שוועת עשוקים מזויפת

בינתיים זה עדיין לא משבר כלכלי אלא משבר מנהיגותי, פסיכולוגי ותקשורתי, וכך הממשלה צריכה לטפל בו. בלי אטימות מול רחשי לב הציבור והשכבות הסובלות, ובלי היסטריה מול כותבי הכותרות ובוחשי הקלחות. אל תעלו מחירים ארבע פעמים בחודש, דברו עם הציבור על מה שקורה, אל תכנסו למלחמת אגו עם ההסתדרות, ואל תתעקשו על החלטות מוטעות. אבל יחד עם זה אל תשברו את התקציב, אל תשנו את הקו המרכזי שלכם, והעיקר והעיקר – אל תיראו מפוחדים ומסוכסכים. אם לא תתנו גיבוי זה לזה ולא תעבדו ביחד, תפלו כולכם כל אחד לחוד.

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרו כבר גדולים וטובים ממני על צו המעצר נגד הרב דוב ליאור. מה יש למשטרה לחקור כאן? אם הרב ליאור אכן כתב הסכמה לספר 'תורת המלך'? התשובה היא כן. בזה הסתיימה החקירה. האם יש בזה משום "הסתה"? זו לא שאלה לחקירה במשטרה אלא להתלבטות בפרקליטות. המשטרה משתמשת לא פעם בכלי הזה כדי להשפיל את הנחקר או כדי להצטלם לתקשורת ולהאדיר את עצמה. המראה של הרב יצחק שפירא בשעתו, כשהוא כבול בידיו וברגליו כאחד העבריינים הכבדים ממשפחות הפשע, נועד רק לתקשורת ולא היה בו דבר וחצי דבר עם חקר האמת או עם שמירה על חשוד. נכון שהחוק מחייב כל אזרח להתייצב לחקירה אם הוא מוזמן, אבל עם השפלה לשמה לא צריך לשתף פעולה. גם מי שמתנגד בכל לב לרעיונות המובעים ב'תורת המלך' צריך לתת גיבוי ציבורי לרב ליאור בעניין העקרוני הזה, כדי לאזן את הלחץ הציבורי שמפעילים על המשטרה התקשורת והשמאל, שמתים לראות אותו מושפל.

וגם המעמד המזיע הזה, שבאמת קשה לו בעלייה, אם יסתכל קצת על העולם שסביבו, יראה אמריקה עם כמעט 10 אחוזי אבטלה ובנקים מתמוטטים, ואירופה עם 12 אחוזי אבטלה ומדינות פושטות רגל, ואצלנו ברוך השם, שרק לא יהיה יותר גרוע. יש לנו שר אוצר חכם, נגיד מעולה בקנה מידה עולמי, וממשלה אחראית שעד היום שמרה עלינו ועל מקום העבודה שלנו מול עולם במשבר.

תמיד יימצא הפילוסוף או המשורר שאומר שמחיר הלחם הוא לא עניין כלכלי אלא משהו סמלי, וש-20 האגורות הנוספות של מס על הדלק הן לא רק 20 אגורות אלא הקש ששובר את גב הגמל. אבל מחירים הם לא שירים ושקלים הם לא סמלים. עברו הימים שבהם הלחם היה המרכיב העיקרי בתזונה של המוני בני אדם, ו-20 האגורות של בלו על הדלק אינן באמת הסיבה לכך שמחיר הדלק הגיע לגובה שמעצבן אותנו. מחיר הדלק כמו מחיר הלחם נקבע בשוקי העולם ולא בהחלטות של ממשלת ישראל, ושום טובה לא תצמח למשק הבית שלנו אם הממשלה תיקח מאיתנו עוד שני שקלים במיסים כדי לשלם במקומנו שקל אחד במכולת על הלחם שאנחנו קונים, ולבזבז את השקל השני על מנגנון פיקוח. יש שכבה דקה מאוד של עניים באמת, שעבורם תוספת של חצי שקל על מחיר הלחם היא נטל כבד, ולאנשים האלה צריך לעזור בדרכים שונות, שצריכות שיפור ותיקון, אבל לא על זה הבכי והנהי של העיתונות וההסתדרות ושל חברי הכנסת שחוששים שלא ייבחרו שוב.

צירוף מקרים של ארועים כלכליים עולמיים יחד עם כמה שגיאות מקומיות, בעיקר פסיכולוגיות, הביא לכך שבבת אחת התייקרו באופן מרגיז כמה מוצרים חיוניים מאוד, וזאת דווקא בזמן שמזג האוויר קר, ובדיוק ברגע שעורכי העיתונים מחפשים כותרות דרמטיות אחרי שגלנט ומובארכ כבר מיצו את עצמם, ובמקרה בעיתוי שבו עופר עיני פירק את השותפות שלו עם אהוד ברק.

זה צירוף נפיץ שעלול לגלגל כדור שלג מהסוג הגלנטי. משק אמיתי של כנפי-פרפר מנופח לרוח קדים כוזבת בתקשורת, שמחממת את המנועים בהסתדרות, שמטילה פחד על חברי הכנסת, שמלחיצים את ראש הממשלה לעשות צעדים נמהרים, שמביאים לעליית מחירים נוספת, שמגדילה את האותיות של הכותרות בעיתונים, שמנפחות את האגו של ראשי ההסתדרות ואת היצר של אנשי האופוזיציה, שמגדילים את החרדה של חברי הכנסת, וחד גדיא. התוצאה יכולה להיות אינפלציה והתדרדרות למשבר כלכלי.

כל זה כבר נאמר ונכתב, והדברים פשוטים וישרים. אבל סיפור אחד קטן ולא ידוע אני יכול בכל זאת להוסיף: בימי ההינתקות הגיעה יום אחד שיחת טלפון למערכת 'מקור ראשון' ממשטרת פתח תקוה ובה דרישה שהעורך, אמנון לורד, יתייצב לחקירה בחשד להפרת חוק. איזה חוק? באיזה עניין? שום תשובה לא ניתנה. העיתון פנה לעו"ד נדב העצני, וזה כתב מכתב חריף למשטרה, שהסתיים במילים: "בטרם אפנה למפכ"ל המשטרה ו/או ליועץ המשפטי לממשלה, ניתנת לכם בזה הזדמנות לעדכן אותי בדחיפות באמצעות הטלפון בנוגע למהות האשמה..." משטרת פתח תקוה נבהלה מן הטון התקיף והודיעה בטלפון שהיא חוזרת בה. אין צורך להתייצב ולא מתקיימת חקירה.

מישהו ביקש כנראה להטיל אימה על העיתון שמבקר בחריפות את הממשלה וראש הממשלה על צעדיהם בגוש קטיף, וחזר בו כאשר התברר שיידרש לתת הסברים לדרגים שמעליו ולעמוד בביקורת ציבורית.