|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זה 1700 ימים ויותר ניהלו ממשלות ישראל מו"מ על המחיר ● בניגוד לכל היגיון, צדק או מוסר, משום מה אימצה ישראל את הרעיון כי היא אמורה לשלם עבור החופש של גלעד שליט ● היא הציעה מבחר הצעות לאותם הרוצחים המחזיקים בו, ושיפרה אותן שוב ושוב
|
|
יאבדו את זכויות הביקור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שתשקול את פנייתי בחיוב, וגם אם תגיע למסקנה כי בימים אלה אינך מוכן או יכול לשאת נאום כזה ולהתייצב מאחוריו, לידיעתך, נראה כי מרבית אזרחי ישראל ההגונים והמוסריים אשר קולם על-פי רוב מושתק, יתמכו בגישה המוצעת כאן. | |
|
|
|
|
אדוני ראש הממשלה: כאזרח מדינת ישראל, הרשאי במסגרת השיח הדמוקרטי להביע את עמדתו, הרי זו שלי ברורה: אין לשחרר רוצחים או לנהל מו"מ עם רוצחים. אך דומה כי הסיסמה "בכל מחיר" - שהפכה להיות ציר מרכזי בשיח של כל אותן ועדות, של אנשי תקשורת, עיתונים ושדרני רדיו, של חברים וקרובים ושל התארגנויות ומתנדבים למיניהם - מחייבת התייחסות. סיסמה זו משמשת את אלה שנטלו על עצמם להסביר שוב ושוב מדוע יש לשלם כל מחיר כדי להחזיר את גלעד שליט הביתה. אחד מדבר על ה"טיעון המוסרי", שני מציין את הזמן שחלף, שלישי מצביע על אוזלת ידה של הממשלה ורביעי מכריז על "היכולת להכיל את הרוצחים ולהתמודד עימם". מאידך, מי שעוקב אחר המתרחש בנושא אולי שם לב שדווקא היחידים שיש להם הזכות המוסרית לומר "כל מחיר" - הוריו של גלעד - נוקטים גבורה עילאית ואינם מפיצים סביבם כל משפט שני את הסיסמה.
לאחר המתנה סבלנית ומחשבה מעמיקה, החלטתי גם אני להצטרף לאלה התובעים "כל מחיר". אלא שלהבדיל מהם, איני מוכן לשלם כל מחיר. להפך, אני תובע בזאת לגבות אותו.
זה 1700 ימים ויותר ניהלו ממשלות ישראל משא-ומתן על המחיר. בניגוד לכל היגיון, צדק או מוסר, משום מה אימצה מדינת ישראל את הרעיון כי היא אמורה לשלם עבור החופש של גלעד שליט. היא ניהלה מו"מ, היא הציעה מבחר הצעות לאותם הרוצחים המחזיקים בחייל, היא שיפרה שוב ושוב את הצעותיה בהעלותה את המחיר שהיא מוכנה לשלם עבור החייל החטוף ואף הוכיחה בדרכים רבות כי היא מוכנה להתעלם מהמוסר ומהצדק כדי לפדות אותו. והתוצאות... ובכן, לכל מי שאינו חש בנוח להשתמש במושג "מוסר" כסיסמה נוחה וקליטה, היו ידועות מראש - גלעד עדיין מוחזק בידי המרצחים, ואילו הם וחבריהם רווים נחת וגורפים יתרונות לרוב מהתעקשותם.
מן הראוי לציין כי לו הייתה הממשלה מצליחה בדרכה בכל זאת להחזיר הביתה את שליט - למרות הכל הייתי אולי פולט אנחת צער ושותק. אך היות שכאמור, הוכח כי הליכה בדרך בלתי מוסרית ובלתי צודקת זו לא הצליחה להניע את החמאס להחזיר את השבוי של כולנו בשלום הביתה, אז הגיע הזמן להתחיל לתבוע את הצדק והמוסר - ומהר ככל האפשר.
משאלתי אפוא היא לשמוע את ראש הממשלה נושא את הנאום הבא: "במסגרת המוסר והצדק, מודיעה בזאת מדינת ישראל, כי היא מצפה לקבל לידיה את גלעד שליט בריא ושלם, ללא תמורה כלשהי לכל המאוחר עד לתאריך 15.3.2011. אם החייל גלעד שליט לא יוחזר לפי התנאים הנ"ל, רואה לעצמה מדינת ישראל חובה לנקוט מספר צעדים הכרחיים.
צעד ראשון: כל האסירים הביטחוניים יאבדו בזאת החל מה-16.3.2011 את כל זכויות הביקור, העברת המכתבים, החבילות, ביקורי המשפחות ואת תנאי הכליאה הנוחים. פגישה של כל אסיר עם נציג הצלב האדום תתאפשר למשך 5 דקות בלבד, 5 דקות שבמסגרתם יהיה רשאי נציג הצלב האדום לשאול את האסיר סדרת שאלות מוכנות מראש בדבר מצבו הפיזי ותנאי כליאתו. כל שאלה או התייחסות שאינה קשורה לעניין תגרום אוטומטית לשלילת זכות הביקור של נציג הצלב האדום למשך 6 חודשים.
צעד שני: החל מה-28.3.2011 יעוכב שחרורו של כל אסיר ביטחוני עד לשחרורו של החייל גלעד שליט.
צעד שלישי: החל מה-15.4.2011 יקבלו צה"ל וזרועות הביטחון הוראה לשוב ולבצע במלוא ההיקף את מדיניות הסיכולים ממוקדים. לצורך כך ההבחנה בין "הזרוע הצבאית" לבין "הזרוע הפוליטית" בטלה ומבוטלת.
צעד רביעי: החל מה-1.5.2011 תכריז מדינת ישראל על פרס של מיליון דולר אמריקניים על ראשם של 100 מבוקשים מאנשי חמאס.
צעד חמישי: החל מה-15.5.2011 יחל צה"ל להפציץ מנהרות בקצב קבוע של 2 גיחות הפצצה ליום.
צעדים אלה יינקטו ללא הפסקה עד שיוחזר החייל של כולנו - גלעד שליט - הביתה".
אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שתשקול את פנייתי בחיוב, וגם אם תגיע למסקנה כי בימים אלה אינך מוכן או יכול לשאת נאום כזה ולהתייצב מאחוריו, ניחא. אני סומך את ידי עליך ועל שיקוליך. אך לידיעתך, נראה כי מרבית אזרחי ישראל ההגונים והמוסריים, אלה שאינם ממוקמים במרכזי התקשורת או זוכים להשמיע את דעתם דרכם, כלומר האזרחים אשר קולם על-פי רוב מושתק, יתמכו בגישה המוצעת כאן.
|
|
הכותב הוא סופר, עורך ופובליציסט, כותב בגלובס תרבות.
|
|
| תאריך:
|
25/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
25/02/2011
|
|
קובי קמין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
27/02/11 09:44
|
|
|
|
2
|
|
זיו משה
|
9/03/11 13:23
|
|
|
בעת כתיבת שורות אלה, משדר ערוץ אלג'זירה מבזק שעל-פיו ניסתה עאא'ישה, בתו של מועמר קד'אפי, לנחות במלטה, אך מטוסה לא קיבל אישור נחיתה, והיא שבה ללוב. ייתכן כי ידיעה זו אינה יותר מאשר מלחמה פסיכולוגית שמנהלים מתנגדי קד'אפי נגדו, נגד שבעת בניו האחרים, ונגד שבטו ותומכיו, וייתכן כי ערוץ אלג'זירה - שאת משרדיו בלוב סגר קד'אפי לפני כשבוע - שותף להפעלת הלחץ הפסיכולוגי על קד'אפי ותומכיו. אך בין אם ידיעה זו נכונה ובין אם לאו, די בה כדי להמחיש את קיצו המתקרב של שלטון קד'אפי בלוב, שנמשך מאז ה-1 בספטמבר 1969.
|
|
|
|
|
כשיצא לאור ספרו של נתן שרנסקי יתרון הדמוקרטיה כשנה לאחר הפלישה האמריקנית לעירק, הוא עורר ויכוח על ייתכנות הדמוקרטיה במדינות ערב. הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש התאהב בספר (השבועון הבריטי האקונומיסט כתב אז כי הנשיא בוש מנהל רומן אינטלקטואלי עם שרנסקי) והמליץ לעוזריו לקראו. הרעיון כי דמוקרטיה עשויה לצמוח במדינות ערב ולתרום לשלום במזרח התיכון התאים היטב לממשל בוש, שניסה להצדיק פלישה למדינה שבה לא נמצא נשק להשמדה המונית. אולם שאלת הייתכנות של דמוקרטיה במדינות ערב הייתה אז גם רלוונטית וגם שנויה במחלוקת. לאור גל המרידות המתחולל עתה במדינות ערב, התשובה לשאלה זו היא קריטית.
|
|
|
|
|
סטטיסטית יש במדינת ישראל עורך דין אחד על כל 163 אזרחים. אבל הסיכוי המעשי של אזרח ישראלי להביא נושא לבית המשפט ולברר מחלוקת או סיכסוך אזרחי ביעילות ובזמן סביר, נמוך יותר ממה שהיו סיכויי תושב כנעני קדום בימים בהם השופטים הסתובבו ברגל בין הכפרים או ישבו בשערי העיר ובלי קלדנית. ממצא נוסף הוא שפעם עלות המשפט בדבר הבעלות על כבש, לא עלתה לתושב המקומי כמו מחיר של שיירת גמלים מלאה. אבל פעם גם לא היה להם עורך דין אחד על כל 163 תושבים. וזה ההבדל.
|
|
|
|
|
טרם התייבש הדיו על הידיעה המדאיגה: שבנוסף לכור הגרעיני שהופצץ הקימה סוריה מתקן גדול להמרת אורניום ושלושה מתקנים קטנים שנחשפו בצילומי לווין שפרסם אתמול מכון מחקר אמריקני - מיהר אלוף (במיל.) עמוס גלעד, ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, להודיע בראיון בגל"צ כי "סוריה לא הצליחה לשקם את תוכניתה הגרעינית, בעקבות המתקפה על מתקן הגרעין שלה בדיר א-זור לפני שלוש שנים".
|
|
|
|
|
בתוכניתה ביום שישי שעבר ניסתה ג'ודי שלום-ניר-מוזס, בשיחה עם עיתונאי ממעריב, להסיר את האדישות של מעמד הביניים בישראל כלפי ההקצנה שעוברת החברה הישראלית בפערים בין עשירים לעניים. זאת, למרות שבכל שבוע מודיעים לנו על צמיחה של 5.5% - שבהם אנו לא מרגישים בחיינו.
|
|
|
|
|
