31.1.11 08:30. קיבלתי כרגע הודעה מאל-עראקיב: "כוחות של 'הסיירת הירוקה', משטרה וקק"ל - בדרך להריסה ה-11 של אל-עראקיב! בואו לעמוד עכשיו עם ילדי ונשי אל-עראקיב". אצא מירושלים לשם בעוד דקות.
24.1.11 למרבה הצער, השופטת נצר ביטלה אתמול את צו העיכוב, אבל גם הוסיפה שהמצב המחפיר של הבדואים הוא "תופעה שבית המשפט מתקשה להשלים עימה", וכי לא רצוי לנטוע עצים במקום הכפר כי זה עלול ליצור מצב בלתי הפיך. למרות ההצהרות, המדינה הכריזה היום על כוונותיה להשלים את הכנת הקרקע לנטיעות על-ידי הקק"ל.
לכן אני פונה אליכם, הקק"ל, ומתחנן בפניכם לשמור על נשמותיכם. אמרתם לי שאתם רואים עצמכם כ"שירות היערות" של המדינה, ולכן חייבים להיות נושאי דברה. אך מגיע הרגע שבו אתם חייבים פשוט לומר "לא!". חז"ל קבעו ש"דינא דמלכותא דינא", אך הם גם קבעו קווים אדומים. ה"שולחן ערוך" קובע שאפילו מלך לא יכול להכריח אנשים לעבור על מצוות התורה, כגון לגזול קרקעות ["חושן משפט" סימן שס"ט, יא]. על אחת כמה וכמה ארגון שעושה את דברה של ממשלה, אינו רשאי לעוות את החוק כדי לגזול שדה [רמב"ם, "הלכות גזלה ואבידה" פרק ה', הלכה י"ג, ש"ע, "חושן משפט" שסט:ח]. בנוסף, אין לכבד חוק מלכות הנוגד את הצדק והיושר. אחת מאמות-המידה לצדק היא חוק אחד לכל. במקרה שבו החוק מפלה קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת לא תופס הכלל של "דינא דמלכותא דינא". וכך פסק הרמב"ם, "הלכות גזלה ואבדה" פרק ה' הלכה י"ד: "כל דין שיחקוק המלך לכול - אינו גזל". וכן כתב בית הבחירה "בבא קמא" קי"ג. וכפי שניסח "האור זרוע" ב"ק סימן תמ"ז: "דינא דמלכותא דינא אלא כשהמלך משווה מידותיו על כל בני מלכותו". ובנוסח דומה, בתשב"ץ חלק א' סימן קנ"ח. אל-עראקיב הוא מקרה מובהק של איפה ואיפה, ויחס מפלה במיוחד כלפי הבדואים. כאשר חוק יוצר הפליה אין חובה לציית לו, במיוחד כשמדובר ב"שב ואל תעשה", כלומר אי-ציות פסיבי.
אף אחד מאיתנו לא רוצה להאמין שהמדינה שאנחנו אוהבים עושה שימוש בכוחה כדי לדרוס אזרחים חסרי-אונים ולקחת מהם את "כבשת הרש". אני משוכנע שזה גם לא מייצג את הערכים של רבים מקרב עובדי הקק"ל, או של התורמים לה. אם אתם לא מאמינים לעדות של בית הקברות באל-עראקיב, צאו ובידקו בעצמכם. דירשו מסמכים ורדו לנגב להיפגש עם הבדואים. הקק"ל מקלקלת את המוניטין שלה בהצטרפותה לקנוניה לא צודקת.
18.1.11 05:00. אני לא מסוגל להירדם! בעוד כמה שעות אסע לאל-עראקיב. ביומיים האחרונים מתחולל שם קרב אכזרי וחד-צדדי. מבלי לחכות לפסק הדין של בית המשפט, יערות הקק"ל ניטעים על האדמות השייכות לתושבי הכפר הבדואי "הבלתי מוכר" בנגב, כחלק מ-3% בלבד מאדמות הנגב שעליהן הבדואים טוענים לבעלות. בית הקברות מעיד על הדורות הרבים שחיו בני אל-עראקיב במקום, הרבה לפני קום המדינה. התוכנית להשאיר רק אותו ולמחוק כל דבר אחר מעל הקרקע סוכלה פעם אחר פעם בידי תושבי המקום האמיצים, ששוב חזרו ובנו את אוהליהם וצריפיהם, במקום אלה שנהרסו. הם הוכו ונאסרו, יחד עם תומכים יהודים. הממשלה החליטה לשים סוף לסאגה של אל-עראקיב. שלשום הרסה הממשלה את הכפר בפעם העשירית בחצי שנה, תוך שימוש בירי של כדורי גומי וגז, במאסרים, בהכאה אכזרית, בשליחת אנשים לבית חולים. כוחות הביטחון לא הסתפקו בהרס. עתה הם מפנים גם את כל מה שנשאר מההריסות, במטרה כפולה: להקשות על התושבים להקים אוהלים מחדש, ולהכשיר את האדמה לנטיעת עצים של הקק"ל. כבר לא רואים את ההריסות כזרועות מעוותות שהצביעו אל השמיים, כאנדרטה זועקת ליגון ולסבל. אבל אתמול, כשהבולדוזרים עזבו, התושבים הנחושים צצו מהמסתור בבית הקברות ושבו לבנות, ואליהם הצטרפה קבוצה של פעילים יהודים.
להלן חלק מהמסרונים שקיבלתי מאל-עראקיב אתמול:
- 10:10 - עשרות תושבים ילדים ונשים נמצאים עכשיו סגורים בבית הקברות בלי מים ובלי אפשרות להיכנס או לצאת.
- 11:01 - פרופסור גדי אלגזי נעצר בשעה שהכוחות המשיכו להרוס ולהכין את האדמה לנטיעות.
- 17:45 - קבוצה גדולה נמצאת עכשיו באל-עראקיב בונה מחדש את מה שנהרס. רבים נעצרו או נפצעו הכוחות עזבו את האזור.
במהלך הלילה היו עוד מעצרים, כאשר התושבים התעקשו להיאחז באדמתם. אינני יודע כמה זמן הם עוד יצליחו. זה עניין של ימים ספורים בלבד עד שקק"ל תתחיל לנטוע עצים במקום שבו חיו פעם אנשים (אולי אפילו בט"ו בשבט). נטיעות הקק"ל המאיימות כבר התקרבו לאדמות הכפר. החיים אף פעם לא היו קלים באל-עראקיב, אבל היום התושבים נאבקים להקים סככות עלובות בגשם מצליף וברוחות עזות. על פניו של השייח' סיאח, המנהיג הבלתי נלאה שאיבד את אחיו היום לפני ההריסה, ניכרים כאב ועייפות רבה. הוא נשען על רכב ומנסה לאסוף כוחות. במבנה ציבורי שלא נהרס יושבות נשים מסביב למדורה שהבעירו על רצפת הבטון. לא תהיה זו הפתעה אם התושבים יחליטו לנטוש את אדמותיהם. זוהי כמובן הציפייה של מתכנני המתקפה האלימה במיוחד על הכפר. אנחנו הישראלים, שפעמים רבות עשינו את הבלתי אפשרי כיוון ש"אין ברירה", חייבים להכיר בנחישות של תושבי אל-עראקיב.
הישועה הגיעה היום, כשבית המשפט הוציא צו עיכוב זמני, עם תג מחיר... הממשלה טוענת שבכל ביטול הריסה חייבים לשלם לקבלני ההריסה, ולפצות את המדינה בכל פעם שבית המשפט נותן צו על "טענות סרק".
אנא, אימרו לא להריסות באל-עראקיב! בואו כולם מחר, יום ג', ב-14:00, להפגנה מול משרדי הקק"ל בירושלים (רח' המלך ג'ורג' 48). 
