|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על כל קורבן צריכה לקום שכונה ● על כל נפש שנגדעה, צריכים להיקבע יסודות לבתים יהודיים רבים ● זו צוואתם של הקדושים הי"ד
|
|
רק מפלצות של רוע ואכזריות מסוגלות למעשה הנתעב הזה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
היהדות מאמינה ביכולת לתקן. חזון הגאולה היהודי מדבר על עולם מתוקן, שבו גם הגויים מאמצים את ערכי האמונה, הטוב והיושר, ועובדים את הבורא יחדיו - "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד" (צפניה ג,ט).
אבל התורה מלמדת אותנו שיש רוע שאינו בר-תיקון. יש שפל רוחני שממנו אי-אפשר להצמיח שום דבר טוב. את הרוע הזה יש להשמיד ולהכרית, וזה הטיפול האחד והיחיד הראוי לו. זה למעשה עמלק, שאותו נזכור בשבת הזאת כאשר נקרא בתורה את פרשת 'זָכור' ואת המילים המהדהדות: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח!".
|
|
את ההמחשה לרוע הזה קיבלנו בשבת האחרונה. רק מפלצות של רוע ואכזריות מסוגלות למעשה הנתעב הזה, להיכנס לחדר ילדים, שבו תינוקות ישנים בשלווה במיטותיהם החמות, ולרצוח אותם זה אחר זה.
אבל הרוע הזה אינו מצוי רק בנפשם השפלה של חיות-האדם שאחזו בסכין. הוא מפעפע בלב מאות-אלפי אחיהם, בני-עמם. נכון, לא כולם כאלה, אבל יש רבים-רבים ששמחים על המעשה הנתעב ורואים במבצעיו גיבורים ו'שהידים'.
יש להם 'רשות' שבשידורי התקשורת שלה מהללים את הרוצחים האלה. יש להם 'שר לענייני אסירים' שכל תפקידו לפעול לרווחתם ולשחרורם של הפושעים הארורים האלה. יש להם כיכרות ורחובות על שמם של המחבלים, שכל 'גבורתם' בהרג אנשים, נשים וילדים.
כלפי חוץ הם מגנים את המעשה, אבל לא תשמעו בכל הגינויים הוקעה מוסרית והכרזה ברורה כי מי שעושה מעשים כאלה הוא פושע נתעב. לכל היותר יגמגמו משהו על כך שזה 'לא משרת את האינטרסים' של המאבק בישראל, ובאותה עת יחנכו ילדים על ברכי ה'מורשת' של אותן מפלצות.
מתי ייפקחו עינינו להבין שעם האכזרים האלה אין עושים שלום, כי אי-אפשר לעשות שלום עם צמאי-דם שכל מטרתם לחסל את המדינה היהודית, אם במלחמה אם ב'שלום' כביכול.
|
|
תגובת הממשלה, שהחליטה לאשר תוכניות בנייה שהיו מוקפאות - היא צעד קטן בכיוון הנכון. הלוא אין זה מעשה של יחידים, אלא עוד פעולה בניסיונם המתמשך של הערבים לדחוק אותנו מארצנו. אנחנו צריכים להמחיש במעשים שהם משיגים את ההיפך. במקום החלשת אחיזתו של העם היהודי בארץ-ישראל - הגברת האחיזה.
כדי להעביר את המסר הזה, לא די בכמה מאות דירות. על כל קורבן צריכה לקום שכונה חדשה. על כל נפש שנגדעה צריכים להיקבע יסודות לבתים יהודיים רבים. זו צוואתם של הקדושים הי"ד, שמסרו את נפשם כדי לבנות את הארץ. זה מה שבוער בלב מאות-אלפי יהודים, שהפשע הנתעב הזה גורם להם לחשוק שיניים ולשאוף להכות שורשים עמוקים עוד יותר באדמת הארץ.
שמענו את הקולות האלה בהלוויה הכואבת והמצמררת. ראינו אנשים שליבם קרוע מיגון, אבל רוחם חזקה כפלדה. בתוך זעקות השבר שמענו את הנחישות. יש לנו עם בריא וחזק, שמבין איך צריך להגיב מול אוייב אכזר ושפל. הלוואי שמעט מאותן עוצמות יטפסו גם אל מקבלי ההחלטות. ואז נזכה ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
|
|
|
המאמר מתפרסם בגיליון השבת של "שיחת השבוע"
|
|
| תאריך:
|
15/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2011
|
|
מנחם ברוד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
15/03/11 15:20
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
16/03/11 05:27
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
16/03/11 07:58
|
|
|
האינתיפאדה של ספטמבר 2000 פרצה כשאהוד ברק היה ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל. כמנהיג צבאי, האמון על חשיבה אסטרטגית, צריך היה ברק להבחין מייד באופי מהלך הפתיחה של המלחמה החדשה: הפצצת העולם בעלילות דם מצולמות על חיילי צה"ל, כדי לכבול את ידיהם מתגובה הולמת על התקפות חיילי ערפאת במדים ושלא במדים.
|
|
|
|
|
"טבח איתמר" בוצע על-ידי בוגרי מערכת החינוך של מחמוד עבאס (אבו-מאזן). הטבח מהווה פועל-יוצא של תשתית חינוך לשנאה והסתה המורכבת מבתי הספר, התקשורת והמסגדים הנשלטים על-ידי אבו-מאזן.
|
|
|
|
|
גילוי נאות: בשנת 1984 נמניתי על מקימי היישוב איתמר. לא זה היה שמו אז, כשרק סומן על מפת התכנון של החטיבה להתיישבות, כאחד ממעגל יישובים המתוכננים לקום סביב שכם. יחד עם אורי בר-און ז"ל, עוזרו של השר אריאל שרון, קבענו את מיקומו על גבעה ששמה הערבי היה תל-אל-חיה. בעברית: תל הנחש. הגבעה הסלעית השוממה שָרצה אז נחשים. הִצעתי אז לוועדת השמות הממשלתית לכנות את היישוב – "תל חיים". הנימוק: האמנתי שהמתיישבים היהודיים יפיחו חיים בגבעת המוות השוממה, ממש כשם שעשו טרומפלדור וחבריו בתל חי. ועדת השמות לא קיבלה את ההצעה, קבעה ששם היישוב יהיה "אגוז" ולאחר זמן מה שוב החליטה לקבוע את שמו – "איתמר", על שם בנו של אהרון הכהן. אבל מתיישבי איתמר אכן קיימו את השם המקורי (תל חיים): למרות המוות והשכול שגרמו האויבים מסביב, הם הפיחו חיים ביישוב.
|
|
|
|
|
התנהגותו ה"צופית" של בנימין נתניהו, על תקן המדריך הגברבר, היהיר והחצוף, בתנועת נוער - חייבת להיבלם. הזלזול באינטליגנציה של בני עמו - בחסות סיסמאות נעורים שדופות - הוא הרבה יותר מסתם מעליב.
|
|
|
|
|
"תוכנית מדינית היא הכרחית כעת. לחתור ובמהירות לחלוקת הארץ לפני שיהיה מאוחר מדיי". כן רבותיי, הקריאות התבוסתניות והרופסות הללו נשמעו מסתבר לא רק ב-ב"ימי אוסלו העליזים", ימי "קורבנות השלום", הקריאות הללו נשמעות כיום, וזאת נוכח ואף על-פי הכאוס השורר במזה"ת.
|
|
|
|
|
