אל תגידו לא ידענו

מעבר להשלכות הפוליטיות והאסטרטגיות הנובעות מהקמתו של בית הדין המיוחד ללבנון לחקר רצח אל-חרירי בלבנון (STL), ישנן סוגיות משפטיות חשובות שעשויות אף הן להשפיע על עתידה של לבנון ועל הביטחון האזורי.

במאזן היתרונות שמעניקה המהפכה הטכנולוגית, עומדת הסוגייה האקולוגית מנגד בצד העלויות - במטרה להמחיש את קיומה ולקזז בנזקיה. אך למרות חשיבותה, נדרש להבחין בסוגייה חשובה לא פחות. ככזו המאיימת על יציבות המשטרים בכלל, ובפרט על המשטר הדמוקרטי. וזאת משום נגישותו של הציבור למידע, שבעבר היה כולו בחזקת השלטון. איום זה מתקזז במדינות הדמוקרטיות, באמצעות שקיפות פעילותו של הממסד, במימוש האחריות האישית ובמערכת בקרה צמודה ופעילה - יסוד איתן לתרבות שלטונית מאוזנת.

ממשל אובמה החליט בחודשים האחרונים לתמוך בדרישות האופוזיציה במצרים לרפורמות פוליטיות וכלכליות, מתן חופש ביטוי נרחב לאמצעי התקשורת ושמירה על זכויות האדם. נקודת המפנה הייתה כנראה בחודש נובמבר 2010.

אם נבחן את שלושים השנים האחרונות, כל מה שנגעה בו ממשלת ארצות הברית במזרח התיכון הביא לאסון גדול יותר על האזור כולו כמה מהאסונות נגרמו על-ידי נשיאים בעלי הבנה מועטה עם ראשי כרוב גדולים, אגו מנופח והרס עצום לאזור.

היועץ המשפטי לממשלה יכריע היום בגורלו של יואב גלנט - קובעות הבוקר (ב', 31.1.11) כותרות אמצעי התקשורת. זהו תיאור מדויק מאוד של המציאות. לא מליאת הממשלה, לא ראש הממשלה, לא שר הביטחון; היועץ המשפטי לממשלה.