רפיסות שלטונית של המנהיגות בשנים האחרונות מביאה למצב מוזר שבו דווקא בתחומים שלכאורה למדינה יש השפעה רבה עליהם בשל היותה רגלוטר בלעדי, הרי שדווקא שם מתברר שמצבנו בכי רע והלמחשה בחרתי מס דוגמאות מאפיינות.
משק המים
בשנים האחרונות תחת הסברים שונים ומשונים העלו את מחיר המים לאזרחים והכול תחת משבר המים, מוצר שלכאורה נמצא במחסור. יוזמי העלאה, פקידי האוצר, הם גם אלו שהביאו במו ידם והחלטותיהם למצבו העגום של משק המים. להצדקת טיעוניהם הם פעלו לחקיקה שהביאה להקמתם של תאגידי מים שלכאורה אמורים היו לייעל ולהפחית את מחירי המים אלא שבדיעבד התברר שהללו שימשו מסחטה של כסף מהציבור הרחב. כדי שהליך זה והליכים נוספים כמו היטל המים שהושת על האזרחים יתקבל ללא התנגדות מרובה, עשו הפקידים הכול ל"בזבז" כ-10 שנים ממשבר המים האחרון שהיה בתחילת שנות האלפיים מבלי להביא פתרונות אמיתיים שישפרו את מצבו של משק המים.
נוצר מצב מוזר שבו בעולם כולו ידועה מדינת ישראל כמומחית לניצול וייעול במים עד כדי כך שהפיתוח הישראלי משמש ברחבי העולם ואילו כאן הסנדלר הולך יחף.
אם נחפש היטב נמצא פקידים בכירים לשעבר שלהם השפעה רבה על מצבו העגום של משק המים ושהיום מציעים כיזמים פתרונות למשבר המים, משבר שיש לו השלכות קיומיות על אזרחי המדינה.
שוק הדיור
שוק הדיור ומצבו, הוא דוגמה נוספת למצב בלתי אפשרי. בעוד מדינת ישראל באמצעות ממ"י שולטת בכ-93% מהקרקעות ויכולה בעצם להשפיע יותר מכל מדינה אחרת על ערכה של הדירה, היא משמשת היום בעצם כרגולטור הפועל נגד אזרחיו.
במצב נורמלי, היה על קברניטי המדינה להציע פתרונות מהירים ובמחירים סבירים לכל משפחה צעירה חסרת דיור על-מנת לתת לה ביטחון אישי. אין מדובר במוצר לעשירים, שכן קורת גג היא תנאי בסיסי להתפתחותה של משפחה נורמטיבית.
אוזלת היד שמגלה המדינה באמצעות מנהיגיה מביאה צעירים רבים להסתבכות עם הלוואות שמראש היה אסור להם לקחת וזאת מחוסר ברירה ובמקרים רבים אחרים צעירים דוחים הקמת משפחה, עוזבים את הארץ בייאוש או עוברים לגור בבית הוריהם, דבר שמביא למתחים.
שר השיכון וממ"י יוצאים כל שבוע בכותרות על פתרונות, אך כותרות אלו בפועל אין להם ממש.
המדינה חייבת לתת לכל זוג צעיר קרקע בחינם או במחיר סמלי והיא יכולה שתנאים אלו יהיו רק באזורי עדיפות לאומית ובכך תחוזק הפריפריה ותצומצם "מדינת תל אביב". אפשר לקבוע כי מענק הקרקע ו/או מענק הדיור יותנה במגורים למספר שנים, אך די לדיבורים, שכן הזמן אוזל.
מחירי הדלק
בימים אלו התברר שהשימוש ברכב, הינו מסחטת כסף נוספת לאוצר. בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של ח"כ כרמל שמאה הכהן, מרכז המחקר של הכנסת, מצא כי מרווח המיסים בישראל מהדלק (בלו ומע"מ) הוא 0.78 סנט לעומת 0.67 סנט בשוק האירופאי ופער השיווק גדול בישראל כ-80% לעומת הממוצע באירופה. אם נוסיף על כך את מסי הקנייה על רכב הרי שרכישת רכב והשימוש בו הפך בישראל למקור לא אכזב לתקציבי המדינה. בעוד במרבית העולם המערבי כל הכסף הנגבה חוזר לתשתיות כדי להבטיח נהיגה בטוחה, הרי שבישראל פחות ממחצית הכסף הנגבה חוזר לתשתיות.
ברור עתה שלעליית מחירי הדלק לא הייתה לה סיבה אמיתית בשל עליית מחירי הדלק בעולם, ומטרתה היחידה הייתה להיכנס שוב לכיסו העמוק והמדולדל של האזרח ולגזול ממנו עוד ועוד.
במדינה נאורה, פועלים קברניטיה לחיזוק הכלכלה בעיקר באמצעות המעמד הבינוני המהווה שדרה חשובה שבאמצעותה המשק יכול להתפתח ובכך גם נבחן חוסנה. מדינה מפותחת משאירה בידי האזרח מספיק משאבים לרווחתו ולקידום עתידו.
עשרים משפחות עשירות המחזיקות בידיהם למעלה ממחצית העושר של המדינה מהווה איום על הדמוקרטיה. הפערים בין עשירים לעניים גבוה מאי פעם והדבר צריך להדיר שינה מנבחרי העם באשר הם.
בישראל, זה שנים שאין מנהיגים ראויים שעומדים מאחורי מצעי הבחירות שלהם וגם מקיימים אותם. קריאה אקראית של הכותרות תגלה שאותנו מנהלים פקידי האוצר, הפרקליטות ו
מבקר המדינה. מנהיגות אחראית מובילה ולא מובלת, משנה ולא מקטרת, נותנת תקווה לאזרחים ולא משדרת ייאוש. נבחרתם להנהיג, אז תפסיקו לחפש פתרונות תחת הפנס, שכן לרוב האזרחים זה כבר נמאס. קיבלתם מנדט מהעם להנהיג מדיניות בתחומי הכלכלה והחברה לעתיד אך גם להווה -אז תתחילו להנהיג עכשיו ואל תסתתרו מאחורי הפקידים, הם לא נבחרו להנהיג.
