי לקיים חובה, אלא מתוך מעורבות עמוקה ואהבה לזולת. ייתכן שההתחלה תהיה מתוך קבלת-עול, אך ככל שיפנים את ערכי הנתינה והעזרה לזולת ויתמיד במעשי צדקה וחסד, יבואו הדברים גם מבפנים, והוא ייהפך לאדם טוב ואכפתי יותר.
|
תאריך:
|
25/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2011
|
|
מנחם ברוד
|
לעזור מתוך אכפתיות אמיתית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
monimal
|
25/01/11 22:49
|
|
ב"יום הכיפורים" הוזעקנו, גדוד צנחנים במילואים, לנבי-מוסה, בואך ים המלח, מחשש שירדן תצטרף למתקפה המצרית-סורית. בימ"חים לא היו די זחל"מים. חוליית הסיור שלי הובילה את הגדוד - במשאית תנובה פתוחה. זכרתי שכסדירניק ב"ששת הימים" לחמתי בג'יפ תול"ר פתוח, אז לא נורא... אבל זכרתי גם את סרבנות השלום של גולדה ודיין - "בשנים 1972-1971 ניסה סאדאת ליזום, בגיבוי אמריקאי, שיחות והסדרי ביניים שיובילו להחזרת סיני לריבונות מצרית ולהסכם שלום בין המדינות, אולם ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר השיבה בנוקשות וקבעה כי שארם-א-שייח' תישאר בריבונות ישראלית" (ויקיפדיה). וזה כן היה נורא.
|
|
|
לאחר תיקוני חקיקה לא מעטים בשנים האחרונות לחוק מיסוי מקרקעין (ובייחוד תיקון 50, תיקון 55), השתרשה בציבור הידיעה ששיעור מס השבח עומד 20% ליחידים ו-25% לחברות, כאשר ביחס לקרקעות ותיקות יותר עשויים לחול שיעורים שונים. עם זאת, ובייחוד החל מיום 1.1.11, שיעורים אלה אינם בהכרח משקפים את התמונה המדויקת והמלאה.
|
|
|
כל מי שעיניו בראשו והמודעות לשלטון החוק גבוהה אצלו במיוחד, אינו יכול שלא להספיד את החשוב שבעקרונות המשטר הדמוקרטי. יאמרו מומחים למשפט חוקתי או פלילי שהקביעה ששלטון החוק נפח את נשמתו מוגזמת, סוג של אמירה שאין מאחוריה ממש. אז יאמרו. יבואו ויצביעו על הירשזון, בניזרי ואפילו הנשיא קצב, יהללו וישבחו את מערכות אכיפת החוק, בתי המשפט, אך גם לאחר כל אמירות אלה, המציאות תעלה על כל דמיון, ולמען האמת הדמיון המזרח-תיכוני מפותח דיו.
|
|
|
אריאל שרון, ציפי לבני, מאיר שטרית ואהוד אולמרט - "בוגרי הליכוד" - הפכו ביחד עם אנשי ה"עבודה" כשמעון פרס, חיים רמון, דליה איציק ושי חרמש למיתוס, עקב הסיכון שלקחו אלה על עצמם בהליכתם ביחד להקמת גוש מרכזי פוליטי חדש בישראל. כולם עזבו "כיסאות מחוממים" למען רעיון! באמצעות הכוח שצברו ביחד היו מסוגלים כבר ב-2008, כשלוש שנים בלבד לאחר הקמת הגוש, להגיע בשיחותיהם עם הפלסטינים למה שפורסם שלשום (23.1.11) באל-ג'זירה - הסכמות והבנות, בין היתר על ירושלים, שגוש המרכז הפוליטי והשמאל התקשו אפילו לחלום עליהם.
|
|
|
בדמיונו הפרוע של המוצ'לרו המצוי מעוררת קובה אסוציאציות מתבקשות עם דמותו של הגיבור המיתולוגי האגדי צ'ה גווארה, המהפכן המרקסיסטי, שבמקורו הוא בכלל ארגנטינאי. רישומו עודנו ניכר כמעט בכל אתר של המדינה הקריבית הגדולה, אף שבמציאות האפורה שלהם יכולים הקובנים רק להתרפק על זכרו. השליטים העכשוויים לבית קסטרו (פידל להלכה וראול למעשה) הם כבר שני סוסים זקנים ועייפים, שכמעט אבד עליהם הכלח ושמי יודע מי ומה יהיה בכלל אחריהם. בינתיים מצפצף עליהם הקובני המצוי צפצוף אחד גדול באוזני מי שרק מוכן לשמוע.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
שירה אדרי
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
|
|
|
קובי ברדה |
המוסדות (הנהלת קמפוס, משטרה וכו) מבועתים ובוחרים להתמודד בסגירת הקמפוס מוקדם מהרגיל או עיטוף הפסל ו/או שמירה עליו עם כוחות שיטור, אבל השינוי לא יוכל להגיע מפלסטרים שכאלה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|